בדרך לכותל

פנחס הכהן הגיע מהכותל

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
עם רון בלב ותפילה בפי צעדתי אל הכותל, מלא בגעגועים, לאחר הפסקה של שבת אחת בלבד. מזג האוויר הנפלא הוסיף לאווירת קדושת השבת ולשמחה המיוחדת לשוב אל בורות המים של ירושלים ואל הכותל, שריד חומת בית חמדתנו.
02
כפולה ומכופלת הייתה שמחתי, עת נוכחתי לראות אורח אהוב במניין שלנו ופניו קורנות, ידידי ליאור שטול, מנהל מוסדות התורה של ׳בני דוד׳ ביישוב עלי, במעלה אפרים ובדרום תל אביב.
ליאור מגיע לכותל לעיתים די תכופות. כרבים משוחרי הכותל, הוא שוכר עם משפחתו דירה לסוף שבוע, במרכז העיר ירושלים וצועד בערגה לכותל. ולא בכדי, ליאור מעיד על עצמו שהוא מתעלה בתפילותיו בכותל ושואב מהן כוחות של אמונה, נחישות ועוצמה. ואני מוסיף שמתוך אווירת הרוממות הירושלמית הוא זוכה להוביל את שלל מוסדות בני דוד, לשיאים חדשים של הצלחה.
להחזיק מוסד תורני זו מלאכה קשה מאד, קל וחומר כשמדובר באחזקה, בו זמנית, של מספר רב של מכינות, ישיבות וכוללים.
הרב אלי סדן שליט״א, חתן פרס ישראל, הוא ההוגה והיזם הבלתי נלאה, של מפעלי התורה הציונית הגדולה, המפארים את חבל בנימין ואת הארץ כולה.
הרב זכה להקים (גם בעזרתו של הרב יגאל לוינשטיין), ממלכה של תורה ציונית שורשית וערכית, שמחייה נפשות, מחזקת את צה״ל ומיישבת את הארץ.
בתוך מוסדות בני דוד פועלים בין השאר – ישיבה גבוהה, מכינה קדם צבאית (הראשונה בין כל המכינות), כולל לבוגרי צבא, מכינה קדם צבאית במעלה אפרים, ובשנים האחרונות קיבלו על עצמם גם את אחזקת הישיבה והכולל ׳עוז ואמונה׳ בדרום תל אביב, שייסד אחד מעמודי התווך של היישוב עלי, הרב אחיעד אטינגר הי״ד, שנרצח שעה שחתר למגע עם מחבל בצומת אריאל ובכך הציל חיי יהודים רבים, שבתוכם אישה הרה שעמדה ממש בסמוך למחבל השפל.
לפני כשלוש שנים, מוסדות בני דוד יזמו והקימו מפעל תורני ייחודי – מכינה קדם צבאית לבני העולים מאתיופיה.
בדרכנו חזרה מהכותל, ליאור שטול מתאר לי כיצד המכינה הזו מצילה נפשות ממש. תלמידי ובוגרי המכינה הופכים לדוגמה ולמופת בתוך קהילת העולים מאתיופיה ומשמשים אבן שואבת לקירוב בני הקהילה, שהלכו לאיבוד בדרך. תרתי משמע.
השנה, נרשמו כ-75 תלמידים חדשים למכינה, מתוך רצון עז לחבוש את ספסל לימודי התורה במכינה הצומחת והמתרחבת, והיד עוד נטויה. השאיפה היא, שרבים מהתלמידים ימשיכו ללמוד תורה גם לאחר סיום שנות הלימוד במכינה וחלקם ימשיכו ללמוד תורה גם לאחר סיום שרותם הצבאי. לאחר מכן ייצאו לשטח ללקט ולחבר לבבות.
03
במשך שנים הייתה תלויה ברומו של עולם שאלת השאלות – האם המכינות הקדם צבאיות מוסיפות תלמידים בעולם התורה או לחילופין הן גורעות תלמידים מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות?
