שליפות

שר שלום ג'רבי

מנהל החטיבה לחינוך וקהילה בקרן קימת לישראל

בן 51, נשוי לנילי, עובדת סוציאלית וסב לנכדים, גר במצפה יריחו. בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במדעי המדינה ומנהל ציבורי. משרת עד היום במילואים בדרגת רס’’ן.

כרמיאל
בגיל 7 עברו הוריי מירושלים להקים את החינוך הציוני-דתי בכרמיאל. לאחר שהתייעצו עם סבי מורי, המקובל הרב גץ זצ’’ל, הגיעו לשנה וב’’ה עד היום הם שם. שם למדתי באמת להכיר את החברה הישראלית על כל גווניה ולהוקיר את הייחודיות היפה של עיירות הפיתוח.

עשייה ציבורית
מאז שנות העשרים זכיתי ב’’ה לעסוק בצרכי ציבור. כמנהל מחוזות חיפה והצפון של בני עקיבא, כעוזר מזכ’’ל “המפד’’ל”, סמנכ’’ל ומזכ’’ל “המפד’’ל”, כרמ’’ט שר הרווחה, כמנכ’’ל משרד המדע והטכנולוגיה וכמנכ’’ל רשות השירות הלאומי-אזרחי. אני רואה זכות גדולה מאוד בלשרת את הציבור ובכל תפקידיי תמיד משתדל להיות זמין וקשוב לכל אדם מתוך הרגשת שליחות ומחויבות.

מהפכה בשירות הלאומי
כשנכנסתי לתפקיד מנכ’’ל השירות הלאומי-אזרחי הצבתי לעצמי כמה יעדים מרכזיים וב’’ה הצלחנו לחולל מהפכה בשירות הלאומי. חייתי בבועה, במחשבה שכל הציבור מעריך את מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי. לצערי, בפגישותיי עם עיתונאים ומקבלי החלטות במדינה, כולל בישיבת ממשלה שבה הצגתי את השירות הלאומי, גיליתי שהדבר אינו כך.
לכן יזמנו את שבוע ההצדעה וטקס מצטיינים בבית הנשיא, שכותרתו לומר תודה למתנדבים. במשך שנים פעלנו להעלות את המודעות הציבורית לתרומתם הרבה של מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי למדינה ולחברה.
החזון השני שלי היה להשוות את תנאי המתנדבים לתנאי החיילים העורפיים, ועשינו זאת בטיפולי שיניים, תחבורה ציבורית חינם ועוד.
הדבר השלישי היה להגדיל את האוכלוסיות המתנדבות מהמגזרים השונים: הבנות הדתיות, החרדים, הערבים, אנשים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. החזון שלי היה שלא יהיה מצב שמי שרוצה להתנדב לשירות לאומי לא יימצא לו מקום שירות. ב’’ה גדלנו באלפי תקנים ושינינו את פני השירות הלאומי בישראל.
אני שמח שמחליפי בתפקיד ראובן פינסקי ממשיך בעשייה מצוינת לטובת המתנדבים.
קרן קימת לישראל
אחד הגופים הוותיקים, הגדולים והמובילים בארץ בכל הקשור בגאולת קרקעות, בפעילות ציונית, סביבתית וחינוכית. כבר 120 שנה מובילה קק”ל משימות לאומיות גדולות בתחום הכשרת הקרקע, מפעל הייעור ופיתוח הארץ, וגם בתחום החינוך הציוני והסביבתי והכשרת הלבבות למנהיגות ואחריות, לאהבת הארץ, אהבת העם ומורשת ישראל בארץ ובתפוצות. היום אני זוכה לעבוד עם היו”ר החדש שנבחר אברהם דובדבני (דובדב) שנושא החינוך והמורשת בארץ ובתפוצות עומד לנגד עיניו.

טיולים בשבילי הארץ בחג הפסח
השנה החולפת הייתה שנה מאתגרת, קשה ושונה מהרגיל. אך גלומה בתוכה גם הזדמנות לצמיחה. זוהי שנה שבה למדנו הרבה על עצמנו: על מה חשוב לנו לשמור ולהגן, איפה נוכל לצאת ולתרום כדי לעזור לחלשים מאיתנו, מה משמעותי, ערכי וחשוב עבורנו. אין גם ספק, שבשנה שבה היינו סגורים כל כך בד’ אמותינו, חשנו היטב על בשרנו כמה חשובה היציאה החוצה והשהייה בטבע, באוויר ובאור השמש, כמה אהבת הארץ נרכשת גם בחיבור פיזי בהליכה ביערות ובשבילי ארצנו. גם בפסח השנה בעז’’ה נוציא מאות סיורים מודרכים לכלל הציבור בחינם לצד פעילויות חינוכיות במרכזי השדה.

חינוך בתקופת קורונה
הישיבה הממושכת מול המסכים, חוסר הקשר הבין-אישי הממשי עם המחנכים, שינוי הסדרים החברתיים והגבלת הפגישות החברתיות הרגילות במסגרות הלימודים, משפיעים השפעה של ממש על בני הנוער שלנו, ואנו חייבים להיות שם עבורם בדיוק במקום הזה. עלינו למצוא את כל הדרכים כדי לאפשר שגרה ככל האפשר, לתת מקום רב יותר לחינוך הבלתי פורמאלי בזמן שבו החינוך הפורמאלי אינו מתנהל כסדרו, ולחשוב יחד איתם כיצד מקיימים שגרת יום קבועה של לימודים, זמן למפגשים חברתיים ועשייה התנדבותית ואחרת שלפתע יש זמן רב עבורה. והכי חשוב, את כל אלו לעשות באופן הייחודי המתאים לכל נער או נערה.

הרב מאיר יהודה גץ זצ”ל
סבי מורי שראשו מגיע השמיימה ורגליו מוצבות על הקרקע, איש ספרא וסייפא גילם בעיניי את הציונות הדתית האמיתית. אב ששכל שני בנים בחייו ושכאשר נפל בנו במערכה על שחרור ירושלים אמר: “אוי לי שכך קרה לי ואשריי לי שזכיתי”. רב הכותל, פעל תמיד לאחד ולקרב בין חלקי העם בצורה פשוטה ובגובה העיניים.

אחדות העם
לראשונה בחטיבה לחינוך וקהילה נכנסנו לעבודה חינוכית בחברה החרדית ועם נוער בסיכון, מתוך הבנה שצמצום השסעים בחברה הישראלית היא ערובה להצלחתה של מדינת ישראל.

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…