״הוא היה עושה
כל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״
בנר שמיני של חנוכה אשתקד נסתלק לבית עולמים הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל, שהיה מורה הדור הרוחני בציונות הדתית ואישיות מרכזית בהוויה הישראלית כולה. הרב דרוקמן היה נוכח בכל צומת מרכזי מקום המדינה וידע לגעת בכל אחד ואחת – מן הדרגים הגבוהים ביותר ומנהיגי האומה ועד לאדם מן השורה שפנה אליו. מאז פטירתו פועל פורום ״הננו״ להנצחתו של הרב ולהנחלת תורתו הגדולה והמאירה לציבור הרחב.
בשיחה עם ״גילוי דעת״ עם בתו הרבנית ברוריה ביננפלד תבדל״א, מספרת הרבנית על השנה שעברה ללא האבא הגדול ועל נוכחותו הרוחנית שעדיין איתנו כאן בכל רגע ורגע. ״אנחנו עוברים ועברנו שנה משמעותית מאוד, בה אבא חסר מאוד אך גם נוכח מאוד״, אומרת הרבנית ברוריה, ״יש המון מצבים בהם הוא חסר לי, בשבוע שעבר נולד לי נכד, ובפעמים קודמות הטלפון הראשון היה לאבא. לא רק בשמחות, גם בקשיים הוא היה יודע לעודד, היינו מסתופפים בצילו ומתחזקים. אני יודעת להגיד דברים בשמו, אבל לשמוע את הדברים ממנו זה תמיד עוצמתי יותר. הקול שלו מאוד חסר, אבל שירתו לא נפסקה מעולם״.
בהמשך השיחה עמה, מספרת הרבנית על זכרון מיוחד מתקופת הילדות. ״אני זוכרת אותי כילדה קטנה יושבת על הברכיים שלו ואבא מקריא לי מתוך הגמרא את הסיפורים של ׳כה עשו חכמינו׳, ממש מהמקור. ואני זוכרת את ההפתעה שלי שהסיפורים הללו נמצאים בספרים של אבא ולא בספרי ילדים״.
״תמיד זה נעשה ברוחו של אבא״
קיבלתם על עצמכם משהו כמשפחה מאז פטירתו?
״לא קיבלנו משהו ברמה המשפחתית, אבל אנו תמיד ממשיכים להוסיף אור. לא סתם אבא עזב אותנו בחנוכה, זמן של הארה, כדי לשאת את המסר שכל אחד מאיתנו צריך להוסיף אור. אני לא עושה משהו ייחודי מאז שהוא נפטר, עשיתי את הדברים גם לפני, אבל תמיד זה נעשה ברוחו של אבא עוד בחייו וגם לאחר פטירתו״.
הרב היה דמות של קונצנזוס בציבור, כולם ראו בו כתובת, את חושבת שיש מישהו שיכול למלא את החלל הזה?
״לצערנו לא, אבל אני מקווה שכולנו נמלא את התפקיד הזה. דמות שיכולה למלא את המקום הזה לא מצאנו עדיין. אבא באמת היה פלא אדם, כמו שאמר הרב משה צבי נריה זצ״ל, לא ברור איך הוא הצליח להחזיק כל כך הרבה תפקידים ציבוריים וגם לגעת בכל אחד ואחד. זה לב ענק שעובד בכל יום במשך 90 שנה. התפקיד שלנו כעת זה למלא את המקום הזה״.
שאלה שתמיד שואלים לאחר מות גדולים, מה לדעתך היה אומר הרב על המציאות בה אנו חיים ואותה אנו חווים בימים אלה?
״הרבה דברים אנחנו ודאי יודעים מה הוא היה אומר. הוא היה אומר ש׳עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה׳ וגם כשיש קשיים ומורכבויות לא צריך להיבהל מזה, ושזה חלק מתהליך הגאולה. הוא היה מציין ש׳ארץ ישראל נקנית בייסורים׳ והוא האמין בזה בכל כולו והיה כואב את המצב מאוד. אבא האמין מאוד שאנחנו בתהליך הגאולה.
