01
שבת פרשת חוקת בכותל הייתה נעימה, מוארת וממוזגת. תפילות הבוקר עברו על כוחותינו בשמחה מיוחדת. המניינים שקקו חיים והרחבה המְתה מתפללים.
כל הטוב הזה בכותל כלל לא נגרע, למרות שמנייני הכותל אותגרו השבת, מול תחרות לא פשוטה. באותה שעה התקיימה בבית הכנסת הגדול, תפילת שחרית חגיגית, בנוכחות ראש העיר, בהובלת להקת “קולות מן השמים״ בניצוחו של המלחין והמנצח המוכשר – רפי ביטון. רפי ומקהלתו הופכים את התפילה לאירוע מרומם ובלתי נשכח, המתנגן בשמחה ומחייה נפשות ממש – כמים צוננים על נפש עייפה.
יואל ברקוביץ׳, שהפיק את האירוע עבור עיריית ירושלים סיפר לי, שכשמפקד המשטרה הוותיק, שקיבל מיואל דיווח, על כמות הנרשמים לתפילה, היה כה מופתע, עד שהצהיר בגלוי, שהוא לא זוכר מעולם ביקוש כזה, להרשמה לתפילות בבית הכנסת הגדול.
גבי שיינין, הגבאי הוותיק והמסור בכותל, סיפר לי במוצש״ק, על קבוצות גדולות של פרחי קצונה מתוקים, שהצטרפו לתפילות והוסיפו לאווירת הרוממות ולשמחת המתפללים מול שריד חומת הר קודשנו. החיילים והקצינים שהצטרפו למניינים ברחבה, היו כשתילי זיתים סביב מקדשך, בולטים בנוף השחור לבן… במדי א׳ בוהקים בשלל צבעי צה״ל.
02
ביום חמישי, הבית של אביה, הזמין את בנות משפחת ׳פרסומי ישראל׳ לסדנת תפירה יצירתית, במתפרה החברתית החדשה שהוקמה לצדו. במשך שעתיים תמימות למדו הנשים לתפור תיקים, כריות ושמיכות משאריות של בגדים ססגוניים שהיו בדרכם לגריטה.
בגדים נפלאים שנתרמו לבית של אביה אך תוך כדי המיון הקפדני של המתנדבות המסורות, התגלו בהם קמט או כתם קטן, מיורטים מיד למחסן המתפרה ומשם הם עושים דרכם, בידיים יצירתיות ובכישרונם הרב, של המדריכות המקצועיות והתופרות המתלמדות, להיות כלי נוי שימושי שיכול לפאר כל בית בישראל.
התופרות המקצועיות מוזמנות להשתמש במתפרה החברתית ללא תשלום. בתמורה הן תופרות ומתקנות בגדים למשפחות ברוכות ילדים וגם מעבירות סדנאות יצירה מרתקות מבדים ממוחזרים, לנשים בקהילה. אתם מוזמנים להירשם לסדנאות.
03
אך הסתיימה הסדנא המכוננת, ארזנו את תרמילינו ועלינו צפונה לרמת הגולן, כדי לחגוג, בחוג המשפחה המצומצמת, יום הולדת ארבע לנכדתנו, – גפן אופן המתוקה, ממתיישבי עופרה.
בדרכנו לצפון, עשינו אתנחתא טעימה ומתוקה, ביישוב הציורי – רותם, במועצה האזורית בקעת הירדן, הטובל בנוף מדברי קסום של הרי בנימין, המשקיפים מעל בקעת הירדן אל הרי אדום ומואב (המוזכרים בפרשת בלק) וגם אל ים המלח. חצינו פינת חמד, שמסתתרת בתוך סוכה טבעית, של סבך עצי במבוק ירוקים, שגודלו באהבה, במשתלת הבמבוק הצמודה.
משם המשכנו אל גן השעשועים רחב הידיים המתנוסס במרכזו של היישוב המעורב. הפארק שהיה שומם בצהרי היום הזמין אותנו לחנות בצלו. כבר בחנייה התענגנו על ניחוחות המטבח המשובח של המסעדה החלבית הנעימה והמוצלת – “קפה ברותם״.
המסעדה התפרסמה בזכות התבשילים המיוחדים, המקוריים להפליא ובזכות השרות האישי ואווירת הווינטג׳ המהפנטת.
פינת החמד הזו נוסדה ומנוהלת בטוב טעם, עם הרבה נשמה ויצירתיות, על ידי השפית, האישה והאגדה, רויטל מרזל. איתה מנצחת אדלה, השותפה המוכשרת.
