אלישע בן קימון

"צבא הכיבוש"

אלישע בן קימון

01
צה"ל הוא צבא מוסרי. הוא הוכיח את זה שוב דווקא השבוע. ממצאי התחקיר שביצע צה"ל בכל הקשור למות העיתונאית שירין אבו עאקלה מעידים כי ייתכן בסבירות גבוהה שאבו עאקלה נפגעה מירי של לוחם דובדבן בשוגג. הופנו טענות, צה"ל בדק והגיש ממצאים עמוקים באומץ. אבל זה לא הספיק לכולם – "ישראל צריכה להתנצל בפני משפחת אבו עאקלה, בפני העם הפלסטינים, ובפני אל ג׳זירה. להתנצל ולשלם פיצויים. בסיסי." צייץ יריב אופנהיימר. היו עוד שדיברו בטון הזה. אז חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולהסביר עד כמה הציוץ הזה מופרך.
כזכור האירוע שבו נהרגה אבו עאקלה התרחש בחודש מאי האחרון בעיצומו של גל טרור. כוח מיוחד שכלל שתי פלוגות של יחידת דובדבן נכנס לפעילות מעצרים במרחב מחנה הפליטים בג'נין. מקום מורכב לפעילות אשר כל כניסה לשם מעורבת בירי מאסיבי שמסכן את הלוחמים. במהלך הפעילות הלוחמים חיפשו אחרי מבוקש ולא מצאו. הפעילות נמשכה יותר זמן מהצפוי וביציאה הלוחמים ספגו חילופי ירי כאשר במהלכן נהרגה העיתונאית. אלו העובדות. אבו עאקלה הייתה בזירה שבה יש ירי מאסיבי על הכוח. כמות האש שסופג צה"ל בג'נין היא בלתי נתפסת. הטרוריסטים הפלסטיניים לא חייבים דין וחשבון לאף אחד – ראינו איך במבצע עלות השחר הם רצחו בעצמם משפחות פלסטיניות בעזה עם ירי כושל. אף אחד לא נותן דין וחשבון על הדברים הללו. מול אנשים כאלה צה"ל נלחם. הרצון לשבות למילים 'חילופי אש בג'נין' ארומה של צבא נלחם בצבא או של קרבות אש שאנחנו מכירים ממקומות אחרים היא אשליה. המחבלים הפלסטינים יורים ללא הכר, מכל המקומות, בכל מי שזז. כמעט בכל פעילות כזו יש נפגעים פלסטינים מאש פלסטינית. בנוסף הוכח מעל לכל ספק כי הירי של הלוחם לא היה בכוונה ויותר מכך – לא היה מדויק כדי לפגוע. צה"ל פרסם את קווי הירי ואת פריסת הכוחות וניתח את הנתונים. כל זאת בכדי לקבוע מי ירה לאן.
02
"להתנצל בפני העם הפלסטיני" כותב יריב. נזכיר שלאורך כל הדרך הרשות בחרה שלא לשתף פעולה עם חקירת מות העיתונאית. אפילו את הקליע הם לא הסכימו להעביר עד שהאמריקאים התערבו. מתחילת החקירה הם רק פעלו לסכל אותה ולפגוע באיסוף הממצאים. יומיים לאחר האירוע של אבו עאקלה נהרג לוחם הימ"מ נועם רז. מאז ועד היום בוצעו אינספור פיגועי ירי בכל מרחב יהודה ושומרון. רק ביום ראשון ירו מחבלים לעבר אוטובוס בבקעת הירדן, באותו הלילה אף ירה מחבל על חיילי צה"ל בבנימין. שלא נדבר על נרצחי גל הטרור. אולי 'העם הפלסטיני' צריך להתנצל מעת לעת? יגידו "אבל תראה כמה פלסטינים נהרגו בשנה האחרונה" ונענה שצה"ל מתחקר כל אירוע ירי שבו נפגעים בלתי מעורבים פלסטינים. הכניסות אגרסיביות יותר בגלל האש המופנית כלפי החיילים, לא ההפך. הגא"פ שינה דרמטית את ג'נין, זה תהליך שקורה כבר חודשים ארוכים ומכאן העלייה ברמת האלימות. זה לא שצה"ל החליט להיכנס בכוחות גדולים כי בא לו. נרצחו כאן בני אדם בגל טרור שרובו יצא מג'נין. מהפלסטינים כבר לא מצפים לכלום. הרשות קורסת, ארגוני הטרור מנסים לתפוס את מקומה. אבל קצת הגינות. 'צבא הכיבוש', מכנים את צה"ל בחוגים מסוימים. למרות שלא הוא תוקע את המו"מ מול הפלסטינים, ההנהגה הפלסטינית הרופסת היא שתוקעת אותו ומקבעת את המצב הקיים. אין עם מי לדבר בצד השני.
03
הפנים קדימה. לחגי תשרי. בפיקוד המרכז מחדדים נהלים, אין באמת תקופות רגועות. הפעילות נגד גא"פ ביהודה ושומרון היא מערכה לכל דבר, ממש כמו מבצע 'עלות השחר'. במקום טילים יש יריות, ובמקום סיכולים ממוקדים ע"י פצצות ממטוסים יש סירי לחץ, מעצרים, וטילי נ"ט. הכלים שונים, המגמה דומה. השאלה היא איך ייגמר קרב ההתגוששות הזה בין גא"פ לבין צה"ל והאם הוא יגלוש לרחוב הפלסטיני. כעת מצליח צה"ל לבודד, בעיקר בגלל שהוא צבא מוסרי ששומר על המוסריות בסמטאות הכי אלימות במזרח התיכון.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…