אלעד הומינר

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושה
כל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״

בנר שמיני של חנוכה אשתקד נסתלק לבית עולמים הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל, שהיה מורה הדור הרוחני בציונות הדתית ואישיות מרכזית בהוויה הישראלית כולה. הרב דרוקמן היה נוכח בכל צומת מרכזי מקום המדינה וידע לגעת בכל אחד ואחת – מן הדרגים הגבוהים ביותר ומנהיגי האומה ועד לאדם מן השורה שפנה אליו. מאז פטירתו  פועל פורום ״הננו״ להנצחתו של הרב ולהנחלת תורתו הגדולה והמאירה לציבור הרחב. 
בשיחה עם ״גילוי דעת״ עם בתו הרבנית ברוריה ביננפלד תבדל״א, מספרת הרבנית על השנה שעברה ללא האבא הגדול ועל נוכחותו הרוחנית שעדיין איתנו כאן בכל רגע ורגע. ״אנחנו עוברים ועברנו שנה משמעותית מאוד, בה אבא חסר מאוד אך גם נוכח מאוד״, אומרת הרבנית ברוריה, ״יש המון מצבים בהם הוא חסר לי, בשבוע שעבר נולד לי נכד, ובפעמים קודמות הטלפון הראשון היה לאבא. לא רק בשמחות, גם בקשיים הוא היה יודע לעודד, היינו מסתופפים בצילו ומתחזקים. אני יודעת להגיד דברים בשמו, אבל לשמוע את הדברים ממנו זה תמיד עוצמתי יותר. הקול שלו מאוד חסר, אבל שירתו לא נפסקה מעולם״.
בהמשך השיחה עמה, מספרת הרבנית על זכרון מיוחד מתקופת הילדות. ״אני זוכרת אותי כילדה קטנה יושבת על הברכיים שלו ואבא מקריא לי מתוך הגמרא את הסיפורים של ׳כה עשו חכמינו׳, ממש מהמקור. ואני זוכרת את ההפתעה שלי שהסיפורים הללו נמצאים בספרים של אבא ולא בספרי ילדים״.
״תמיד זה נעשה ברוחו של אבא״
קיבלתם על עצמכם משהו כמשפחה מאז פטירתו?
״לא קיבלנו משהו ברמה המשפחתית, אבל אנו תמיד ממשיכים להוסיף אור. לא סתם אבא עזב אותנו בחנוכה, זמן של הארה, כדי לשאת את המסר שכל אחד מאיתנו צריך להוסיף אור. אני לא עושה משהו ייחודי מאז שהוא נפטר, עשיתי את הדברים גם לפני, אבל תמיד זה נעשה ברוחו של אבא עוד בחייו וגם לאחר פטירתו״.
הרב היה דמות של קונצנזוס בציבור, כולם ראו בו כתובת, את חושבת שיש מישהו שיכול למלא את החלל הזה?
״לצערנו לא, אבל אני מקווה שכולנו נמלא את התפקיד הזה. דמות שיכולה למלא את המקום הזה לא מצאנו עדיין. אבא באמת היה פלא אדם, כמו שאמר הרב משה צבי נריה זצ״ל, לא ברור איך הוא הצליח להחזיק כל כך הרבה תפקידים ציבוריים וגם לגעת בכל אחד ואחד. זה לב ענק שעובד בכל יום במשך 90 שנה. התפקיד שלנו כעת זה למלא את המקום הזה״.
שאלה שתמיד שואלים לאחר מות גדולים, מה לדעתך היה אומר הרב על המציאות בה אנו חיים ואותה אנו חווים בימים אלה?
״הרבה דברים אנחנו ודאי יודעים מה הוא היה אומר. הוא היה אומר ש׳עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה׳ וגם כשיש קשיים ומורכבויות לא צריך להיבהל מזה, ושזה חלק מתהליך הגאולה. הוא היה מציין ש׳ארץ ישראל נקנית בייסורים׳ והוא האמין בזה בכל כולו והיה כואב את המצב מאוד. אבא האמין מאוד שאנחנו בתהליך הגאולה.