המראה שניבט מהמטבח הפתוח הצטייר לי כהתגשמות חזון גאולת ישראל בארצו, חלוציות אמיצה ולוחמת. שתי נשים, בכיסוי ראש מלא ואופנתי, ניצבות במטבח לא גדול, לוהט ושוקק, מפרנסות ומנהלות את צוות העובדים החייכניים, מתושבי המקום, בנועם הליכות וביד רמה. השתיים מבשלות מטעמים, אופות מגדניות, רוקחות שייקים בריאים, קוצצות סלטים חלומיים ענקיים ומושקעים, כסעודת שלמה המלך, בזמנו. ואני ממש לא מגזים!
ניכר שהרהיטים, הקישוטים והכלים נאספו על ידי המייסדות, באהבה ובקפידה, בהתרפקות על התום והפשטות של תקופת החלוצים והמתיישבים הראשונים בעמק, בבקעה ובהר. חדרי המסעדה והחצר המטופחת משדרים ערגה לאווירת ארץ ישראל של פעם. באותם ימים הקמת יישובים חדשים ברחבי הארץ הייתה נחשבת משימה לאומית ו״המתנחלים״ נקראו בתקשורת “מתיישבים״ או “מפא״יניקים״.
כל פינה כאן מתרפקת על ניחוחות הארץ הטובה, תוך שהיא שולחת מבט קדימה אל יישובה ושגשוגה של ארץ הרי בנימין והבקעה.
במסעדה ברותם, תוכלו להתרשם ולהצטלם בתצפית מהמצפה המרהיב, הצופה אל עבר נופי מדבר יהודה, היישוב מעלה אפרים ועד ים המלח. כל זאת, תוך שאתם מאזינים לתיאורים מרתקים, הבוקעים מתוך מערכת שמע משוכללת המוצפנת בסלעים. תיהנו להחכים מהסברים מאירים על ההתיישבות החלוצית באזור המדברי, הנושקת לנופי הוד קדומים.
04
משם הצפנו לרמת הגולן, תוך שאנו עוצרים בכנרת המלאה על גדותיה במים צלולים לטבילת יום הולדת עם הנכדות המתוקות. לא ויתרנו על טעימת עוגת יום הולדת חגיגית, שאפתה בתנו היקרה, שמסיימת בימים אלו את לימודיה ב״אולפנת בהרן״ הזכורה לטוב (גילוי דעת נאות – אנו מתארחים השבת באולפנת בהרן, כל ארבעת הדורות, למפגש משפחתי רחב ומענג).
05
מהכנרת עלינו ל״מדרשת הגולן״ בחיספין, ששייכת לעמותת ׳רוח הגולן׳ – אותה מוביל אחד הבולטים באנשי העשייה התיישבותית בגולן – גבי חמו.
המדרשה הנוחה והמזמינה, המנוהלת בידי צוות מקצועי ומאיר פנים, שימשה עבורנו כקרש קפיצה נוח לסיורים מדליקים ברחבי הגולן.
טבלנו במעיינות צוננים המוסתרים בין עצי האקליפטוס. ביקרנו בישיבה הגבוהה והחדשה בקצרין בראשות הרב אסף בנית, והתקבלנו בלבביות ובחום ע״י יד ימינו, הרב אוריה הורוביץ.
ערכנו סיור, במפעל השוקולד הכשר של “דה קרינה״ ובשוק האיכרים בעין זיוון. שם, בין הדוכנים שמכרו לצערנו מוצרים שאינם כשרים, מצאנו דוכן של איש חמוד, שמכר את “אילו״ – גלידה טבעונית בטעמים נפלאים, בכשרות רבנות קריית שמונה, שמיוצרת בעבודת יד בגליל העליון רק מחומרים מהצומח, ללא מוצרי חלב, ללא כולסטרול וללא גלוטן. שמחנו לחזק מפעל ששומר על כשרות ותורם לתוספת מקומות תעסוקה, שכה חסרים בגליל העליון ובגולן.
עלינו לתצפית בהר בנטל המשקיף לעבר עמק הבכה. כאן, בצמוד לגבול הסורי ומעבר קוניטרה חרפו נפשם גיבורי ישראל, כשהם הודפים בגופם ממש את המתקפות הרצחניות של הצבא הסורי, שביקש בעיצומו של צום יום הכיפורים, לחדור לגליל ולחסל את היישוב היהודי במדינת ישראל.
העמק הזה הוא היום בשליטת ישראל והוא אחד מאתרי החקלאות הפוריים ביותר במדינה. זאת בזכות הגשמים המרובים, אדמת הבזלת רוויית המינרלים והמסירות והמקצועית של חקלאי יישובי הגולן. התצפית עוצרת הנשימה משקיפה אל פסגות החרמון והרי הלבנון, אל יישובי הגולן ואל מטעי הדובדבנים, הפטל והאפרסקים, כרמי היין המשובחים ועוד.
