אורי שכטר

עם הנצח

אורי שכטר

אורי שכטר

מנהל אגף שורשים ופעיל חברתי

הסוכן שישב מולם היה נראה חמור סבר מתמיד. הוא אמר להם שיש הרבה מאוד הוכחות לפעילותם והם הולכים להיענש בצורה חמורה מאוד. הוא לקח את הטופס וחתם להם על סירוב לנצח.

01
לעתים יש לנו נטיה להסתכל על מה שקורה כאן ועכשיו, בימים אלו של חודש אלול שבהם אנחנו אמורים לא להתייאש מנפילתנו העכשווית ולהיכנס לייאוש אלא אנו אמורים להסתכל על התמונה השלמה והכוללת הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית ולהבין שאנחנו עם הנצח.
בשנות השמונים חיו בללינגרד שברוסיה לא מעט יהודים אבל היה אסור ללמוד עברית ויהדות, ומי שהיה לומד היה נאסר. חיו שם שני חברים צעירים שבשמם העברי נקראו אריה ואהרון. שני הצעירים האלו לימדו את הנוער והצעירים יהדות, עברית וציונות.
סוכני הקג”ב (הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות) שבמקום הזהירו אותם לא מעט שאם הם ימשיכו ללמד עברית או יהדות הם יענשו בחומרה ובאמת בשלב מסוים הענישו אותם והם קיבלו מכתב מהקג”ב שהם הפכו להיות סירובניקים. זה אומר שאסור להעסיק אותם בשום עבודה, אסור להם ללמוד בשום אוניברסיטה וגם אסור לאף אחד להשכיר להם דירה.
בכל שלושה חודשים היו קוראים להם למשרדי הקג”ב בללינגרד והיו מעריכים להם את תוקף המכתב.

02
יום שישי אחד בערב הם הוזמנו למשרדי הקג”ב, הם הלכו ברגל לא מעט קילומטרים בשלג כבד (הם לא רצו לחלל את השבת) וכשהם הגיעו למשרדי הקג”ב הם היו בטוחים שהנוהל הרגיל יקרה – יאשימו אותם בפעילות חתרנית ויחתמו להם על היותם סירובניקים לעוד כמה חודשים.
הסוכן שישב מולם היה נראה חמור סבר מתמיד. הוא אמר להם שיש הרבה מאוד הוכחות לפעילותם והם הולכים להיענש בצורה חמורה מאוד. הוא לקח את הטופס וחתם להם על סירוב לנצח.
הם הסתכלו אחד על השני כאילו השמיים נפלו מעליהם.
כשהם יצאו ממטה הקג”ב אהרון אמר לאריה, זהו אין לנו בשביל מה לחיות קיבלנו סירוב לנצח, בוא ניקח פח בנזין ונשרוף את עצמנו יחד.
אריה אמר לו, בוא ננסה לראות מה עושים במשך השבוע הקרוב, אם לא נימצא פתרון אני איתך.
הם הלכו ברגל שבורים לגמרי בחזרה לאזור שבו חיה הקהילה היהודית בללינגרד.
כשהם התקרבו לבית הכנסת הגדול בללינגרד הם ראו אור בוקע ממרתף בית הכנסת.
הם נכנסו לבית הכנסת וראו את הרב בן ה- 90 לומד תורה במקום (הרב תמיד צחק ולא פחד מגזרות השלטון, הוא היה אומר ‘אני כבר בן 90 מה יכולים לעשות לי?’)
הם הגיעו לרב, והרב מיד הבחין בפניהם הנפולות, ושאל אותם ‘אהרון ואריה, מה יש לכם, אתם תמיד שמחים מה קרה?’
הם הוציאו את המכתב החתום ואמרו לו, ‘הרב קיבלנו עכשיו סירוב לנצח’.
הרב הסתכל עליהם עם חיוך גדול ואמר, ‘סירוב לנצח, זה הזמן להוציא את הכוסיות ואת הוודקה הכי משובחת מהארון ולחגוג’.
הם הסתכלו על הרב וחשבו שהשתבשה עליו דעתו לגמרי.
‘הרב לא מבין, קיבלנו סירוב לנצח, אנחנו גמורים לגמרי, אין לנו בשביל מה לחיות
והרב ענה, ‘הבנתי שקיבלתם סירוב לנצח ולכן אני חוזר שוב שאנחנו צריכים להרים לחיים ולחגוג’.
שניהם הסתכלו על הרב ושאלו ביחד: ‘הרב אנחנו לא מבינים, תסביר לנו, מה כל כך משמח בסירוב לנצח?’
והרב ענה, ‘הם יכולים לתת לכם סירוב לשלושה חודשים , לחצי שנה או אולי לשנה שלמה, מי שאחראי על הנצח זה רק בורא עולם ואם קבלתם סירוב לנצח סימן שהכל הולך להתהפך ואתם הולכים לצאת לחופשי’.
והרב מזג להם את הוודקה וצעק בכל גדול ובשמחה ‘לחיים’.
כמה חודשים לאחר מכן נפל מסך הברזל אריה ואהרון עלו לארץ ישראל והקימו משפחות לתפארת אחד מהם גר במרכז הארץ והשני גר באזור גוש עציון.

