01
פרשת ויקרא מלמדת אותנו על חמישה סוגי קורבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם. קורבנות הם ביטוי לצדדים שונים וסוערים בנפש האדם, שאותם אנו "מקרבים" לבורא, כלומר מוצאים את המשמעות הנצחית במפגש שלנו עם מעגלי הדומם, הצומח והחי.
02
קרבן עולה הוא קורבן שנלקח מהבהמה, מהבקר, מהצאן, או מהעוף, וכולו עולה על גבי המזבח; הוא עובר התמרה מלאה באמצעות אש ממצב מוצק למצב מופשט (גז). זהו ביטוי לרגעים בחיים בהם אנו מרגישים התמסרות טוטאלית. למשל, תיזכרו בתחושת הגיוס הכללי בחודש הראשון של המלחמה.
03
קרבן מנחה הוא קרבן המוקרב מן הצומח. משהו רגוע ו"נוח" יותר. לוקחים גרגרי סולת קטנים, בוללים אותם בשמן ומוסיפים מלח. זו היכולת להרגיש תחושת טעם ומשמעות גם ברגעים הקטנים. לא רק בתחילת המלחמה אלא גם בזמן שמתעוררים בפעם המאה ללכת למקלט בלילה.
04
קרבן שלמים הוא קרבן של שלמות – חלק ממנו מוקרב על גבי המזבח, חלק אוכלים הכוהנים וחלק הבעלים. כולם מרגישים שלמים. Win-win situation. קרבן שלמים מקריבים ברגעי תודה, שמחה וחגיגה. למשל ברגע של חיסול נסראללה.
05
קורבנות חטאת ואשם באים בעקבות כישלון ואשמה. גם זה חלק מהחיים, וגם זה חלק מהמלחמה. גם במצבים כאלה ניתן להתקרב לבורא ולכפר. ה' קורא לנו להתקרב אליו באמצעות הקורבנות ואנו נענים בכל קשת רגשות החיים.
06
אם בחטאים ובהאשמות עסקינן אי אפשר שלא להתייחס לעלילת הדם התורנית כנגד הציבור הדתי-לאומי – והפעם הלחישות על דבר "טקסים אפלים" שמתרחשים כביכול בקהילות הדתיות. הטריגר הפעם הוא מותה הטראגי של ביתה ז"ל של אורית סטרוק. בחורה מעורערת בנפשה שהוסתה בידי אנשים מעורערים במוסריותם, שניצלו את מצוקתה ולימדו אותה לטעון שנפגעה בטקסים מעין אלו.
07
הכוח המניע את השמועות המרושעות הללו איננו רציונאלי אלא פסיכולוגי. אין ראיות לכלום, אבל מפיצי השמועות הללו בטוחים באמת ובתמים שהעולם הזה הוא אפל ומאחורי כל דבר טוב מסתתר דבר רע; שהוזים במוחם הקודח (או בפנטזיות הנסתרות שלהם) שביבי הוא סוכן קטארי; שהציבור האידיאליסטי ביותר במדינה הוא בעצם אוסף של מטרידים; שרבנים הם נאצים בתחפושת; ושהרופאים משתילים בחיסונים אנטנות G5. השם האמיתי של דמויות מעין אלו צריך להיות "אוכלי מוות" (או במקרה שלהם: אוכלי.ות מוות). יצורים שניזונים ממוות שהם הוזים בכל פינה.
08
חז"ל מלמדים אותנו ש"צדיקים במותם קרויים חיים" – צדיקים כדוגמת אורית סטרוק ומשפחתה, שנאלצו במשך שנים להתמודד עם השמועות המרושעות הללו, ויחד עם זאת ממשיכים להוליד חיים בעולם; לעומת זאת "רשעים בחייהם קרויים מתים" – אלו שרואים מוות ואפלה בכל דבר. וזהו עונשם בעולם הזה ובעולם הבא. ■
