כאן הבן שואל על כותרת מאמרנו: 'והרי אנו כבר בארץ ישראל' וכן על המשך דברי בעל ההגדה 'השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין' והרי אנו כבר בני חורין?
נשוב לעקרונות ליל הסדר ונדע להשיב לבן השואל כהלכה. אחרי כל ההכנות הרבות לפסח, הניקיונות והקניות, ביעור החמץ ובדיקתו כבר חלפו, כעת אנו מגיעים לחג הגדול, ראש לכל החגים, חג הפסח. עיקרו של חג זה הוא בסיפור יציאת מצרים ואכילת המצה. המצה מבטאת דבר והיפוכו, את הגלות ואת הגאולה. הגאולה בכך שביציאה ממצרים לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ ולכן אנו אוכלים מצה, והגלות כי אבותינו אכלו מצות בזמן השעבוד במצרים: 'הא לחמא ענייא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים'. ללמדנו שגלות וגאולה כרוכים זה בזה, מתוך הצר והמצוק מגיעים לישועה ולמרחב, מתוך הגנות מגיעים לשבח. התקדמות הגאולה במשך כל הדורות תמיד לוותה בנפילה שקדמה למדרגה החדשה של הגאולה.
מדוע גאולתם של ישראל באה בדרך זו? מדוע לא נתנה לנו גאולתנו\מדינתנו על מגש של כסף? מסביר המהר"ל [גבורות ה' נב]: 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח… כי אין להתחיל בשבח מיד מבלי שיספר תחלה הגנות… כי השבח שקודם לו גנות יותר שבח, כמו שתראה כי היום קודם לו הלילה, וזה מפני כי השלימות אינו נמצא בהתחלתו בעולם הזה… ולא היה כדאי העולם הזה לקבל המעלה הזאת שיהיה האור בתחלתו, כי האור הוא מעלת המציאות לכך יוקדם לו לילה… ולכך דבר זה מורה על המעלה האלהית אשר היה להם תחלה גנות, ואח"כ היה הקדוש ברוך הוא מעלה אותם אל מדריגה הא-להית…'.
לכל דור ודור הנפילות והתקדמות הגאולה שלו, משברים מצד אחד וצמיחה ועלייה מצד שני. די שנציין רק את מאה השנים האחרונות, מפרעות לגידול באוכלוסיית הארץ, ממלחמה להרחבת ההתיישבות, ודאי הנפילה הגדולה במלחמת חרבות ברזל שעדיין אנו בעיצומה, והקושי הגדול של היות מבנינו ובנותינו חטופים במנהרות הרשעים שבאוייבנו. אך לא רק בתחום הלאומי גם בתחום הרוחני\תרבותי יש נפילות ואח"כ עליות, מכפירה לריבוי התורה ולומדיה ועוד דוגמאות רבות. דווקא בליל התקדש חג, בליל הסדר, כולנו מצפים ל'שבח', לתיקון הגנות ולהתקדמות גאולתנו, בבנין כל ארצנו למרחביה ושיבת הבנים לביתם ושיבת עם ישראל לארצו, לנצחון המוחלט על אויבינו. נדע כולנו שכוח האמונה של עמנו בשעבודים שבמשך כל הדורות, הם אלו שבזכותם מופיעים מדרגות הגאולה. כך גם בימינו אלה, האמונה בצדקת דרכנו, בשיבת עם ישראל לארצו, ההתגברות על הקשיים והנפילות תגבר בכפלי כפליים יותר מכל גנות.
אנו אמנם בארץ אך עדיין צריכים לשכלל ולפתח את מדינתנו על כל ערכיה היהודיים. אנו אמנם בני חורין אך עדיין דרך ארוכה מחכה לנו בכדי להיות בני חורין אמתיים, 'עבד ה' הוא לבדו חפשי'.
כולנו תקווה ותפילה להקב"ה שישלים את יציאתנו מצרים לגאולה השלמה, שיחזק את ראשי מדינתנו, ישחרר את חטופינו, ירפא את כל פצועינו, ושנזכה ל'ובני ישראל יוצאים ביד רמה'. השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין, השתא כאן לשנה הבאה בכל ארצנו השלמה. חג שמח!! ■