מניסיוני בהקמת שלוחה של מכינה קדם צבאית בערד, נוכחתי שוב ושוב, ללא שום ספק, שרוב רובם של הבחורים שמגיעים למכינות לא היו לומדים תורה לפני השירות הצבאי וגם לא אחריו, בשום מסגרת אחרת. יותר מזה, רבים מבוגרי המכינות מתחזקים מאד וזוכים לשירות צבאי משמעותי ומועיל יותר לעצמם ולזולת. בכך הם זוכים לפיתוח האישיות והיכולות העצמיות, מכירים את הפוטנציאל והכוח הגלום באישיותם, מחזקים את אמונתם וגם מוסיפים הרבה יותר לחברה הסובבת אותם תוך שהם מעצימים את תרומתם לביטחון המדינה.
04
סביב מוסדות בני דוד משגשג ופורח היישוב עלי וזוכה להצלחה מרובה.
מאות יחידות דיור איכותיות נבנות בקצב מהיר, על ידי החברה לפיתוח בנימין, מול נוף בראשיתי ובאיכות מגורים מפנקת במיוחד. בקרוב ייבנה עוד מתחם מגורים על ידי ׳בתי אמנה׳. ככל שבונים יותר בתים ודירות, כך גובר מיום ליום הביקוש למגורים איכותיים בישוב. תושבי עלי, ההולכים ברוח מוסדות בני דוד, ידועים בכוח הנתינה שלהם, בליבם הרחב, בראש הפתוח, באהבת חסד, בדיבוק חברים ובלכידות חברתית, באהבת תורה, בענווה, בערכיות, בנעימות הליכות, בדאגה לזולת ובשאיפה לגדולות.
צעירי עלי, כמו בוגרי ׳בני דוד׳, מתגייסים בד״כ ליחידות מובחרות ותורמים בענק לחיזוק חוסננו, הצבאי והלאומי.
05
בדרכי לכותל אני חולף ליד ישיבת ׳מרכז הרב׳. זה עשרות בשנים מתקיימת בשעה זו, תפילת ותיקין בבית המדרש של כולל ׳הלכה ברורה׳, הממוקם בקומת המסד של הישיבה.
זיכרונות מתוקים וגעגועים עזים מציפים את ליבי. כאן זכיתי ללמוד גמרא, הלכה, תנ״ך ואמונה אצל טובי הרבנים האהובים, ובראשם מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל.
מכל רב קיבלתי מתנה קטנה ושונה – חכמת חיים, מוסר, חיזוק באמונה, דרכי לימוד בגמרא, אהבת תורה, להרבות בהכרת הטוב ובעין טובה, להתמסר לפעילות למען ארצנו ומדינתו, להתחבר ולהוקיר כל אחד ואחת מישראל, העולים מכל הגלויות ללא הבדל וכו׳.
מתוך רצון עז לשוב ולהתרפק על מתיקות התורה שינקתי באותם ימים, של לימוד בישיבה ובביתו של הרב צבי יהודה, שאותו שימשתי ובביתו זכיתי לגור למעלה משלוש שנים. כדי להשלים את מה שהחסרתי כאשר התנדבתי במטות ל׳עצירת הנסיגה מסיני׳ ול׳שחרור אסירי המחתרת׳, ביקשתי לאחרונה להשתתף שוב, באופן סדיר, בשיעוריו המתוקים של הרב דוד חי הכהן שליט״א, תלמידו המובהק והמדויק של הרב צבי יהודה, הניתנים מידי יום ראשון בישיבת ׳מרכז הרב׳, שבשנים האחרונות גדלה מאד, התרחבה והתפתחה ובראשה עומד, בעוז ובענווה, ידידי המכובד, הרב יעקב הכהן שפירא שליט״א.
