התורה לא מדלגת על חלומות ופתרונם. יוסף חולם על אחיו ומשפחתו וכאן בפרשתנו הוא אפילו פותר את חלומות פרעה ושריו. בחז"ל ישנו יחס דואלי לחלומות: מצד אחד יש בחלום אחד משישים מנבואה ומצד שני 'חלומות שווא ידברו'. חרטומיו של פרעה לא מצליחים לפתור לו את חלומותיו ויוסף מועלה מן הבור ופותר חלומותיו.
ישנם השלכות מעשיות מהיחס לחלומות. האם כל חלום שאנו חולמים צריך להתייחס אליו ברצינות? האם יש לסמוך על הדרכות או מראות שראינו בחלום? נראה שבדרך כלל יש לאחוז במידת התמימות ביחס לחלומות – 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' – ולא להתרגש מחלומות אלא לפעול רק על פי הדרכות חכמים.
אך יש חלומות שחולמים בהקיץ, חלומות במובן של שאיפות ורצונות של היחיד ושל האומה שברצוננו להגשים. 'חלומות' אלו הם טובים וחיוביים ועליהם כותב הרב קוק [מוסר הקודש ח"א עמ' רכו]: 'החלומות הגדולים יסוד העולם הם… חולמים הם הנביאים… חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון'.
מאז ומתמיד היו בעמנו חולמים ולוחמים, גם בימי החנוכה אנו מתמלאים אור מחלומותיהם ומלחמותיהם של המכבים. גם דורנו חולם ולוחם להגשים את חלומותיו. וכך גם דוד המלך משורר בספר תהילים: 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים'.
'מלחמת העצמאות' ומלחמת השחרור של המכבים את היוונים לא תמה. כל דור אנו מתמודדים עם מאבקים ומלחמות מבית ומחוץ, מלחמות על ארץ ישראל, מאבקים על עצמאות ומלכות ישראל, מאבקים על תרבות ישראל, מאבקים פנימיים על אופי מדינתנו. בכולם נדע לאזור כח להמשיך ולחלום ואם יש צורך אף להלחם. חנוכה שמח!
