ליל הסדר כבר ממש נושף בעורפנו, והיות ואנחנו לא בשנת קורונה אני מניחה שחלק גדול מכם יתארחו בשולחן החג אצל החם והחמות.
הדברים הבאים מכוונים אל מי שמרגישים, איך נאמר, קצת פחות בנוח להיות עם 'הצד השני'. תשמעו, מה לא נאמר על יחסי חם-חמות-כלה-חתן, כמה בדיחות נזרקו, כמה קשרים נותקו. בסוף, מדובר במשפחה. בסוף, אתם יושבים על אותו השולחן בליל החג, אז למה שלא לעבור את זה בטוב? לכן אני רוצה לתת מספר כלים להתמודדות:
- לכבד
נכון, יש מצב שהחם או החמות הם לא כוס התה שלך. אבל, מדובר באנשים שגידלו את אהוב ליבך. כן, כמו כל הורה הם בטח עשו כמה טעויות. אבל בכל זאת הם אלו ששמרו עליו מכל משמר, קמו בלילה כשהוא היה תינוק, החליפו חיתולים, הלכו איתו לרופא… שאמשיך? בקיצור, מגיעה להם גם תודה. ומגיע להם בעיקר – כבוד. אף אחד לא ביקש שתהיו בסטיז, אבל כבוד פשוט כמו לכל אדם זה בסיסי. ולמרות שהם לא דומים להורים שלך, והם לא ההורים שלך, אולי אולי גם תגלי שיש על מה להעריך. - החם והחמות הם לא תמיד הסיפור
למה הכוונה? היה אצלי זוג בקליניקה לפני כמה שנים שהגיעו בעקבות מתחים גדולים מאוד בין הכלה לבין חמותה. היא הרגישה שחמותה כל הזמן מתערבת להם בחיים, והוא הרגיש ממש בין הפטיש לסדן – מצד אחד אימא שלו האהובה, ומצד שני אשתו האהובה. כמובן שבפגישה הראשונה נפרשה כל המגילה, כמה החמות לא בסדר וכמה הבעל לא מגבה את אשתו מול המשפחה שלו. אבל ברגע שהוצאנו את החמות מהסיפור, גילינו שיש שם בעצם כאב ובקשה. האישה הרגישה בודדה, הרגישה שבעלה פעם אחר פעם בוחר במשפחה שלו והיא לא חשובה בעיניו. זו לא החמות, זה מה שקורה ביניהם, הדינמיקה הזוגית. הבקשה שלה מבעלה, דרך התלונות והטרוניה, היא בעצם: תהיה איתי, תן לי תחושה שאתה אוהב אותי ואני חשובה לך. נסו לרגע להוציא את החם-חמות מהסיפור, במקום להאשים אותם, להביט פנימה אל הזוגיות שלכם ואל התקשורת ביניכם ולשמוע את הכאב ואת הבקשה. - להסתכל על שלושת המעגלים
כאשר יש מתח וקונפליקט בין מה שאתם רוצים כזוג לבין מה שההורים של אחד מכם רוצה, יש להסתכל על שלושה מעגלים. הראשון: מה אתם רוצים באופן אישי ופרטי, כל אחד מכם. השני: מה אתם רוצים כזוג. והשלישי: מה ההורים רוצים. לצד כל ההודיה הגדולה להורים על כך שגידלו אתכם, אתם יחידה בפני עצמה ומותר להציב גבולות בנועם. לדוגמה: אם ההורים של אחד מכם רוצים לבלות בחג, קודם כל בררו ביניכם מה ההחלטה הזוגית שלכם ומהם הגבולות שלכם, ולאחר מכן כל אחד מתווך את ההחלטה הזוגית להורים שלו. את להורים שלך ואתה להורים שלך. מותר לכם לא להסכים ביניכם, אבל לצאת בהצהרות לפני שעשיתם את הבירור, ממה שאני רואה בשטח, עלול ליצור אתגרים. - להודות
כל מה שניתן עליו פוקוס – יגדל. אם נביט בטוב הוא יגדל, ואם נביט ברע הוא יגדל. המציאות היא אחת, אנחנו בוחרים איזו פרשנות לתת לה. בחרו על מה להודות, דברים קטנים כגדולים. וגם אם כרגע אתם נמצאים אצל הצד שפחות רציתם, כמה טוב שיש משפחה להתארח אצלה ושולחן לסוב סביבו. במיוחד בימים האלו שהאווירה הכללית בארץ קצת מתוחה, נסו להוסיף טוב ולראות את הטוב. יותר מזה אנחנו לא צריכים. ■
