הרב קוק

על הרב שג"ר – 15 שנים לפטירתו

ספרי קודש
מאיר דורפמן

ישבתי כבחור בבית המדרש של ישיבת 'קבר יוסף' בשכם ולמדתי מסכת בבא קמא, אך התקדמתי בה לאט מאוד. ראש הישיבה היה אז הרב אליעזר איגרא, היום דיין בבית הדין העליון. פעם, ב'שיחת מוסר אישית' הוא אמר לי: "בזמננו כבחורי ישיבה בשיעור א בישיבת כרם ביבנה, למדנו וחזרנו על מסכת בבא קמא כולה 7-8 פעמים ב'זמן חורף'. היה אומנם בחור אחד, שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג), שלא נהג כך. הוא היה יושב ליד הסטנדר וחושב, חושב שעות, מעיין. לא ידעתי מה יש לחשוב כל כך הרבה. היו לו מהלכים בסוגיא, דברים שלא הבנו, משהו יוצא דופן, אבל זו לא הייתה דרך הרבים".
הבחור, שלימים היה הרב שג"ר, נפטר בכ"ה בסיון בדיוק לפני 15 שנים. מהמחשבות הללו נוצרו הרבה ספרים, תלמידים ותלמידי תלמידים, שיעורים, חידושים ודרכים שונות בעבודת ה'. נראה שכאילו שכנו בקרבו כמה דמויות והוא נודע יותר בדמותו הפילוסופית, דמות ההוגה הרלוונטי. לאחרונה יוצאים לאור עוד ועוד ספרי חידושיו גם בתחום הלמדני-הלכתי בהתמסרות אלמנתו מרים, מייסדת תיכון 'בית שולמית', וצדדים אלו של אחדות התורה כולה באים יותר לידי ביטוי.
כשפעם הבעתי בפני הרב ישעיהו הדרי, ראש ישיבת הכותל, תחושת החמצה בחוסר ניצול ראוי של כוחותיו הלמדניים של הרב שג"ר, הוא טען שבעשייה של הרב שג"ר בבניית ישיבה, בהעמדת תלמידים רבים, בשיעורים רבים בכל תחומי התורה, ובעיקר ביכולתו הייחודית להגיע לליבותיהם באמת – הייתה הצלחה גדולה. ואף על פי כן אני נזכר במשפט שאמר לי פעם, עת יצאנו מביתו לפני שקיעת החמה לתפילת מנחה, אחרי שיחה על בדידות: "יש אנשים שנגזר עליהם כנראה להיות בודדים כל ימיהם". הרגשתי שהיה בזה משהו מנהמת לבו. בשנים ההן שמעתי מאחי יואל ז"ל הגדרה מרבו, הרב חיים ליפשיץ (המשגיח ב'כרם ביבנה', הגרפולוג וכו'), שהגדול שבדור בהעמקה למדנית וסברא הוא הרב יוסף דב סולובייצ'יק מארה"ב. ובהזדמנות אחרת התבטא הרב ליפשיץ שהרב שג"ר היה מעמיק ביותר בהבנה ובלמדנות הלכתית "כמו הרב סולובייצ'יק".
כשנולד בני בכורי ביקשתי מהרב שג"ר להיות סנדק בברית, והוא הגיב בתמיהה: "אתה לומד בישיבת הכותל ואדם גדול וצדיק כרבנו אביגדור נבנצל (ר"מ בישיבה) לא ישמש כסנדק?", אבל הרב נבנצל הסביר שהוא מסיים שיעור ועלול לאחר לברית בחמש דקות, אולי אפילו ב10 דקות (!).. אין כאן המקום לפרט את המשא ומתן על הדקות ואת השיעור במידת האמת, אבל הזמן הקצר הכריע אצלו שלא ראוי שישמש כסנדק, "ובפרט שיש עוד חצי מיליון יהודים כמוני בירושלים שבוודאי אפשר למצוא בהם מי שיגיע בזמן ושהציבור לא יצטרך להמתין להם", כדבריו. רק אחר תשובתו החד-משמעית של ר' אביגדור יבלח"א הסכים הרב שג"ר לשמש כסנדק…
היסוד לכל יצירתו הייתה מסגרת ההלכה, לימודה והקפדה על כל דקדוקיה ופרטיה. בלילות שבת הייתי מתבונן בהילוכו בדרכו חזרה מבית הכנסת לביתו. הרהרתי: איש שכולו יצירה, איך הוא בימי השבת? הליכתו לא הייתה כמקשרת מקום למקום אלא היא הייתה 'מעשה הליכה' של שבת, שונה לגמרי מבימות החול: "הילוכך תהא בנחת".

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…