כבר סיפרתי כיצד זכיתי לחזור בתשובה בתקופת שירותי הצבאי. באותם ימים זכיתי לגלות את אוצרות התורה הגואלת אותה לימד, בשיעורי הערב המשכרים, הרב דוד חי הכהן. השיעורים התקיימו ברוב עם, בבית הכנסת ׳איחוד שיבת ציון׳, ברח׳ בן יהודה בתל-אביב, במרחק של כחמש דקות הליכה מבית הוריי, שברחוב ארנון.
06
בין חסימות הכבישים המופרעות, דיווח השבוע דובר צה״ל, על איתור קנים של משגרי רקטות ושרידים של מספר רקטות ששוגרו על ידי מחבלים מג׳נין ומחטיבת מנשה, לעבר יישובים ישראליים בצפון השומרון.
ממש לא התפלאתי. כבר כתבתי פה מספר פעמים, שהמחבלים מייעדים את שיטחי יו״ש לייסוד מדינת ׳חמסתן 3׳, לאחר שהצליחו במזימתם הארורה לדרדר את דרום לבנון ואת חבל עזה למדינות טרור רצחניות, המאיימות על האזור כולו.
מתנגדי הרפורמה, מטושטשי חושים, מנסים לשכנע אותנו לפנות את הישובים היהודיים מיהודה ומהשומרון לטובת ייסוד מדינת פלשתין ׳המפורזת׳… בלי לקחת בחשבון את הסכנה המוחשית של הפיכת השטח, תוך זמן קצר למדינת טרור משוכללת, נוסח ג׳נין וחאן יונס. קיני הטרור הצומחים סביבנו, מצפים להשלמת תהליך ייצור פצצות הגרעין הטקטי האיראני, בתקווה שהם יקבלו כמה פצצות במטרה לחסל חו״ח את מדינת ישראל וגם לחיסול חשבונות בינם לבין עצמם.
קני השיגור שהתגלו ושרידי פצצות המרגמה הם נורה אדומה ענקית נוספת שהודלקה עבורנו ממרומים.
ואם תשאלו – ׳מה כל זה קשור לרפורמה המשפטית, החיונית ולשינוי סעיף עילת הסבירות?׳, התשובה איננה מורכבת מידי – שופטי העליון ותלמידיהם לא מאפשרים לכנסת ולממשלה לחוקק חוקים שירתיעו את המחבלים ואת אויבנו הקרובים והרחוקים.
לפני מספר שנים ערכנו סקר דעת קהל מטעם ׳גילוי דעת׳, במכון סקרים ידוע. הסקר חשף נתוני תמיכה מובהקת, של למעלה מ-70 אחוז! בציבור הדתי וכ-55 אחוז בציבור הכללי- – בעד עונש מוות למחבלים.
זאת ועוד חבר השופטים הנכבד של מדינת ישראל הדמוקרטית, רובץ לפתחו של כל חייל או שוטר, כדי שלא יזדרז לשלוף את נישקו כנגד מחבל או מחבלת, עד שיוכח מעל כל ספק סביר, שהמחבל/ת אכן נושאים על גופם נשק חי, שמסכן נפשות ועל החייל לוודא היטב שיש בלב המחבל רצון עז לחסל יהודים.
כמו כן, מבקשים השופטים הנכבדים מכל החיילים לבדוק שהמחבלים אינם חו״ח ׳מעורערים בנפשם׳, או סתם מסוממים…
רק לאחר שיבצע החייל את כל הבדיקות הנ״ל, כדי לרצות את רב אלוף בדימוס א. ברק והשופט בדימוס א. ברק והשופטת בדימוס א. פרוקצ׳ה ותלמידיהם המכובדים המכהנים על כס המשפט, על החייל, הי״ד, לפנות עצמו בשיירה מסודרת לחלקה הצבאית בהר הרצל. רק כך תנוח דעתם של שונאי ישראל, מבית ומחוץ.
וסליחה שהרסתי לכם את הצ׳ולנט.
07
רבים כמוני חוששים שמלחמת החרמות ואיומי הנפקדות יגלשו, חו״ח, לתגרות ידיים ולמלחמת אחים.
