01
בין שוחרי הכותל תלויה ועומדת מחלוקת רבת שנים – היכן נפתחים הלבבות בעוצמה רבה יותר – בכותל או בהר הזיתים?
מקור הספקות כרוך במאמר חז"ל – 'שכינה במערב'.
מצד אחד – התפילות בכותל מתקבלות ברצון כי – 'שכינה לא זזה מהכותל המערבי'.
מצד שני – בהר הזיתים מתפללים לצד מערב ורק כאן אפשר לכוון את ליבנו ולראות בעינינו את מקומו של קודש הקודשים.
לאחר חורבן בית שני, שרתה שכינה על הר הזיתים שנאמר – ״ויעל כבוד ה׳ מעל תוך העיר ויעמוד על ההר אשר מקדם לעיר״ (יחזקאל, י״א). ״והייתה בת קול מכרזת ואומרת (מהר הזיתים): שובו בנים שובבים, שובו אילי ואשובה אליכם״, וכיוון שלא עשו תשובה (במשך שלוש שנים וחצי!), אמרה: ״אלך ואשובה למקומי״… והסתלקה מהר הזיתים השמיימה (מדרש איכה רבה, מסכת ראש השנה).
לצערי, אינני מומחה במדרש וברזי תורה וגם אין לי ׳ברומטר של קדושה׳…
אך אני יכול להעיד כאלף עדים, מניסיוני העשיר, שהתפילות בכותל ובהר הזיתים מרגשות מאד וגם נושאות פירות מיידים בחזקת – ׳יהיו לרצון אמרי פי׳ ופועלות בעוצמה רבה ל׳חינוך להכרת הטוב׳ וממילא מביאות לאמירת תודה גדולה לה׳ יתברך, על כל השפע, לו אנו זוכים בדור האחרון – לפרט ולכלל.
02
׳כשייכספו לה תכלית הכוסף, עד שיכוננו אבניה ועפרה׳ (ריה״ל, כוזרי) – הפסיקה של מועצת הרבנות הראשית, קובעת שאסור בימינו לעלות על הר הבית. אין ספק שכשנוכל, סוף סוף, לעלות בטהרה להר המוריה ולראות כוהנים בעבודתם, נהיה קרובים אל קודש הקודשים, ומשם יעלו התפילות אל שערי שמים, הפתוחים לתשובה. קולותינו יעלו עם מזמורי הלווים, יבקעו אל גנזי מרומים, יקרעו את גזר דיננו ויחיו את המתים.
כל זה תלוי רק בנו – נשתוקק יותר השנה לראות פני משיח. נעודד עלייה לארץ ישראל ולבנותה. נרבה באהבת ישראל ובאהבת התורה. נבקש סליחה ומחילה איש מרעהו ואישה מרעותה. נכסוף לבניין בית הבחירה. נתנהג יחד בכבוד ובהערכה איש אל רעהו – בבחירות, בכבישים, במעברי חצייה, בצה״ל, בעבודה, בבתי הספר, בישיבות, במדרשות, במכינות, בבתי הכנסת, ברחוב, במרכול, בשכונה וביישוב. יהי רצון שנזכה לגאולה השלמה בשנה הבעל״ט.
03
אם מתפללי הכותל היו מרימים בשבת האחרונה את עיניהם לכיוון הר הזיתים, בוודאי היו רואים את הקולות המופלאים העולים משם.
לא לחינם אמרו שהאירועים של ׳קרן אביה׳ מעוררים את הר הזיתים לחיים…
למעלה מ-250 איש אישה וילד חגגו אתנו שישי, שבת ומוצש״ק מופלאים, שהתחילו בשיחות ובסיורים מרתקים והסתיימו בסליחות מוזיקליות, מרגשות, בסגנון ר׳ שלמה קרליבך, ב׳מצפה רחבעם׳, עם החזן האהוב – האורח הקבוע בשבתות שלנו בהר הזיתים, נעים זמירות ישראל – ישראל פרנס, הי״ו.
זכינו גם לארח הפעם, לשישי-שבת את המנצח המוכשר, רפי ביטון ומשפחתו יחד עם מקהלתו – ׳קולות מן השמים׳.
בלטו בין האורחים: דר׳ עקיבא טרטנר, שמפורסם ביכולתו הנדירה לאבחן נגעי עור בצורה מדוייקת, שכבר הצילה חיים הרבה ורעייתו, עו״ד מרים טרטנר המוכשרת עד מאוד, שמעדיפה את עולם האמנות והמשחק על 'כס בית המשפט'.
