התורה מציבה בפתח פרשתנו שתי אפשרויות: אם הולכים בחוקות ה' מקבלים שכר, ואם לאו מקבלים עונש. לכאורה אין כאן 'בחירה חופשית', הרי אם אדם יבחר ברע, תוצאת בחירתו תהיה עונש!
נראה שאת ההבנה הזו התורה רצתה לשלול. אך נקדים ונבאר מה משמעות ה'בחירה החופשית'. באמת אין בחירה חופשית מוחלטת לאדם. הרי האדם לא בוחר למי להיוולד, כיצד ייראה, מה גובהו, צבעו וכד'. אפילו אינו בוחר את התכונות המולדות שנולד בהם כקפדן או כרגזן, כרגוע או כשלו. נכון, ישנן תכונות שהאדם יכול בהחלט 'לעבוד' עליהן – יכול הוא לשנות את מזגו ולהתאמץ שלא להיות כעסן וכד', אך בהחלט ישנם דברים שאיננו בוחרים.
אם כן, הברכה והקללה הכתובים בפרשתנו ניתנים לאדם בבחירה. לאדם יש את הכוח לבחור בין טוב לבין רע. אך לא עצם בחירתו תשנה את המציאות להיות טובה או רעה, אלא הטוב והרע הם דברים מוחלטים, שאל הטוב התורה עודדה אותנו להתקרב, ומן הרע הזהירה אותנו להתרחק, ובעצם כך תוצאות כל מעשינו הן בידינו, זו הבחירה שלנו. אנחנו בוחרים בסוף באיזו דרך ללכת, אך נדע מראש מה התוצאות של דרך זו. בחרנו בטוב – יהיה לנו טוב, בחרנו חלילה ברע – אז הפוך. התורה כבר אמרה לנו מה התוצאות של מעשינו. אין כאן שכר או גמול כל שהוא, אלא תוצאה פשוטה של מעשינו הטובים או חלילה הרעים. מעניין לראות כי בעניין שכר ועונש בהבנה רגילה התורה לא שמה דגש, ולכן לא כתבה על 'עולם הבא', אך דווקא על מה שיקרה בעולמנו כאן – התורה נתנה לנו את הכוח לבחור. אנו קובעים מה הטוב ומה הרע ואנו נושאים באחריות לכך.