אנו, ב׳פרסומי ישראל׳ וב׳קרן אביה׳, משקיעים מאמצים ומשאבים להרבות בשיח פתוח בין המחנות ולמצוא מכנה משותף.
לצערי, כאיש מקצוע בתחום שינוי תודעה, אני מכיר היטב את חולשתם של אמצעי התקשורת ששופכים שמן על כל מדורה קטנה. לצערי, בערוצי הרדיו והטלוויזיה, מככבים כתבים ומגישים ותיקים ומנוסים, מראשי מנהיגי השמאל הרדיקאלי, שמצדדים בדרכו של אהוד ברק ועושים כל שביכולתם כדי ללבות את האש.
בכל פעם שמתוכננת סדרה של הפגנות שמאל, מצטרפים למטה המחאה חברי הכוורת הפרוגרסיבית של הנשיא האמריקאי, שלוחצים על נשיאם הקשיש, מר ג׳ו ביידן, לגנות את ראש ממשלתנו ואת הח״כים והשרים שנבחרו כאן, באופן חוקי, לכנסת ולממשלת ישראל.
גם הרשתות החברתיות עושות שירות דוב לאחדות העם היהודי. ידוע לכל איש מקצוע, שהאלגוריתם של גוגל, איסטגרם, טיק טוק, פייסבוק, טו׳יטר וכו׳ המגובה במנועי חיפוש משוכללים, מתוכנן להראות רק לאנשי ימין – סרטונים, ציוצים ופוסטים, המכילים תכנים ימניים, משכנעים, חכמים ומושכלים שמטורגטים רק לפיד של אנשי הימין (שהרי הפילוחים הממוחשבים חושפים כל גולש/ת רק לתכנים האהובים עליו, שאותם הוא חושק ומחפש במנועי החיפוש, אליהם הוא מעדיף להיחשף, אותם הוא מחבב ושעליהם הוא מתרפק…)
לעומת זאת, אנשי השמאל מקבלים חיזוק לתפיסתם המוטעית ולניסיונות ההשתמטות וההפיכה השלטונית, בעזרת חשיפה מכוונת לפוסטים עם תוכן מסולף ומתלהם, שחלקם ממומן, כנראה, על ידי אהוד ברק. כך הם כמעט לא נחשפים לדעות אחרות, מגוונות, שפויות, דמוקרטיות, יהודיות, ציוניות, שקולות ומאוזנות.
זו, לצערי, היא ההתנהלות האומללה והמסלימה של עולם ה׳ניו מדיה׳, בארץ ובעולם. ואידך זיל גמור.
שבת שלום של אחדות ישראל, השלמת החקיקה המתקנת, חיזוק הדמוקרטיה, סילוק השנאה מתוכנו, חיזוק ביטחוננו מבית ומחוץ, מיגור האויב האיראני ובניית המקדש השלישי, בהר הבית. ■

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01
לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב כאן על איזה עניין שקרה לי ביום שישי שעבר.
מבצע ׳מגן וחץ׳ עוד היה בשיאו בימים רביעי-חמישי, וחיפשתי אחר מרואיין בנושא. סגרתי ריאיון עם ׳לשעבר׳ בכיר מאוד. שמחתי, הולך להיות מעניין. התקשרתי אליו בשעה היעודה והוא בכלל לא זכר שקבענו. "מילא, אדם עסוק", חשבתי לעצמי. התחיל הריאיון ואחרי שתי דקות, איך נאמר, הוא החל לאבד את זה. הריאיון:
02
"איך מחליטים לצאת למבצע צבאי רחב היקף בעזה?", שאלתי את הלשעבר, והוא השיב: "או שהמציאות מכריחה אותך ונוצרו תנאים כאלה שאין לך ברירה, כמו שקרה הפעם כשהג׳יהאד האסלאמי החליט שבגלל שמישהו שהתאבד בכלא בשביתת רעב, אז מותר לו לירות טילים על מדינת ישראל – או שאתה רוצה ליזום כאלה. שתי הדרכים לגיטימיות. הג׳יהאד האסלאמי הכריח אותנו, לא רצינו לחיות במצב שבו כל פעם שאיזה אחד מחליט למות בכלא בגלל שהוא לא רוצה לאכול, אז יורים טילים על שדרות. אז צריך לומר, ׳חבר׳ה, זה לא מקובל עלינו, ואנחנו נראה לכם איך זה לא מקובל׳..".
