טור אורח

עושים סדר

בנאומו בוועדת החוץ והביטחון לפני ההצבעה על ביטול חוק ההתנתקות לקריאה ראשונה, ציטט ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, בדמעות את נבואת יחזקאל – ׳חזון העצמות היבשות׳, והצהיר: ״את העוול ההיסטורי הזה - נתקן. עם ישראל ינצח״ • לפניכם הנאום שנשא בכנסת

ליל הסדר כבר ממש נושף בעורפנו, והיות ואנחנו לא בשנת קורונה אני מניחה שחלק גדול מכם יתארחו בשולחן החג אצל החם והחמות.
הדברים הבאים מכוונים אל מי שמרגישים, איך נאמר, קצת פחות בנוח להיות עם 'הצד השני'. תשמעו, מה לא נאמר על יחסי חם-חמות-כלה-חתן, כמה בדיחות נזרקו, כמה קשרים נותקו. בסוף, מדובר במשפחה. בסוף, אתם יושבים על אותו השולחן בליל החג, אז למה שלא לעבור את זה בטוב? לכן אני רוצה לתת מספר כלים להתמודדות:

  1. לכבד
    נכון, יש מצב שהחם או החמות הם לא כוס התה שלך. אבל, מדובר באנשים שגידלו את אהוב ליבך. כן, כמו כל הורה הם בטח עשו כמה טעויות. אבל בכל זאת הם אלו ששמרו עליו מכל משמר, קמו בלילה כשהוא היה תינוק, החליפו חיתולים, הלכו איתו לרופא… שאמשיך? בקיצור, מגיעה להם גם תודה. ומגיע להם בעיקר – כבוד. אף אחד לא ביקש שתהיו בסטיז, אבל כבוד פשוט כמו לכל אדם זה בסיסי. ולמרות שהם לא דומים להורים שלך, והם לא ההורים שלך, אולי אולי גם תגלי שיש על מה להעריך.
  2. החם והחמות הם לא תמיד הסיפור
    למה הכוונה? היה אצלי זוג בקליניקה לפני כמה שנים שהגיעו בעקבות מתחים גדולים מאוד בין הכלה לבין חמותה. היא הרגישה שחמותה כל הזמן מתערבת להם בחיים, והוא הרגיש ממש בין הפטיש לסדן – מצד אחד אימא שלו האהובה, ומצד שני אשתו האהובה. כמובן שבפגישה הראשונה נפרשה כל המגילה, כמה החמות לא בסדר וכמה הבעל לא מגבה את אשתו מול המשפחה שלו. אבל ברגע שהוצאנו את החמות מהסיפור, גילינו שיש שם בעצם כאב ובקשה. האישה הרגישה בודדה, הרגישה שבעלה פעם אחר פעם בוחר במשפחה שלו והיא לא חשובה בעיניו. זו לא החמות, זה מה שקורה ביניהם, הדינמיקה הזוגית. הבקשה שלה מבעלה, דרך התלונות והטרוניה, היא בעצם: תהיה איתי, תן לי תחושה שאתה אוהב אותי ואני חשובה לך. נסו לרגע להוציא את החם-חמות מהסיפור, במקום להאשים אותם, להביט פנימה אל הזוגיות שלכם ואל התקשורת ביניכם ולשמוע את הכאב ואת הבקשה.
  3. להסתכל על שלושת המעגלים
    כאשר יש מתח וקונפליקט בין מה שאתם רוצים כזוג לבין מה שההורים של אחד מכם רוצה, יש להסתכל על שלושה מעגלים. הראשון: מה אתם רוצים באופן אישי ופרטי, כל אחד מכם. השני: מה אתם רוצים כזוג. והשלישי: מה ההורים רוצים. לצד כל ההודיה הגדולה להורים על כך שגידלו אתכם, אתם יחידה בפני עצמה ומותר להציב גבולות בנועם. לדוגמה: אם ההורים של אחד מכם רוצים לבלות בחג, קודם כל בררו ביניכם מה ההחלטה הזוגית שלכם ומהם הגבולות שלכם, ולאחר מכן כל אחד מתווך את ההחלטה הזוגית להורים שלו. את להורים שלך ואתה להורים שלך. מותר לכם לא להסכים ביניכם, אבל לצאת בהצהרות לפני שעשיתם את הבירור, ממה שאני רואה בשטח, עלול ליצור אתגרים.
  4. להודות
    כל מה שניתן עליו פוקוס – יגדל. אם נביט בטוב הוא יגדל, ואם נביט ברע הוא יגדל. המציאות היא אחת, אנחנו בוחרים איזו פרשנות לתת לה. בחרו על מה להודות, דברים קטנים כגדולים. וגם אם כרגע אתם נמצאים אצל הצד שפחות רציתם, כמה טוב שיש משפחה להתארח אצלה ושולחן לסוב סביבו. במיוחד בימים האלו שהאווירה הכללית בארץ קצת מתוחה, נסו להוסיף טוב ולראות את הטוב. יותר מזה אנחנו לא צריכים. ■

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…