עמדנו שם כמהופנטים, מפעמי המשיח שהדהדו מהרי הבשן והלבנון. מהשפע הא-לוקי הניגר, מפרות הגולן, שארץ ישראל נותנת בעין יפה, ומנסי הנסים שאירעו כאן באתר המצמרר, ממש תחת רגלנו, בו התגלתה ההשגחה בכל עוזה והדרה, עת פעלה בגלוי להצלת עם ישראל וארץ ישראל בידי גיבורי ישראל, וביניהם השריונר האמיץ, אביגדור קהלני הי״ו, שיחד עם חבריו גילו גבורה ואמונה עצומה ובמעט הטנקים והתחמושת שנותרה, הדפו את מתקפות האויב הסורי מרמת הגולן עד מבואות דמשק.
התענגנו בשבת מהאירוח הנעים והטעים במדרשת הגולן. נהנינו מהשלווה, מהנופים, מהטיילת לאורך מאגר המים הענק – “בני ישראל״, ממתקני המשחקים, מהמדשאות המטופחות, מפינות הצל, ממשבי הרוח ההררית המלטפת.
הצטרפנו לתפילות ולדברי התורה של משפחות – יענקל׳ה שטרנברג, עטיה, שילר וגרשוני, שהתאספו לכנס השנתי הקבוע אצלם, זה שנים רבות מייסודו של הסבא, הרב שטרנברג זצ״ל. זכינו לחזות במאתיים פלוס הצאצאים, חמישה דורות נפלאים, שהרבנית שטרנברג שתחי׳, מחבקת אל ליבה. בלי עין הרע.
במשך השבת, שאלו אותי רבים, ׳איך, ממרחק כה רב, אכתוב על הכותל?׳ עניתי להם, שאני חש כאן בגולן, בכל צעד ושעל, את קדושתו של הכותל, כמאמר הגמרא: ׳אמר רבי יוחנן – עתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק׳…
06
השבוע סיימה ביתנו היקרה, שנת לימוד פורייה ב״מדרשת הרובע״.
על פי המסורת, קיימה המדרשה שבת סיכום מרגשת. בין השאר, זכו בנות המדרשה לביקורו ולברכתו של הרב צבי ישראל טאו, שמתגורר בסמיכות למדרשה. הרב העלה על נס את חשיבות התרחבות והעמקת לימוד התורה של בנות ישראל, בדור הזה.
לפתע, שלף הרב איגרת נעלמה ומצהיבה, שהתגלתה לאחרונה, כתובה בכתב ידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל, שהייתה ממוענת לביתו היקרה של הראי״ה, שאך נכנסה בברית הנישואין עם בחיר ליבה. במכתב החם והלבבי, הרב שואל את בתו, בעדינות וברגישות מופלאה, האם כבר הספיקה לקבוע לימוד תורה עם בעלה הטרי? כמו כן מזכיר הרב זצ״ל לביתו את חשיבות למוד ספר המוסר של הרמח״ל – מסילת ישרים.
באותה איגרת מציע הרב לבתו האהובה, לקחת אחריות גם על תחומי החסד, הצדקה והנתינה של המשפחה הצעירה.
כך נהגה בעשיית החסד, רעייתו המופלאה של הראי״ה, הרבנית רייזה-רבקה, ע״ה, ביתו של הגאון, הרב צ.י. רבינוביץ׳ תאומים.
הרב זצ״ל חותם במילות חיבה ומאחל לזוג הצעיר שגשוג, יצירה וצמיחה לתפארת התורה, העם והארץ.
בנות המדרשה הודו לרב טאו על דבריו החמים והוסיפו תודה עמוקה ומיוחדת לצוות המדרשה ובראשם הרבנית דנה סליי, על השקעתם הרבה, מסירותם במשך השנה כולה, להפצת לימוד “התורה הגואלת״, תורתו של הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה, בעם ישראל בכלל ולבנות ישראל בפרט.
אכן, כל סיום הוא התחלה חדשה…
שבת שלום, שנוסיף עוד באהבת ישראל, באחדות המחנה ובקירוב הגאולה המתעצמת.
בתמונה: תצפית מרהיבה מהר בנטל על קוניטרה ו"עמק הבכה" הפורה והמלבלב, בו הדפו הטנקים הישראלים את המתקפה הרצחנית, הסורית, במלחמת יום כיפור