ביום שישי בצהרים, בקבלת השבת המוזיקלית, רפי ביטון רומם את הקהל, שהגיע מכל הארץ, לחוויה שמימית, שמאז תקופת המקדש לא נשמעה כמוה בהר הזיתים.
עמדנו בפסגת הר המשחה והמקהלה השמיימית הרהיבה לשיר את פיוטי דוד המלך, ממש מול הר המוריה. רחבת הר הבית השוממה נשקפה מול עיננו הכלות.
דמיינתי בנפשי את שירת הלוויים בוקעת ועולה ממדרגות ההיכל ומגיעה עד הר הזיתים. רבבות ישראל עומדים מסביב וזוכים לתענוג של התעלות בתפילה ובהודיה. ומנגד ניצבת מקהלתו הנפלאה של רפי ביטון וקולותיהם המרטיטים, עולים מהר הזיתים דרך קודש הקודשים עד כיסא הכבוד.
מיום שישי ועד מוצאי שבת רפי ביטון התייצב אתנו, בהתרגשות עצומה, מול הר המוריה, שר וניצח על המקהלה שלו תוך שהוא מפיק מגרונו קולות מופלאים של שופרות, חצוצרות וחלילים. לרגע נדמה היה, כאילו קולת אלו בוקעים משופרו של משיח.
04
ר׳ מתי דן, האיש והאגדה, סיפר לאורחים באריכות על אין ספור מבצעים, מרתקים ונועזים שמטרתם – גאולת בתים אמיצה בכול מזרח ירושלים, בעיר העתיקה, בכפר התימנים ועוד. הקשבנו לו קשב רב. היינו מרותקים. כולנו כאיש אחד. למרות שמתי סיפר ותיאר, במשך שעות רבות על ההצלחות ועל האתגרים, הוא לא הצליח להקיף אפילו אחוז קטן מהניסים ומהנפלאות, שיורדים מן השמים ומרוממים את מפעלי ׳עטרת כוהנים׳. כפי שר׳ מתי מדגיש תמיד – בונה ירושלים ה׳.
05
אבי רט, ידידנו המיוחד, שבמשך 14 שנה זיכה אותנו בנוכחותו וחלק אתנו שבתות ואירועים רבים בהר המשחה, דיבר על נושאים שמעסיקים כל בית בישראל, כמו – חובתנו להתייחס אל הדור הצעיר והמתוק שלנו בהכלה, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ. אבי התייחס גם לעובדה המצערת שככל שעוברים הימים, מסתלקים מאתנו, עוד ועוד, ניצולי שואה יקרים. מוטל עלינו, על הדור השני והשלישי, לקחת אחריות ולהעביר בגוף ראשון, לדור הבא, את זיכרון השואה והתקומה – וחובה עלינו, שכל אחד ואחת יחוש ויספר את סיפור השואה והגבורה ׳כאילו הוא יצא ממצרים׳…
אבי רט קיבל עצה זו – לספר דווקא בגוף ראשון, למרות שאנו דור שני – מחוקר השואה, חתן פרס נובל – ד״ר אלי ויזל ז״ל, עת זכה לפגוש אותו, במפגש מרתק, במשרדו בניו יורק.
06
חוויה מרגשת נוספת, הייתה לנו השבת, להקשיב לשיחותיו של ידידנו, מבוני הארץ, הרב זאב הורוביץ, המכונה בשם החיבה – ולול ((velvel.
ולול, תיאר מעט מעבודת המידות של חותנו, רב הכותל, המקובל, הרב מאיר יהודה גץ זצ״ל, שנטמן בהר הזיתים.
השבוע, בכ״ג אלול, מלאו ז״ך שנים להסתלקותו.
הרב גץ נשא בכיסו פתק קטן, כתוב בכתב ידו ובו י״א הנהגות אנושיות, שכתב הוראות לעצמו, בלשון מעשית וברורה ובהן תמצת את עיקרי ׳עבודת המידות שלו׳.
לדוגמא –
ב. – להיות בשמחה תמידית, פנימית וחיצונית.
ג. – לא להגיד שום מילה רעה על שום אדם.
ז. – ׳לא להקפיד על הילדים, ולבא לעזרתם תמיד, גשמית ורוחנית׳.
ט. – להקפיד על התעמלות בכל יום.
07
כדי להמחיש את הזדמנות הפז, שקיבלנו במתנה בתקופה המיוחדת והחד פעמית של ימי הסליחות והרחמים, ולול השתמש בהמחשה שנלקחה מניסיונו הרב בבניין שכונות חדשות ביישובי יהודה ושומרון.
