פרטי המקרה > חיים היה בעל חנות למכירת מחשבים ומתן שירותי מחשב בשכונה עירונית. לאחר שנים ארוכות של בלעדיות בתחום פתח משה, אחד מחברי הקהילה, חנות המספקת שירותים דומים באותו רחוב בו מפעיל חיים שנים את חנותו. זאת ועוד, על מנת 'לחדור לשוק' מפרסם משה את דבר חנותו בפרסומים עירוניים, ומקיים מבצעי הוזלות גדולים מאוד.
חיים נפגע מאוד מעצם פתיחת החנות. לטענתו, המחירים של משה הם מחירי הפסד של ממש. הוא אינו יכול להתחרות במחירים של משה וקהל הלקוחות שלו הולך ומצטמצם מיום ליום. חיים תבע את משה לדין ודרש את סגירת החנות. ראשית, משה פתח חנות שמיועדת ממש לקהל הלקוחות שלו – תושבי השכונה, על כן הוא 'גונב את הלקוחות'. שנית, לטענת חיים, משה מנהל מדיניות מחירים שכלל לא ניתן לעמוד בה והיא נועדה להביא לסגירת העסק של חיים.
משה טוען שזו זכותו לפתוח חנות בכל מקום שירצה, ושזכותו גם להיטיב עם הלקוחות ולתת להם את המוצרים והשירותים במחירים נמוכים.
פסק הדין > בגיליון הקודם הכריע בית הדין שאין להגביל אדם לפתוח חנות מתחרה בסמוך לחנותו של חברו. בגיליון זה נעסוק בשאלה האם מדיניות של הורדת מחירים משמעותית ככלי תחרותי בשוק מותרת על פי ההלכה.
במשנה1 נחלקו תנאים לגבי שימוש באמצעים שונים במסחר תחרותי: "רבי יהודה אומר: לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו; וחכמים מתירין. ולא יפחית את השער, וחכמים אומרים זכור לטוב".
דהיינו, דעת חכמים היא שמותר לתת מתנות לילדים וכן להפחית מחירים על מנת לזכות בלקוחות. הגמרא מסבירה שלדעת חכמים יכול לומר בעל המכולת לחברו: "אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שסקי" – אני אחלק אגוזים ואתה שזיפים. וביחס להיתר להוריד מחירים הטעם הוא "משום דקא מרוח לתרעא" – שכן מוזיל את השער – דהיינו יש לאפשר הוזלת מחירים משום שזהו האינטרס של הלקוחות.
בשו"ע2 פסק: "יכול למכור בזול יותר מהשער ואין בני השוק יכולים לעכב עליו". גם הרמ"א3 פסק: "שני בני אדם הדרים ביחד והאחד רוצה להוזיל בהלוואת ריבית לעכו"ם, אין חברו יכול למחות בו". העולה מהאמור, שאין מניעה למכור במחיר נמוך ממחיר השוק.
ממקורות אחרים עולה שלהיתר זה יש מגבלה. הרמ"א עצמו דן בעניין תחרות מסחרית קשה ביחס למכירת ספרי הרמב"ם: המהר"ם פדואה הדפיס ומכר את ה'יד החזקה'. סוחר שהתחרה בו הודיע שככל שיוזיל מהר"ם פדואה את סחורתו, יוזיל הוא יותר ממנו. הרמ"א4 אסר תחרות זו משום שמפסיק פרנסתו. הוא מסתמך משיטתו של רב הונא שבן מבוי אינו יכול לפתוח חנות נוספת במבוי כאשר יש בו כבר חנות פתוחה. ואף שלהלכה לא פוסקים כרב הונא5, מצאנו ב'מרדכי' שהביא דברי ה'אביאסף' שכאשר אדם רוצה לפתוח חנות בסמוך לשער המבוי שבתוכו כבר חנות דומה יש לאסור עליו את פתיחת החנות. הרמ"א הסביר שיש מקרים שבהם הכול מודים שאסור לפתוח משום הפגיעה בפרנסה, והוא כאשר יש היזק הוא חד-משמעי המונע תחרות בין שתי החנויות.
בפוסקים האחרונים מצאנו שיטות שונות לגבי דרכי התחרות המותרות. יש הנראה מדבריהם שהם מתירים כל הורדת מחירים, ויש שמגבילים מאוד את היכולת להפחית ממחיר השוק. בעל 'ערוך השולחן' ציין את הבעייתיות שבתחרות מחירים פרועה: "אבל לזלזל במכירת סחורה איסור גמור הוא, ומתוך כך מקולקל דרך המסחר ומאבדין מעות אחרים".
להלכה למעשה נראה שתחרות שיוצרת מצב בו המתחרים כלל אינם יכולים לעמוד בתחרות, ומתוך כך הם יאלצו לסגור את חנויותיהם היא אסורה, שכן יש בה משום פגיעה בפרנסתם של העסקים הקיימים. במיוחד נכון הדבר כאשר השחקן החדש בשוק מנהל מדיניות מחירים שבה גם הוא לא יכול ואינו מתכוון לנהל זמן ארוך, אך יש בה כדי לגרום להפלת המתחרים הקיימים. נמצא שתחרות המחירים מזיקה ללקוחות בטווח הארוך, שכן היא פוגעת בתחרות.
בנדון דידן, בית הדין סבור, שהורדות המחירים והמבצעים שביצע משה הם בגבול הסביר. המבצעים התקיימו ביחס למספר מוצרים מוגבל, וכמו כן המחירים לא היו נמוכים באופן בלתי סביר. מדיניות מחירים זו, אינה אמורה למנוע מחיים להמשיך ולהפעיל את חנותו, גם אם יידרש להפחית מעט את המחירים או לתת שירות טוב יותר שיגרום ללקוחות להעדיף את הרכישה אצלו על פני רכישה אצל המתחרה ערך: הרב סיני לוי
1בבא מציעא ד', י"ב. 2חושן משפט סי' רכ"ח, י"ח 3שם סי' קנ"ו, ה' 4שו"ת הרמ"א סי' י' 5בבא בתרא כ"א ע"ב 6שו"ת "דברי חיים" ח"א סי' י"ח 7"חתם סופר" חו"מ סי' קע"ה 8ע"פ שו"ת פנים מאירות ח"א סי' ע"ח.
במסגרת מצומצמת זו, הבאנו רק את תמצית הדברים.
פסקי דין מלאים ניתן לקרוא באתר רשת בתי הדין
ארץ חמדה – גזית: www.eretzhemdah.org/beitdin