"החילוק שעושה מדינת ישראל בין הג׳יהאד לבין המאס, זה חילוק טוב?", הצגתי את שאלתי השנייה. הלשעבר ענה: "זה חילוק חיוני. מה, אם יש לך שני אויבים אתה רוצה להילחם בשניהם? למה שלא תפריד ביניהם?".
"השאלה אם אפשר לעשות את ההבחנה, הרי חמאס הוא הריבון", הקשתי, והוא החל להתעצבן: "שאלה מטומטמת! סלח לי שאני בוטה". ת׳אמת שחשבתי שהוא משיב בהומור, אלא שהוא המשיך בזעם גדול: "שאלה מטומטמת!! יש לך שני אויבים ואתה יכול להתמקד באחד מהם, אז למה לך להביא גם את השני לתוך המלחמה??".
"אולי גם חמאס יוצא מנצח פה?", ניסיתי לחזק את הקושייה המעצבנת שלי, והמרואיין שלנו קטע אותי והמשיך בעצביו: "מה הוא מנצח?! מה הוא ניצח? הוא נשאר בצד, אף אחד לא חושב שהוא עשה את זה בגלל אומץ ליבו. איך אפשר להכריז על זה בתור ניצחון? רק שוטים יכולים לחשוב ככה".
"הבנתי", עניתי מובך וחשבתי שנמשיך הלאה, אבל לא כך חשב הבכיר לשעבר: "איך חמאס יכול להכריז על זה בתור ניצחון, תגיד לי? יורים על עזה, הורגים את החברים שלו, פוגעים בארגון השכן – הוא לא עושה כלום ואתה עוד אומר שהוא יצא מנצח. נו, זה לא מטומטם?!".
מכיוון שהרגשתי שזה הופך לאישי, החלטתי להמשיך ולהקשות: "החמאס בכלל לא נפגע בסיפור הזה". תשובתו הייתה: "בוודאי שהוא לא נפגע, כי הוא לא עשה שום דבר, למה שיפגע?".
"מה זאת אומרת ׳לא עשה שום דבר׳?"
הלשעבר: "הוא לא עשה שום דבר, הוא לא ירה עלינו".
אחרי שתיקה של ארבע שניות בגלל ההפתעה שאחזה בי מהתשובה, ניסיתי להמשיך – "אבל חמאס עם כל הכבוד לג׳יהאד…", שוב הוא קטע אותי ואמר: "חמאס הוא רע, חמאס זה אנשים רעים, אבל מה זה שייך עכשיו. אתה יודע כמה אנשים רעים יש במזרח התיכון ואנחנו לא עושים להם כלום?".
למרות הזלזול שחשתי מדבריו, חשבתי להמשיך הלאה, כי בכל זאת, יש קוראים שמצפים לריאיון מעניין. "אני רוצה לעבור עכשיו ל…", התחלתי להגיד אבל הוא איבד את עצמו לדעת: "עזוב, עזוב, אני לא אוהב את הריאיון הזה, הריאיון הזה מטומטם… תודה רבה. התעצבנתי, הוצאת אותי מהכלים, אני לא אוהב את זה". "טוב, סליחה, להתראות". "להתראות", אמר וניתק.
כזה דבר עוד לא היה לי, מרואיין שמתעצבן משאלות. כעבור כמה דקות אחרי שהתאוששתי מהדברים שאמר לי (למרות שזה בעילום שם, לא פרסמתי את כל מה שאמר לי מפאת כבודו, כבודכם וכבודי) שלחתי לו הודעת וואטסאפ: "מעולם לא עצבנתי מרואיין. סליחה ושבת שלום", כך כתבתי בתקווה שיכתוב לי שבכלל הוא זה שצריך להתנצל.