וכך סיפר – ״זוגות צעירים, שממתינים לסיום בניית בייתם החדש גרים בדרך כלל בקרוואן בפאתי היישוב. כשמובילים את הקרוואן עבורם, ממקמים אותו בעזרת מנוף, שמרים את זרועו ומתחיל להוריד אט אט את המבנה היביל למקומו.
כול עוד הקרוואן נישא באוויר – ׳תלוי ועומד׳, ניתן עדיין לכוונו, בקלות יחסית, עם מוט או עם חבל שקשור בשוליו – לסובבו, לאזנו ולהוליכו היטב למקומו האידאלי.
כאשר הקרוואן נוגע סוף סוף באדמת הקודש, לא מתאפשר יותר לכוונו והוא ניצב איתן על מקומו״.
ולול המשיך – ״כך היא תשובתם של ישראל: בימי הרחמים הקב״ה מרומם אותנו לקראת ימי הדין, כדי שנוכל לכוון את מידותינו, להרחיב ולהעמיק בתשובה שלמה – לשוב על העבר ולקבל על העתיד. להתפלל, לשכלל, לתקן, להמתיק הדינים, להוסיף זכויות ולהתכונן לשנה טובה יותר ומוצלחת יותר – בין אדם לחברו ובין אדם למקום. לאחר ימי התשובה והדין קשה יותר לזוז ולתמרן בקלות…״.
08
ואם דיברנו על ימי ׳ירבו זכויותינו כרימון׳ – זאב הורוביץ ושותפו בחברת ש.א.ג., צביקה אייכל, הם מטובי ומחלוצי הבונים ביישובי יו״ש. שניהם לוקחים חלק חשוב בבניית שכונות חדשות בכל חלקי יו״ש, בדרך כלל בשותפות עם יוזמות ברוכות של ׳בתי אמנה׳.
השכונות שנבנות הן נעימות ואיכותיות, מתוכננות היטב, טובלות בירק, מוקפות בגני שעשועים, בתי כנסת, מקוואות ומבני ציבור.
אלפי המשפחות המרוצות שגרות בבתים שבנה ולול הן עדות חיה למפעל חייו ההולך וצומח. מפעל חיים שמקרב את גאולת ישראל, כמאמר הנביא, שאחד מסימני הגאולה הוא ׳עוד יבנו בתים…׳.
09
לאחר החורבן הנורא, בתקופת הגאונים, שימש הר הזיתים כמרכז רוחני של התכנסות, לימוד, כתיבה ותפילה. גם חלק מהתפילות וההושענות, נכתב כאן, כמו שמופיע בפיוט –״הושענא הר הזיתים״.
המעמד המרכזי הייתה עצרת המונים בהושענא רבה שעה שעלו עולי הרגל להר, להקיף בהושענות עם ארבעת המינים. ההקפות נערכו גם סביב אבן גדולה, בפסגת ההר שנקראה – ׳כיסא הראש׳ (כיום בנויה עליה כנסייה…) שעל פי המסורת עליה עמדה השכינה אחרי שגלתה מהעיר התחתונה.
10
מלאכת הייזום והפקת האירועים בהר הזיתים היא אמנם משימה חשובה, ראשונה במעלה, אך גם מאתגרת מאד.
לאחר השבת האחרונה קיבלנו אין ספור מסרונים ארוכים, עמוסים בתשבחות, על ההנאה הרבה מהתכנים המרתקים, על מופעי השירה והניגון ביום שישי, על השבת המרוממת עם האורחים המיוחדים ועל הסליחות במוצש״ק, במצפה רחבעם.
החיזוקים הנפלאים, ההוקרה והכרת הטוב נתנו לנו כוחות מחודשים לתכנן, בע״ה, את האירועים הבאים בהר הזיתים – ליל לימוד שירה ותפילה בהושענא רבה, סיורים ותצפיות בהר, הרצאות בבית החושן, שבתות מלאות בתוכן רוחני, אירועי הצדעה למחתרות ישראל שלוחמיהן טמונים בהר הזיתים, ימי הוקרה לגיבורי גוש קטיף, הטמונים בחלקת גוש קטיף, ערבי התעלות עם רפי ביטון וקולות מן השמים, הופעות, ימי לימוד תנ״ך ועוד ועוד.
שילחו מייל למערכת ונשתדל ליידע אתכם אישית על האירועים הממשמשים ובאים.
מהכותל המערבי ומהר הזיתים תצא הברכה לכלל ולפרט, שתתקבלנה תפילותינו ברצון – לשנה ברוכה, בריאה, שמחה ובטוחה. שנזכה יחד, באחדות ובאהבה, לחיים טובים וארוכים ולגאולה קרובה ושלמה. אמן.
