כשאנו נפגשים בקשר רציני ומשמעותי חשוב לתת רווח בין פגישה לפגישה בשביל להתבונן. אפילו משה רבנו קיבל את התורה בפרשיות קצרות שהפסקות ביניהן, כדברי רש”י בתחילת ספר ויקרא: “ומה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט”.
כפי שהזכרנו בעבר, בזמן הפגישות חשוב להיפגש ולהיות נוכח בהן, לפתוח את הלב ולהביא את עצמנו לתוך הפגישה, ואין זה הזמן לחשוב על טיב הקשר ולהתבונן עליו, אלא מתבוננים רק לפני הפגישות או לאחריהן, כי כשאנו חושבים ומתבוננים אנו לרוב נמצאים מבחוץ ולא מבפנים.
דווקא משום כך הרבה פעמים בפגישות לא רואים את התמונה הרחבה ועלולים לקבל רושם מוטעה לטוב או לרע, ומאידך גיסא לפעמים מרוב פגישות קשה לשים לב לפרטים קטנים ולדקויות שיכולים גם הם לשנות את התמונה.
ההפסקות בין פגישה לפגישה מאפשרות לנו להקשיב לעצמנו, לשאול ולהשיב: מה טוב לי בקשר? מה משמח אותי? מה הקשר מוציא ממני? מה מפריע לי? מה דורש ליבון ובירור?
כמו כן ההפסקות מאפשרות לנו לעכל את מה שחווינו בפגישות ולהפנים את הדברים לתוכנו. ההפנמה חשובה הן בשביל שנוכל להאזין לדברים העולים מתוכנו ולא רק למה שראינו בפגישה, והן בשביל לאפשר לנו להיות פנויים ופתוחים לקלוט רשמים וחוויות חדשות בפגישות הבאות. ההפסקות הן כמו השינה בלילה, שבאה אחרי יום עמוס מחשבות, הרגשות וחוויות ומאפשרת לנו לעכל אותן לתוכנו, להפנים את הטוב ולהשליך את הפסולת, ואנו קמים ליום נוסף רעננים ומלאי כוחות חדשים.
נוסף על כך, כאשר אנו מתבוננים על הדברים מתוכנו פנימה, ההתבוננות מאפשרת לנו לבוא לפגישה הבאה ממוקדים יותר ומוכנים יותר. אנו לומדים להכיר את בני זוגנו ולדעת אילו דברים מיטיבים עימם וכיצד נוכל להעצים את הקשר בינינו, יחד עם הדברים שברצוננו להעלות ולברר, ולנסות לחבר רבדים נוספים שטרם חיברנו עד כה.
לסיכום, ההפסקות עוזרות לנו ליצור קשר מודע ויציב יותר ולהחליט ממקום בטוח יותר, בדיוק כמו שבספר התורה את הכתב השחור אפשר לקרוא בבירור בזכות הקלף החלק שסביבו, שחשוב לא פחות ממנו. ובתורת הפנימיות והחסידות אף מבואר שקדושת הקלף הלבן עולה בקדושתה הרבה מעל קדושת הכתב השחור.
