אחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים, קיבלנו תורה בהר סיני. לא מדויק לראות בתורה רק כספר הוראות מה לעשות ומה לא לעשות, אלא בקבלת התורה בהר סיני ירדה ׳נשמה׳ לעולם. כל מבנה החיים של האומה, החיים המעשיים, החברתיים, הלאומיים והרוחניים התחדשו למדרגה עליונה. התורה לא ניתנה לנו כ׳צ׳ופר׳ שטוב איתו אך אפשר לחיות בלעדיו, לא! מדובר כאן במהפכה של ממש. כל מה שהיה ידוע ומוכר מלפני מתן תורה משתנה לחלוטין ומקבל משמעות רוחנית שונה. העולם מקבל ׳נשמה׳.
נמחיש זאת במשל לאדם שהמציא את האופניים – הוספת מנוע לאופניים לא תהפוך אותם לאופנוע, כי אופנוע צריך מרכב אחר ומערכות אחרות לגמרי, וכן גם אם נוסיף חוץ מהמנוע גלגלים לאופניים, הם לא יהפכו לרכב, הרי בשביל רכב צריך להחליף את כל המערכות ולא רק להוסיף תוספות כל שהן. כך גם מתן התורה – המעמד בהר סיני הפך את העולם לעולם אחר, התורה הפכה להיות הנשמה של העולם באופן שבלי הנשמה, בלי התורה, העולם לא יכול להתקיים.
העולם המתין לקבלת התורה כי הייתה צריכה להתפתח ׳כתובת׳ לנתינתה. התורה יועדה מלכתחילה לעם ישראל, אך בכדי לקבלה צריך תנאי בסיסי להיות עם. התורה לא ניתנה ליחידים, ואפילו לא לצדיקים וחסידים כנח או כאברהם אבינו. רק עם בעל ארץ, שלטון וממשלה מקבל תורה. זו התורה השלמה אשר מעמידה את כל האור והטוב שבה לעולם כולו דרך עם ישראל: ״אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו״.
