חברים שלנו סיפרו לי לאחרונה שהתחילו לשמור שבת. הם הורים לארבעה ילדים, חלקם מתבגרים, משפחה שהשבתות שלה היו מוקדשות לטיולים בטבע וביקור חברים וקרובים. הם שניהם באים מבתים נטולי מסורת, עושים ברית מילה, אבל בר מצווה לא ממש מציינים.
כשהוזמנו לשבת חתן של בתם חברים שלהם שהתחתנה עם בחור דתי, הם התארחו במלון וטעמו את טעמה הנפלא של השבת, חוו חוויה מיוחדת של "דוסים", כלשונם. הם התאהבו ברעיון ובאווירה ובניתוק המוחלט מהיום יום בלי שום צורך להתעייף. "מנוחה אמיתית לגוף ולנפש", אמרה לי החברה והוסיפה שמעולם לא חוו כזאת הרגשה.
לאט לאט גמלה בליבם ההחלטה לשמור שבת. הם לא מפעילים חשמל, לא נוסעים ולא משתמשים בטלפונים. הם אפילו מדליקים נרות שבת, עושים קידוש וארוחות חגיגיות וטקס אלטרנטיבי של הבדלה. הם טוענים שלא חזרו בתשובה אבל הם פתאום גילו תגלית מדהימה ביהדות והחליטו לאמץ אותה.
אז לא משנה מה ההגדרות, השבת היא אחת המתנות הנפלאות שקיבלנו, לניתוק מהחול, למנוחה, לגיבוש המשפחה לאור וקדושה.
בשבת האחרונה ציינו את השבת העולמית, יוזמה של הרב דוקטור וורן גולדשטיין, הרב הראשי של דרום אפריקה, זה התחיל לפני כמה שנים כפרויקט מקומי עבור יהודי דרום אפריקה, שיחוו שבת של יחד, והגיע לתפוצה רחבה בכל העולם וגם בארץ יש פעילויות מיוחדת בשבת הזאת שהיא רעיון מקסים ומרגש. הסלוגן שלהם הוא "שומרים את זה ביחד " כדי לאפשר לאנשים לחוש את השבת שלנו וגם להתאחד כיהודים.
השבת שלי היא המתנה הכי גדולה ויקרה מפז. גם את ההכנות לקראתה אני אוהבת, ריח החלות והבישולים שמתפזר בכל הבית שלובש חג, השולחן הערוך במפה לבנה, פרחים וכלים יפים שמרחיבים דעתו של אדם. הנרות דולקים והבית כולו מואר בתחושה של קדושה ונחת רוח שורה על כולנו באותו רגע שהשמש אט אט שוקעת ויוצאים לתפילה ושבים ממנה עם שלום עליכם וה"אשת חיל" לכבודנו הנשים, והסעודות המשפחתיות שמלאות שמחה ואהבה ויחד ומטעמים מושקעים והזמן להודיה למנוחה רגועה, לקריאה, ללימוד, לשיחות ולמשחקים, זמן שמוקדש לנחת ומשפחתיות בלי שום הסחות דעת. איזו נשמה יתרה נכנסת בי עם בואה של השבת הקדושה.