01
בסוף השבוע שעבר התראיין איתמר בערוץ 12, אצל עמית סגל ובן כספית. אני לא עוקבת יותר מידי אחרי התקשורת, אפילו את הכתבות עליי אני לא טורחת לקרוא. בשביל מה? את האמת אני יודעת, אין לי צורך לקרוא שקרים, סילופים והרהורי לב של צייצנים שונים בתשלום שקרואים בטעות עיתונאים. ובכל זאת בראיון הזה צפיתי. איתמר היה כמובן רהוט ומצוין. משפט אחד של בן כספית עבר בלי תשומת לב מיוחדת בקצב המהיר של הראיון, אבל גרם לי לרצות לצעוק עליו מבעד למסך. בן כספית שאל את איתמר איך ייתכן שהוא היה עצור בעברו כשבן כספית עצמו עשה לא מעט צרות ומעולם לא נפגע, וכנראה הבעיה אצל איתמר. לא, בן, לא. הבעיה היא לא אצל איתמר, היא במערכת אכיפת החוק ובראשה היועמ"שית. הבעיה היא שאם אתה בצד ה"נכון" של המפה הפוליטית אתה יכול לחסום עורק ראשי במדינה שעות, לשרוף תשתיות, לפגוע ולגנוב, בלי להעצר ןלהישפט, בלי להיפגע. וכשאיתמר נכנס לתפקיד הוא דרש שיוויון בחוק; אם מותר לפזר הפגנה של חרדים בשימוש במכת"זית, מותר לפזר כך גם הפגנה בקפלן, ואם אסור להשתמש במכת"זית בהפגנת קפלן, אסור גם מול החרדים, כי מה לעשות, גם מי שלבוש שחורים זכאי ליחס שווה בפני החוק, גם לשחורים יש זכויות אדם, בטוח גם בן יסכים לזה. המדיניות הזאת מחלחלת לכל הדרגים. ועדיין נשארנו עם הפרקליטות שכפופה ליועצת המשפטית לממשלה שלא אכפת לה מעבירות אם לבנים נאורים אחראים להם, בן, ולכן גם אם תתפרע עד מחר ותעשה בעיות בלי סוף – בהחלט לא תעצר, ולא בגלל שאנשי הימין בעיתיים אלא כי מערכת המשפט היא מפלה,לא הוגנת, גזענית שמעמידה למשפט רק ימניים, בעלי בגדים שחורים, או עם 'גוזמבות', רק לכאלה יש מקום להישפט. נראה שבעיני הפרקליטות והשופטים כל שמאלני הוא צדיק גם כשמוכח שהוא עבר עבירה, וכל ימני הוא רשע גם כשמוכח שהוא ישר וצדיק. בן, אל תדאג שמאל חביב, כמה צרות שתמשיך לעשות, אתה צמח בר מוגן.
02
תמיד קל יותר להביט אחורה ולהודות על הטוב שהיה ועל הניסים הגדולים שליוו אותנו לאורך ההסטוריה. קשה לראות את הניסים הגדולים בזמן אמת, בטח כשאין עיר שאין בה נופל, אולי לכן כולם יודעים לומר שהיה שמח לפני שנולדתי, וזוכרים את השומים והבצלים שהיו בעבר, אבל גם בזמן הזה יש ניסים גדולים, נס אחרי נס וניצחון אחרי ניצחון. כשהמכבים טהרו את בית המקדש, הם לא סיימו את מלמת החירות הדתית, אבל בגלל שבית המקדש טוהר הייתה להם נקודת ציון קריטית ומשמחת לקביעת הלל שלם לדורות: בית המקדש טוהר וחזר לפעילות, נס ברור בארץ הקודש. הלל שלם, ללא ספק. ועדיין, גם שנה ושנתיים ושלוש ועוד שנים כשכבר בית ישראל חגגו את חג החנוכה בשמחה ובאור, המכבים המשיכו להילחם ולשחרר עוד עיר ועוד ישוב מהכובשים, המשיכו להילחם, המשיכו למסור נפש – מכבי אחרי מכבי, והמשיכו לנצח, עד השקט בימי שמעון החשמונאי. וגם היום, למרות שאי אפשר עדיין לקבוע הלל על הניצחונות, ובטח לא הלל שלם, כדאי לזכור שגם היום לרגע קטן עזב אותנו אלוקים, וברחמים גדולים הוא אוסף אותנו צעד אחרי צעד. ניסים בדרך לגאולה. ■
