בקול רב

רציתי לבקש סליחה

הרב יוני לביא

רציתי לבקש סליחה ממי שהגיע לבית הכנסת עצוב או מוטרד אבל לא ניגשתי אליו להתעניין מה עובר עליו. בתוך הקהל הגדול שגדש את האולם כמעט בלתי אפשרי לשים לב לכולם ולצערי יש דברים שאני מחמיץ.
רציתי לבקש סליחה אם השיעור האחרון שהעברתי לא היה מספיק מעניין עבור חלק מכם. עבדתי חמש שעות כדי להכין אותו ובאמת שהשתדלתי שיהיה בהיר ורלוונטי. מה לעשות שלא קל לעמוד בסף הגירוי הגבוה של ימינו, כשבלוטות הטעם רגילות לסרטים שמופקים בעלות של מיליונים, ולעומתם שיעור תורני עם דף מקורות שחור-לבן, נראה מַשְׁמִים.
רציתי לבקש סליחה שלא הייתי מספיק תקיף/סבלני/יוזם/אסרטיבי/מכיל כמו שנראה לכם שהייתי צריך לנהוג. אני חושב הרבה, מתלבט וגם מתייעץ עם גדולים ממני כיצד נכון לנהוג במקרים מורכבים. יש לי שיקולים שאולי אינם ידועים לכם, וגם יש לי את הדרך ואת הקצב שלי להגיע למטרות שאני מאמין בהן. האם תוכלו לכבד זאת?
רציתי לבקש סליחה שלא הצלחתי להגיע לבר-מצווה של הבן שלכם. היה לי שיעור קבוע באותו ערב ולא מצאתי מחליף, ומייד לאחר מכן אירוסין של בת דודה, ולהבדיל, ניחום אבלים אצל משפחה שמחר קמים מהשבעה על בנם שנפטר ממחלה קשה. באמת שקיוויתי להספיק לבוא לברך גם הבן היקר שלכם ביום שמחתו, אבל גם לרבנים יש רק שישים דקות בשעה ואת שהלב חושק הזמן עושק.
רציתי לבקש סליחה שהחמרתי יותר ממה שהיה נראה לך, או שהקלתי יותר ממה שאתה חושב שנכון. יש לי את דרך הפסיקה שלמדתי מרבותיי ואולי גם טיפה סייעתא דשמיא לכוון לפסק המתאים בשאלות שמזדמנות לפתחי.
רציתי לבקש סליחה שגם השנה לא הצלחתי להתיר קטניות בפסח או לערוך מסיבות בספירת העומר. זה לא עניין של ׳חוסר אומץ׳ כמו שאומרים חלק מהאנשים. פשוט, אני לא הבעלים של ההלכה, אלא רק זה שמשקף אותה. ולהלכה, מה לעשות, יש את הכללים ואת דרך ההתנהלות שלה.
רציתי לבקש סליחה שאני לא גדול בתורה כמו ראש הישיבה שלמדתם בה פעם, לא פוסק הלכה מוכשר כמו רב היישוב שגדלתם בו, ולא דרשן כריזמתי כמו הרב ההוא שאתם שומעים בספוטיפיי בדרך לעבודה. אני משתדל כמיטב יכולתי, ושמח שחוץ ממני קיבלתם ואתם מקבלים תורה מעוד מקורות טובים.
רציתי לבקש סליחה שאיחרתי בשלוש דקות לעריכת החופה. זמנים הם דבר קדוש אצלי ויצאתי בכוונה מוקדם באותו יום, כולל טווח ביטחון למקרה שיהיו פקקים. ובכל זאת, לא תיארתי לעצמי שבאותה נסיעה יהיה גם פנ׳צר, גם כביש סגור בגלל עבודות וגם משטרה שבודקת רכבים אחד אחד בגלל התראות ביטחוניות. השתדלתי ככל יכולתי לערוך את החופה הכי יפה שאני יכול ולהפוך את האירוע הזה לשמח ומרגש כמו שתמיד חלמתם.
