טור אורח

עליות וירידות

המונופול הממשלתי שמי שלא רוצה לשבת בחושך או להפוך לשלולית מהחום חייב להשתמש בו בכל מקרה? מה הצעד הבא, בנק ישראל עושה פרסומות לכסף? בעצם גם זה כבר היה.

'אבא, בחיים יש יותר ירידות או יותר עליות?'

עד שאני בא לענות לבני שכל עלייה היא גם ירידה, אני עוצר ושואל את עצמי: האם גם בעולם הפנימי שלי, כעוצמת הכישלונות וההתלבטויות, כך האמון וציפיית הצמיחה? אולי מה שהתורה מספרת לנו על הלך נפשו של יעקב, יוכל לפתוח לנו פתח להתמודדות עם השאלה הנוקבת של בני.

יעקב אבינו הוא מאמין גדול, אך בכל אופן ציינה התורה כי הפחד קינן בלבו. "ויירא יעקב מאד ויצר לו". הרי יעקב לא פחד להטיח ביקורת ברועים: 'הן עוד היום גדול', וגם לא פחד להישאר לבד בלילה בעבר השני של נחל יבוק ולהיאבק במלאך עד הבוקר. מה הייתה אפוא הקרקע עליה צמח פחדו הנוכחי מהמפגש עם עשו?

דומה כי חששותיו של יעקב אינם רק מציאותיים, אלא בעיקר נפשיים. הוא מודע לעוול שעשה לעשו אחיו, הוא אף מודע לברכה שלקח ממנו במרמה, ולכך שעשו מרגיש קרבן. הוא מודע גם לכך שעשו הוא זה שנשאר עם הוריו עד היום – אולי גם קשריו עם ההורים חזקים יותר משלו. כיצד תיראה קבלת הפנים של הוריו?

הברכות שקיבל יעקב מהקב"ה לא מצליחות להפיג את חששותיו. יעקב מרגיש כי 'אין הבטחה לצדיקים בעולם הזה'. הוא יודע שעליו להיות כלי ראוי כדי שתתממש הברכה. כפי שאומרת הגמרא בברכות, דאג יעקב אבינו 'שמא יגרום החטא'.

באותו הלילה, יעקב נותר לבדו. הוא חווה את הבדידות מהוריו, הוא רחוק אפילו ממשפחתו הקרובה שבעבר השני של הנחל. מאבקו של יעקב עם המלאך, כפי שמבאר ה'כלי יקר', הוא מאבק פנימי בנפשו. 'ויאבק' – 'שהעלו אבק ברגליהם' – אבק היוצר ערפל פנימי, מלא בהרבה סיבוכים ורגשות מעורבים. המצפון שלא מרפה, תמונות העבר צצות, רשעותו של אחיו למול כאבו על הברכה שנלקחה ממנו עולים בעיניו ומשמשים בעירבוביא. נטוש כאן מאבק מוסרי, משפחתי ונפשי, הטוען את בירורו ומבקש את השחר שכבר יאיר לו. מהמאבק יוצא יעקב עם הארה של שחר, אך גם פגוע. או אז, עם הפציעה, מתרחש דבר מפתיע. יעקב מבקש מן האויב שיברך אותו.

אנחנו רגילים לחשוב שההתמודדויות שלנו ובעצם כל מה שלא מושלם בנו הוא קללה. אנחו חשים שהחולשות שלנו הן משהו מעכב בדרכנו, שכשאנחנו רוצים להתקדם, אין מנוס מלהדחיק או מלטאטא אותן אל מתחת לשטיח המצפוני. לא כן דרכו של יעקב. הוא נושא על גופו את סימן המאבק. עבור יעקב הפך המאבק לברכה, למקור עוצמה בהמשך דרכו הרוחנית והמעשית לעבר ארץ ישראל. קולו של יעקב אומר לנו: אל תזרקו את המאבק-אבק שלכם אל מאחורי גבכם, יש בתוכו יהלומים. החולשות, הכאב והבלבול ילמדו אותנו הרבה. הם יכולים לקבל פנים חדשות, פנים של ברכה וקרקע לצמיחה. הסיבוכים המוסריים והנפשיים שעוברים עלינו יכולים להיות פריצת דרך עבורנו. הירידות שלנו עשויות להיות הזדמנויות לעלייה. כמובן, אם רק נקשיב להם ולברכה הטמונה בתוכם 

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…