שמואל יעקובסון

ציון בלתי מספיק

בשבוע האחרון חגגו בהתיישבות הקמת מבנה קבע לישיבה בחומש. זאת, בעקבות ביטול החוק המפלה, אשר אסר על נוכחות אזרחים ישראליים באדמות ישובי צפון השומרון שהוחרבו על ידי ממשלת אריאל שרון, אך בפועל – נאכף רק כלפי אזרחי ישראל היהודים. אם נבחן אובייקטיבית את האירוע, התמונה העולה היא קשה ביותר.
הקמת המבנה התאפשרה בהתערבות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, המכהן כשר נוסף במשרד הביטחון, כשברקע גורמי צה״ל עשו ככל יכולתם למנוע את הקמתו וגם כאשר קיבלו הוראה מהדרג המדיני לאפשר זאת, טרחו להגביל מאוד את קטע השטח בו מותרת נוכחות יהודית באדמות היישוב, לאשר הקמת מבנה קטן בלבד, לאשר כניסת מחפרון אחד בלבד לשטח, ולהודיע, במפגיע, כי לא תותר פעילות כלשהי ביתר שטחי היישוב או בשטחיהם של שלושת הישובים הנוספים שהוחרבו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו החרה החזיק אחריהם, כי היישוב עצמו לא ייבנה מחדש וכי לא יוקמו ישובים חדשים. מחלקת המדינה בארצות הברית והאיחוד האירופי הזדרזו לגנות גם את הקמת המבנה הקטן, תוך שטוענים שיש בכך הפרה חמורה של התחייבויות ממשלת אריאל שרון.
כשמעמידים מול תמונה זו, את היקף ההשתלטות הערבית על קרקעות והיקף הקמת המבנים הבלתי חוקיים ברחבי ארץ ישראל בכלל וברחבי יו״ש בפרט, השמחה על הקמת המבנה אפילו מגוחכת.
צה״ל הפך, הלכה למעשה, לזרוע ביצועית של מחלקת המדינה בארצות הברית. קציני צה״ל הבכירים עוברים שם הכשרות, רובם ככולם, וגם הקורסים החשובים בארץ, כגון פו״ם ומב״ל, מנוהלים, הלכה למעשה, על ידי קרנות במימון פרוגרסיבי או יוצאיהן של אותן קרנות. קציני צה״ל הטמיעו לחלוטין את מפת האינטרסים האמריקאית ולמעשה, פועל הצבא כדי למנוע יישום הנחיות הדרג המדיני בכל הנוגע להתיישבות ולקרקעות ביהודה ושומרון, מתוך דירקטיבה הגורסת, כי הנוכחות היהודית באזור זמנית וכי הערבים המכונים ״פלשתינאים״ ממילא יקבלו את השטח. לכן, אין להתיר כל בניה יהודית, ומנגד – אין טעם להרוס בניה ערבית.
שר הביטחון יואב גלנט מתגלה כמינוי הכושל ביותר של הממשלה הנוכחית. הוא אינו עושה רושם של אדם חד או בעל הבנת עומק של האירועים. לאחר שנדחה על ידי המערכת בעת התמודדותו לרמטכ״לות, ניכר כי הוא ׳מכיר תודה׳ על כך, שכעת נכונה המערכת לקבל אותו מחדש לשורותיה, כביכול. חרף הובלת המערכת, הוא מתיישר, פעם אחר פעם, עם התפיסות המעוותות והדירקטיבות ההרסניות שפשו בה, תוך שפועל בנחרצות ובאכזריות נגד ההתיישבות היהודית ואף נגד המתיישבים עצמם, ולעומת זאת – אינו מוכן לכל פעולה נגד מפרי החוק והסדר מהצד הערבי. כל זאת מבלי להזכיר את סיכול התיקונים במערכת המשפט, הרשום, באופן כמעט מלא, על שמו.
הגיעה העת, שנבחרי הציבור שלנו ידרשו מראש הממשלה, כי אם כבר חזר בו, בצעד חסר מנהיגות של ממש, מפיטוריו המתבקשים של השר גלנט – ידאג למלא אחר ההסכמים הקואליציוניים ולהנחות את הדרג הצבאי להישמע באופן מלא לשר הנוסף במשרד – בצלאל סמוטריץ׳ – בכל הנוגע לניהול החיים, היהודיים והערביים, ביהודה ושומרון.
כפי שראינו השבוע, הגינויים הקשים מגיעים – בין אם הוקם מבנה פצפון לשימוש כמה תלמידי ישיבה, ובין אם תוקם עיר שלימה. אם הגינוי הוא אותו גינוי – אז מדוע לא להקים ישובים חדשים? אלא אם הממשלה שותפה לאותו הלך המחשבה הצבאי בנוגע לעתיד שטחי יו״ש.
אם לא תהיה פעולה נחרצת ׳ליישר מחדש׳ את השר גלנט ואת הדרג הצבאי – ב׳ממשלת הימין מלא על מלא׳ – אין אלא לחזור על דבריה של רבקה אמנו – אם כן, למה זה אנכי… ■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…