הוא תמיד ציין את שני הדימויים של הגאולה המופיעים בגמרא, הדימוי של איילת השחר והדימוי של הצבי הנגלה והנכסה, ואז היה מעלה את השאלה מדוע זקוקים אנו לשני דימויים מהטבע, לא היה די באחד? הוא היה אומר שהדימוי של הזריחה, איילת השחר, זה דימוי חד כיווני כי ברגע שהשמש מתחילה לזרוח אז היא תזרח גם אם זה ייקח זמן סופה לזרוח. לעומת זאת הדימוי השני של צבי שלעיתים הוא נגלה ולפעמים הוא נכסה, כך גם היא הגאולה פעמים היא גלויה ופעמים היא נסתרת. ייתכן שמה שאנו מרגישים בימים אלה זו גאולה ניכסת, אך גם על פי הנביאים אנו יודעים שהגאולה השלישית היא גאולה ללא הפסק, כך שאנו חווים גאולה שהיא גם צבי וגם איילת השחר״.
אי אפשר להתעלם מהשוואה המתבקשת בין מלחמתנו כיום לימי חנוכה אותם ציינו כעת, ובכל זאת איזה מסר הוא היה מבקש להעביר בזמן הזה?
״גם כאן – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, אבא היה מדגיש כי לא מדובר בשיר אלא דרך חיים. אבא תמיד אמר על המכבים, ׳מה הם חשבו לעצמם כשהם נלחמו ביוונים אימפריה כה גדולה?׳. הוא היה משיב שכשאנו מאמינים בריבונו של עולם אנחנו צריכים לעשות את כל ההשתדלויות שלנו – לא לסמוך על הנס ולעשות את כל מה שביכולתנו. הדבר נכון גם היום שתכלית המלחמה היא אור ה׳ בעולם, יש חושך גדול והתפקיד שלנו זה להאיר את אור הגאולה. אנחנו לא בוחרים את הדרך אבל בוחרים איך לפעול בה, והתפקיד שלנו זה להוסיף טוב כל הזמן. אבא היה משנה את המילים בפיוט ׳מעוז צור׳ מ׳אין לימי הרעה׳, ל׳יש קץ לימי הרעה׳. גם אם אנו בטלטלות של ימי הרעה, אנו רחוקים מהטלטלות של ימי הגולה״.
ימי הרעה שאנו חווים הם גם בתוך עצמנו, עברנו שנה של פילוג עצמי עצום טרום ימי המלחמה, שכעת הפכה לאחדות גדולה תחת אש, איך הוא היה חווה את זה? 
״הוא היה מאוד כואב את זה, והיה עושה כל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד. אבא תמיד אמר שאנחנו משפחה אחת, מותר לנו לחשוב אחרת אבל כשאחים לא מסכימים האחד עם השני אין זה אומר שהם מפסיקים להיות אוהבים ומכבדים. בוודאי שגם על האיחוד כיום הוא היה שמח, לצד הכאב של המלחמה, אך הוא היה אומר שהמלחמה מגלה את הצד האמיתי שלנו. זו המציאות האמיתית של עם ישראל שלעיתים היא חבויה״.
רבים חוששים שהכאב המשותף הוא זה שמאחד, לדעתך זה ישפיע גם ביום שאחרי?
״אני בטוחה שזה ישפיע, אין קסם, זה לא שהכל יסתדר עכשיו. הטלטלה הגדולה הזו מעוררת את עם ישראל לאיחוד והלוואי שעם ישראל ישכיל להמשיך את זה. אנו נדרשים להיות סבלניים ואוהבים ולהכיר שזה תהליך, שלצד כל הכאב זה תהליך שחייב לקרות. זה חלק מהשתדלות ולא לסמוך על הנס, להשתדל גם בקרב אבל גם להשתדל באחדות עם ישראל״. ■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…