03
ואוסיף סיפור נוסף על עם הנצח…
לפני כמה שנים סיפר לי חבר שמשמש כרב צבאי בבסיס גדול בצה”ל: ‘יום אחד פנה אלי מפקד הבסיס וסיפר לו שלבן שלו יש בר מצווה, למרות שהוא ואשתו לא התחתנו דרך הרבנות, הם רוצים שלבן שלהם תהיה בר מצווה יהודית לפי כל הכללים. הרב עשה תהליך שלם עם הילד המתוק כולל הוא הכנה של הילד לקריאה בתורה. האירוע התקיים בבית הכנסת שבבסיס. כל המשפחה הגיעה בשבת בבוקר לתפילה ולקריאת התורה. ההתרגשות הייתה גדולה בעיקר כשהילד עלה לתורה.
גם הסבא שגילו מעל גיל 90 (הוא נולד בשנות העשרים בקיבוץ בצפון הארץ) עלה לתורה. הוא סיפר בהתרגשות שפעם ראשונה הוא נוגע בספר תורה וכמובן שזו לו הפעם הראשונה שהוא עולה לתורה. כשהסתיים האירוע ההורים של הילד התנצלו קצת על הבלאגן שכל האורחים עשו כולל צילומים מחוץ לבית הכנסת (את בית הכנסת ואת המעמד הם כיבדו ולא צילמו בתוך בית הכנסת).
לאחר שהתחילו כולם להתפזר ראיתי את הסבא יושב ליד בית הכנסת על ספסל ובוכה. שאלתי אותו, מה קרה למה אתה בוכה? הסבא הסתכל עלי ושאל:‘אני כל חיי גדלתי בקיבוץ ובאווירת שהייתה בקיבוצים, זה לא מאוחר בשבילי להתחבר ליהדות שלי’? שמתי את היד על הכתף שלו וענית לו : ‘לא, זה אף פעם לא מאוחר, היהדות שלנו היא הנצח ולנצח תמיד אפשר להתחבר…’

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתבות נוספות

בנפשו יביא לחמו

המשפט שאולי הכי מזוהה עם הרב חנן פורת הוא "רציתי להיות טוב". ואכן, נראה שזו הרוח שדחפה אותו

דתי לאומי. חסידי.

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן ומהרבנים הבולטים בציונות הדתית, יחד עם הרב טל שלומי, רב קהילת

הר באברהם יהושע צוקרמן

בזכותו ראינו את האור

אדם של הגדרות הוא היה יהודי יפה, היה לו כמו אור שיוצא ממנו”, אומר צחי מגנאג'י (45), מנכ”ל

אבא גנוב

הכירו את “התנועה למען איכות השפיטה”, אחת העמותות הבודדות המסייעות לאוכלוסיית האבות הגרושים בישראל. פעילי התנועה עוקבים אחרי

מה הרב קוק היה אומר

פרויקט מיוחד בהשתתפות: הרבנית ימימה מזרחי | הרב חגי לונדין הרבנית אהובה צוקרמן | צחי מאגנז'י הרבנית ימימה

כשהחורבן קם לתחיה

“אגדת חורבן” הוא סרט שיוצא לאור בימים אלה לאחר לא פחות משמונה שנות יצירה. הסרט מתאר את סיפור

הנערים של קיץ תשס״ה

"גדלתי בנווה דקלים ויש צלקות שמגלידות לאט לאט, אבל יש געגוע שלא עובר״, אומר יהודה נאומבורג (36) כיום

מגדל של אור ואהבה

בראיון מיוחד ומרגש לגילוי דעת.  הרב יצחק דוד גרוסמן- שהפך את העמק למקום שכולו אור.“מפעלות הרב גרוסמן”, שבראשם

100 שנים של מאבק

ישבנו לשיחה צפופה עם ד”ר מרדכי קידר – מרצה במחלקות לערבית ומזרח תיכון, והמזרחן ד”ר אדי כהן, שניהם

מה זה להיות מכור

זאב קרומבי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, בשיחה עם יעל אליה מדי, על חרדות, התמכרויות וזוגיות תקופת הקורונה התאפיינה בחרדות,

גוי קדוש

כאשר מסתכלים על ירון אברהם, בן 43, נשוי ואב לשתי בנות, לא ניתן לנחש מהו המסע שעבר ושהוא

אדוני ראש העיר

בדרך העולה לירושלים, עוד רגע נכנסים בשעריה של העיר, הריאות נמלאות באוויר פסגות וניחוחות העיר המיוחדת הזו עוטפים

גלילה למעלה