אבל טעיתי, שום התנצלות, מעט הבהרה: "שבת שלום, אתה לא אשם", כתב לי, והוסיף: "השאלה הזאת נשאלת על ידי קבוצה לא קטנה של אנשים, חלקם מכובדים, שההבנה המקצועית שלהם דלה ולעיתים ילדותית. הם חושבים שאם יש פטיש גדול (צה"ל) צריך להשתמש בו שימוש מרבי ככל הניתן, ולכן מחפשים כל הזמן מסמרים ולא מבינים שלמכות הפטיש יש מחיר, חיצוני, פנימי וגם על הפטיש עצמו. שימוש יעיל בפטיש מחייב גם שכל ישר ולא רק יד חזקה, ולשאול תמיד מה רוצים להשיג בשימוש בפטיש ומה יהיה יום אחרי שמשתמשים בו. עוד הרומאים לימדו שאם יש מולך שני אויבים המשימה הראשונה ואולי הכי חשובה – זה להפריד ביניהם".
03
מה שלמדתי: לא משנה מי אתה, מה אתה עושה וכמה חשוב אתה – תמיד תהיה נחמד לאדם שמולך, גם אם אתה חושב שהוא כסיל גמור. אז אינני כסיל גמור ואני חושב שהשאלות שלי היו במקומן, אבל אולי הקב"ה סימן לי שכדאי שאקפיד יותר בכבודם של בני אדם.
שבת שלום. ■

יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את העיר אלעד מבחוץ, לנסוע בסמוך אליה ובמקסימום לעמוד בתחנה שממנה עולים על האוטובוס לפתח תקווה או לאוניברסיטת בר אילן. אך לבושתי, מעולם לא נכנסתי לעיר וחוץ מזה שמדובר בעיר חרדית לחלוטין, כך חשבתי, לא היה לי מושג מה יש בה ומה היא מציעה. כי מה לי ולה.
אלעד הוקמה בשנת 1998 וכעבור כשמונה שנים הוכרזה כעיר בישראל. מתגוררים בה כ-50 אלף תושבים, כעשירית מהם דתיים לאומיים. הקהילה הדתית לאומית באלעד יציבה, מנהלת חיים קהילתיים וחיי תרבות ופנאי עשירים, ומבוססת במוסדות רבים בעיר, כולם במבני קבע, בתוספת ממשק הדוק עם ההנהלה הבכירה בעיר. ״רב הקהילה שלנו, הרב אברהם נחשון, ממפוני ימית ותושב גוש קטיף ובית אל לשעבר – מתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל״, אומר בשיחה עם 'גילוי דעת', המשנה לראש העיר, עו״ד יניב בדלוב. ״יש פה 13 בתי כנסת שכאשר כל בכנסת זה בעצם תת קהילה קטנה.
״יש לנו כציונות דתית גם מעורבות בקהילה החרדית, שזה סוג של שליחות שאנחנו רואים לעצמנו. אנחנו חיים בעיר מעורבת שרובה חרדית, ובכל זאת אתה יודע יש פה ניואנסים כאלה קטנים, למשל אירוע יום העצמאות, אירוע שבמקום אחר לא היה עובר חלק. אני לא רואה אירועי יום העצמאות בביתר או במודיעין עילית. פה אתה רואה שיש סוג של סימביוזה טובה, חיובית״. ראש העיר, ישראל פרוש, הוא אשכנזי-חסידי. ״הוא מאוד מאוד אוהב אותנו ותומך בנו, ובכלל, יש פתיחות רבה מצד החרדים בעיר, הם מכילים, מבינים ומזדהים״.

היעד שלי בבחירות הקרובות להגיע לשלושה נציגים במועצת העיר. בבחירות הקודמות היו חסרים 34 קולות להביא עוד מנדט או שניים. גם חרדים פונים אלי לעזרה

עו״ד יניב בדלוב, המשנה…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…