הוא תמיד ציין את שני הדימויים של הגאולה המופיעים בגמרא, הדימוי של איילת השחר והדימוי של הצבי הנגלה והנכסה, ואז היה מעלה את השאלה מדוע זקוקים אנו לשני דימויים מהטבע, לא היה די באחד? הוא היה אומר שהדימוי של הזריחה, איילת השחר, זה דימוי חד כיווני כי ברגע שהשמש מתחילה לזרוח אז היא תזרח גם אם זה ייקח זמן סופה לזרוח. לעומת זאת הדימוי השני של צבי שלעיתים הוא נגלה ולפעמים הוא נכסה, כך גם היא הגאולה פעמים היא גלויה ופעמים היא נסתרת. ייתכן שמה שאנו מרגישים בימים אלה זו גאולה ניכסת, אך גם על פי הנביאים אנו יודעים שהגאולה השלישית היא גאולה ללא הפסק, כך שאנו חווים גאולה שהיא גם צבי וגם איילת השחר״.
אי אפשר להתעלם מהשוואה המתבקשת בין מלחמתנו כיום לימי חנוכה אותם ציינו כעת, ובכל זאת איזה מסר הוא היה מבקש להעביר בזמן הזה?
״גם כאן – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, אבא היה מדגיש כי לא מדובר בשיר אלא דרך חיים. אבא תמיד אמר על המכבים, ׳מה הם חשבו לעצמם כשהם נלחמו ביוונים אימפריה כה גדולה?׳. הוא היה משיב שכשאנו מאמינים בריבונו של עולם אנחנו צריכים לעשות את כל ההשתדלויות שלנו – לא לסמוך על הנס ולעשות את כל מה שביכולתנו. הדבר נכון גם היום שתכלית המלחמה היא אור ה׳ בעולם, יש חושך גדול והתפקיד שלנו זה להאיר את אור הגאולה. אנחנו לא בוחרים את הדרך אבל בוחרים איך לפעול בה, והתפקיד שלנו זה להוסיף טוב כל הזמן. אבא היה משנה את המילים בפיוט ׳מעוז צור׳ מ׳אין לימי הרעה׳, ל׳יש קץ לימי הרעה׳. גם אם אנו בטלטלות של ימי הרעה, אנו רחוקים מהטלטלות של ימי הגולה״.
ימי הרעה שאנו חווים הם גם בתוך עצמנו, עברנו שנה של פילוג עצמי עצום טרום ימי המלחמה, שכעת הפכה לאחדות גדולה תחת אש, איך הוא היה חווה את זה?
״הוא היה מאוד כואב את זה, והיה עושה כל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד. אבא תמיד אמר שאנחנו משפחה אחת, מותר לנו לחשוב אחרת אבל כשאחים לא מסכימים האחד עם השני אין זה אומר שהם מפסיקים להיות אוהבים ומכבדים. בוודאי שגם על האיחוד כיום הוא היה שמח, לצד הכאב של המלחמה, אך הוא היה אומר שהמלחמה מגלה את הצד האמיתי שלנו. זו המציאות האמיתית של עם ישראל שלעיתים היא חבויה״.
רבים חוששים שהכאב המשותף הוא זה שמאחד, לדעתך זה ישפיע גם ביום שאחרי?
״אני בטוחה שזה ישפיע, אין קסם, זה לא שהכל יסתדר עכשיו. הטלטלה הגדולה הזו מעוררת את עם ישראל לאיחוד והלוואי שעם ישראל ישכיל להמשיך את זה. אנו נדרשים להיות סבלניים ואוהבים ולהכיר שזה תהליך, שלצד כל הכאב זה תהליך שחייב לקרות. זה חלק מהשתדלות ולא לסמוך על הנס, להשתדל גם בקרב אבל גם להשתדל באחדות עם ישראל״. ■