רציתי לבקש סליחה שלפעמים אתם שואלים אותי ואין לי תשובה על המקום. מה לעשות שהתורה כזו גדולה ואני כזה קטן. לא בכל התחומים התורניים אני מומחה ולא תמיד יש לי את יישוב הדעת לענות. מה שכן, אתאמץ מאוד שלא תישארו בסוף בלי תשובה. אולי אברר בעצמי ואולי אפנה אתכם לרב אחד שאני מכיר שבדיוק מתמחה בנושא עליו שאלתם.
רציתי לבקש סליחה שהתקשרתם שוב ושוב אתמול ולא עניתי. סליחה שגם לא הגבתי להודעות שלכם עד שעה מאוחרת. החלטתי להקדיש ערב שלם לאשתי ולילדים שלי. אחרי שהם מוותרים עליי כל כך הרבה בגלל עיסוקי הרבנות, הרגשתי שמגיע להם ערב אחד שאהיה לגמרי איתם ושמתי את המכשיר על שקט למשך שלוש שעות.
רציתי לבקש סליחה שלפעמים אתם פונים אליי לעזרה ואני מפנה אתכם הלאה אל מישהו אחר מתאים ממני. מה לעשות אבל אני לא מנחה הורים, לא יועץ זוגי ולא פסיכולוג. זה יהיה לא אחראי ולא רציני מבחינתי אם אכנס לנעליים שאינם שלי. כן, אני יודע שהם לוקחים כסף ואיתי אפשר לדבר בחינם, אבל מה לעשות שבמקרה שלכם חייבים להשקיע במפגש עם איש מקצוע מומחה.
רציתי לבקש סליחה מאשתי שאוטומטית מצמידים לה את התואר ׳הרבנית׳ למרות שהיא ממש לא אוהבת את זה. סליחה על המבוכה שנגרמת לה מכך שנשים ניגשות אליה בטבעיות ושואלות על הלכות בשר וחלב או שבת, שהרי היא ׳אשתו של הרב׳ וממילא אמורה לשלוט בשולחן ערוך ובתשובות הפוסקים.
רציתי לבקש סליחה מהילדים שלי. גם אם אני בחרתי להיות רב, אותם אף אחד לא שאל אם הם רוצים להיות ׳הילדים של הרב׳. לפעמים הם נאלצים לספוג הערות ועקיצות כמו ״הבן של הרב וככה מתנהג״ או ״מהבת של הרב לא ציפינו…״.
רציתי לבקש סליחה שכשהזמנתם אותי לשיעור בקצה השני של הארץ העזתי לשאול בסוף לגבי התשלום. סליחה שכשאמרתם ״כמובן שנשלם לרב על הדלק״, התנצלתי ואמרתי שלא אוכל ושמוטב שתזמינו מישהו מהסביבה.
הלוואי שיכולתי לנסוע לכל קצווי הארץ ורק ללמד תורה חינם לכל מי שצמא לשמוע. מה לעשות שמישהו צריך לפרנס את הילדים שלי ולשלם חשבון חשמל ומים, לקנות לחם וחלב, שכר דירה ושכר לימוד. תבינו שמה שעבורכם הוא שיעור מעניין של שעה עם מרצה אורח, עבורי זה להקדיש חצי יום לנסיעות והעברה וזאת בתנאי שהשיעור כבר כמעט מוכן. מצטער, זה פשוט לא אפשרי.
רציתי לבקש סליחה שפספסתי את ההודעה ששלחת לי בווטסאפ. אני מקבל עשרות כמותה ביום. חלקן עם שאלות קטנות ואחרות שמצריכות הקדשת זמן רב ומחשבה מעמיקה. אני יודע שעבורך השאלה הזו חשובה ולכן תרגיש הכי בנוח בעולם לנדנד לי, ואם עבר יום ולא עניתי, פשוט שלח לי תזכורת. לא אקפיד על כך. להפך, רק אכיר לך תודה.
רציתי לבקש סליחה שאני לא מושלם. אני רק בן אדם עם יתרונות וחסרונות. משתדל לעשות את רצון ה׳ ולחלוק עם אחרים את מעט התורה שלמדתי. אני פתוח לקבל ביקורות והארות ולומד מהן הרבה. מקווה להיות השנה קצת יותר טוב ושבאלול הבא אצטרך לבקש פחות סליחה. ■

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…