את שואלת למה אני כל-כך שמח ביום העצמאות? למה אני 'עושה עניין' מהיום הזה?
אני אגיד לך למה.
כי בשבילי זה לא רק יום של דגלים וזיקוקים. לא עוד יום חופש בלוח השנה. זה הרבה יותר מזה.
עצמאות בשבילי זה לקבל צו מילואים שמתנגש (שוב…) עם החופשה המשפחתית, ובכל זאת ללבוש בגאווה את המדים הירוקים ולזכור: גם הסבא רבא שלי קיבל זימון לצבא. הצבא הסובייטי… וסבא פנחס נפל בקרב צושימה, בין יפן לרוסיה, במלחמה שלא היה לו שום קשר אליה.
אבל אני זוכה להיות לוחם בצבא הגנה לישראל ולאחוז בנשק כדי לשמור על נחלת אבותינו.
עצמאות בשבילי זה לזכור שאת מה שמשה רבינו היה יכול רק לחלום עליו, ורבי יהודה הלוי התגעגע אליו בשירתו, אני יכול לגעת, לחבק ולנשום אל תוכי.
עצמאות בשבילי זה לקרוא את התנ"ך ולראות איך נבואות האתמול הפכו לכותרות העיתונים של היום. זה לראות פריחה רוחנית של ישיבות, כוללים ובתי מדרש שלא היה כדוגמתה מאז תקופת דוד ושלמה.
עצמאות בשבילי זה לראות יהודים מכל קצוות תבל מתקבצים לארץ אבותיהם, מדברים בשפות שונות אך חולקים לב אחד.
עצמאותבשבילי זה להיכנס לרכב ותוך שעה לנשק את אבני הכותל או להוריד דמעה בקבר רחל. זה לקרוא תהילים במערת המכפלה או לרקוד כל הלילה אצל רשב"י.
עצמאות בשבילי זה ללכת בשבילים שהלכו בהם אברהם ושרה, דוד ושלמה, ולהרגיש שהם לא רק דמויות מספר, אלא אבות ואמהות שחלמו את החלום שאנחנו חיים היום.
עצמאות בשבילי זה מלחמת ששת הימים ומבצע יונתן, זה מנורת שבעת הקנים ודגל כחול לבן.
עצמאות בשבילי זה לבכות יחד בימי זיכרון ולרקוד יחד בימי שמחה, לדעת שהשכול והגאווה שזורים זה בזה כמו חוטי תכלת ולבן בדגל שלנו.
עצמאות בשבילי זה לציין יום חג לדמוקרטיה ביום הבחירות (גם אם הוא קורה לעיתים קרובות מידי) ולדבר בעברית כמו שדיברו כאן לפני אלפיים שנה.
עצמאות בשבילי זה להיתקע בפקקים בדרך לעבודה, אבל לזכור שזה רק בגלל שהארץ שלנו עמוסה במכוניות ומלאה באנשים עובדים שהולכים ובונים לתפארת את המדינה שלהם ולא ארץ זרה שמחר תַּפְנֶה להם עורף.
עצמאות בשבילי זה לשלם מס הכנסה, ביטוח לאומי ולהוסיף גם מע"מ, אבל לזכור שהכסף לא הולך לממן משתאות פאר של הפריץ או כיבושי ראווה של הקיסר. הוא משמש לבניית כבישים ותחנות כוח, קניית טנקים ועזרה לחולים ונזקקים.
עצמאות בשבילי זה לזכור שהפריבילגיה לקטר ולבקר את המדינה שאני חי בה, הן זכויות שלא היו לי במשך אלפיים שנות גלות, ולא קיימות עד היום בכל המדינות הסובבות אותנו.
עצמאות בשבילי זה להתלונן בטיסות, אבל עדיין למחוא כפיים ולהתרגש כשנוחתים חזרה.
עצמאות בשבילי זה לשמוע עברית בכל שדה תעופה בעולם, ולחייך כשמישהו צועק 'יש פה ישראלים?' בכיכר מרכזית בחו"ל.
עצמאות בשבילי זה להתווכח עם אחים על פוליטיקה בארוחת ליל הסדר, אבל לדעת שבסוף הערב כולנו מסבים יחד לאותו שולחן שעליו קראו את ההגדה דורות של יהודים לפנינו וגם יקראו עוד אחרינו.
עצמאות בשבילי זה לדעת שלמרות שאין לנו נפט ולעיתים קרובות גם חסר מים, שיש לנו אויבים מבחוץ ומאבקים מבפנים, עדיין אנו חיים בארץ המובטחת באחת התקופות הטובות בהיסטוריה ומגשימים חלום של דורות.
עצמאות בשבילי זה לדעת שעדיין לא הגענו אל התחנה האחרונה, אבל כן, הרכבת שלנו סוף סוף דוהרת על הפסים.
עצמאות בשבילי זה לדעת שישראל אומנם חוגגת 77, אבל במושגים של מדינות היא עדיין תינוקת, וסובלת מכמה מחלות יַלְדוּת. לכן סבלנות ואופטימיות הן מצרך חיוני למי שבוחר לגור בה.
עצמאות בשבילי זה לא להיות כפוי טובה. זה לשאת עיניים לשמים ביום ה' באייר ולומר: הללויה. ■
