שבת שובה, ובעוד מספר ימים בע"ה נעמוד בפני הקב"ה ביום הכיפורים. כל אחד ואחת, עליו ועליה, לעשות תשובה על הדברים הדרושים תיקון בין אדם לחבירו ובין אדם ל"מינוסו": האם להתנהל במינוס הוא דבר תקין? הרי ידוע שברוב מדינות העולם אין מושג של "מינוס". רק הראש היהודי "המציא" את שיטת המינוס. לפי ענ"ד להתנהל בצורה מאוזנת (או בפלוס) ולא במינוס היא שאלה של אמונה. ולנקודה הזאת, אשתדל להתייחס בטור הזה ולהביא את עמדתו של עמותת מקימי בעניין של התנהלות כלכלית.
האם חייבים לעשות תשובה מבחינה כלכלית? במי פגעתי בכך שאני "חי במינוס"? אדרבא, בעקיפין או במישרין, אני מזכה לא מעט אנשים בתעסוקה ובמשכורת חודשית. מוסרית, ערכית, לחיות במינוס זאת שאלה כבדת משקל. ואולי בדיוק בימים האלה לפני יום כיפור לשאול את עצמנו את השאלה הזאת. בל נטעה לחשוב שהמינוס הוא מנת חלקם רק של מרוויחי שכר מינימום. חברים, אנו במקימי נתקלים בכל רבדי האוכלוסיה ואצל כולם ישנם החיים במינוס.
אנו במקימי דוגלים בחיים כלכליים מאוזנים – אגב זו גם שיטת הרמב"ם – שביל הזהב. וכמו בכל הרגל שרוצים לשנות, זה דורש החלטה אמיצה, התמדה והקניית הרגלים חדשים. מי שבאמת רוצה, אין זו אגדה. ממקרים רבים שטופלו על ידי יועצי מקימי במהלך העשור האחרון, אנו עדים לכך שמי שנכנס לתהליך ברצינות, זכה לסייעתא דשמיא גדולה מאד וכן לסיוע ממקימי והצליח לשנות את הרגלי הצריכה וההתנהלות הכלכלית ב-180 מעלות. התועלת הכלכלית באה לידי ביטוחי במשפחה הן בזוגיות ובהורדת המתחים וברגיעה כללית – מומלץ!
מפאת קוצר המקום , לא אוכל לפרט את השיטה (לא סודית), וכל המעוניין באמת לעשות תשובה, מוזמן לפנות אלינו למקימי.
