- חודש לאחר חתונתנו באתי עם רעייתי לבקר בסוכת ראש ישיבת הכותל, הרב ישעיהו הדרי. הוא פנה לרעייתי ואמר לה: ״ביום כיפור אהבת ה׳ והקדושה פורצות כל גבול, מגיעות עד כלות הנפש. חג הסוכות שאחריו בא להוריד את הדברים לעולם הזה. גבולות של עשרה טפחים, עשרים אמה, שלוש דפנות, בדווקא. ובלעדיהם – נשארת מחוץ למצווה ולקדושה. תפקידך כאישה הוא לקחת את ההתלהבות של הבעל, ולדאוג שלא תתפזר לאיבוד לכל עבר, להכניס אותה לתוך גבולות בעבודת ה׳…״.
- בימים אלו אני שוהה בדרום אמריקה עם יהודים רחוקים, בענייני חזנות, שיעורים וכדו׳. בשיחות רבות הם שואלים: ״מה קורה בישראל? שומעים שהמצב גרוע וכו׳, האם באמת יש הפיכה כזאת או אחרת?״ אני משיב, למשל: ״אני יכול להגיד לכם רק ממה שבאמת קורה בארץ. אינני בקיא בדמיונות ובניתוחים של אנשי תקשורת שמגיעים אליכם, אבל אשתף אתכם בעובדות שראיתי בעיניי: לפני כחודשיים איבדו מחותננו היקרים וקיבוץ מירב, את בנם החייל שילה אמיר הי״ד, שנפל בהגנה על המולדת ובהצלת יהודים. לבית השבעה הגיעו המון אנשים. הסתקרנתי לדעת על קשרי מנחמים עם הנער בן ה-22. רבים סיפרו: ׳לא הכרתי אותו, אבל אם הוא מסר את נפשו למען העם, אז אני יכול לעשות מאמץ קל של נסיעה לצפון לניחום אבלים׳. צה״ל עטף את המשפחה בצורה נפלאה. אחד המבקרים האנונימיים, שלא הכיר את שילה הי״ד או את המשפחה, ביקש לתרום ספר תורה לעילוי נשמתו. כעת התברר לי ששמו רחמים אליה, וביום השלושים לנפילה התקיימה בקיבוץ הכנסת ספר תורה מפוארת. יכולת לראות שם חיילים גלויי ראש וכסויי ראש מיחידתו, רוקדים ושמחים בספר התורה יחד עם בני המשפחה, עם בני הקיבוץ, עם החברים לשבט, למכינה, ללימודים, המון אדם. ׳זרים לכאורה׳ אך רוקדים באחדות גמורה, בעוז ובעוצמה שטרם ראיתי כמותה, רוקדים ובוכים, שרים ושמחים במקום להישבר. והמשפחה עוסקת בעוד ועוד מפעלי בנייה והוספת טוב בעולם. זה מעט ממה שקורה באמת בארץ ישראל. ומה לגבי כל שאר החדשות? ׳אין לך דבר שאין לו מקום ושעה׳ באיזשהו עיתון או אתר, ומייד עובר מהעולם, אבל אתם הרי שואלים באמת, בענייני הנצח״.
- סיפר לי מנשה מלמד-הכהן, שלמד בתלמוד-תורה בירושלים, שבכל פעם שסיימו ספר כלשהו, למשל ספר יהושע או שופטים, היה מגיע הראשל״צ הרב עוזיאל ובוחן את התלמידים. אותו אישית הוא סירב לבחון בטענת ״אתה יודע הכול״. מה מאהיב תורה יותר מזה? האהבה הזאת היא סוד מסירת התורה, וההסבר ל׳שמחת תורה׳.
- ב-כ בתשרי ימלאו י״א שנים לפטירת הרב חיים ליפשיץ, המשגיח בכרם יבנה, ראש ישיבה, גרפולוג ועוד. בלומדו פסיכולוגיה בשווייץ הסתופף בצלו של בעל שו״ת ׳שרידי אש׳, מגדולי המשיבים בדורו. סיפר לי בנו הרב יצחק: ״לפעמים נתן לו הש״א לכתוב תשובות במקומו. פעם הגיעה שאלה על גילוח בחול המועד. רצה אבי להתיר ע״פ החת״ס וכו׳. אמר לו הרב ויינברג: ׳תצטרך לכתוב ולחתום את התשובה בשמך׳. אבי הבין שאין דעתו של הש״א נוחה מן ההיתר, ושאל: ׳והרי ר׳ משה פיינשטיין התיר׳. אמר הש״א: ׳לבעל האגרות-משה יש כתפיים רחבות לחדש היתר, לי ולך – אין׳..״. ■
