01
תודה על נס שחרור ירושלים
את שבת יום ירושלים בכותל אי אפשר לתאר במילים.
מי שלא ראה נהרות שוטפים של עשרות אלפי חניכי תנועות הנוער גולשים מכל שערי העיר העתיקה לכותל, בהתלהבת עצומה, בשירה ובריקודים, בשעת מנחה של שבת, לא ראה פעמי משיח מימיו.
החגיגה והשמחה התחילו כבר ביום שישי בצהרים. יחד עם עוד אלפי עולי רגל, הגענו לעיר העתיקה כדי לשבות בה בשבת מברכים חודש סיוון ערב יום ירושלים, ח״ן שנים לנס שחרור העיר, במקום הסמוך ביותר לקודש הקודשים.
2000 שנה חיכינו להזדמנות הזו, להתקרב אל הר המוריה, כשלב לפני בניין המקדש.
עם כניסת השבת הוצפה רחבת הכותל באלפי בחורי ישיבה נפלאים, שקיבלו את השבת בתפילה, בשירה, בריקודים ובהתלהבות שקשה לתאר. מעולם לא שמעתי תפילת ׳לכו נרננה׳ כזו, שלוותה ברינה אדירה שבקעה עד לשמיים. הבחורים, חלקם הגדול חיילים בחולצות צחורות, נושאים את נשקם הארוך, יצרו מעגלים ענקיים, שאליהם הצטרפו מאות רבות של מתפללים יקרים. עוד ועוד מתפללים הצטרפו למעגלי המחוללים והשמחה גדשה את חומות הר הבית, כמו בשמחת בית השואבה במקדש.
ככל שנקפו השעות, כך הלכו וגברו התפילה, השירה האדירה והמחולות.
לבסוף פרשו החוגגים לערוך אלפי קידושים ולקיים את סעודות השבת ברוב עם, ממש כפי שהתכנסו עולי הרגל בירושלים. הקידוש החגיגי השנתי המיוחד של תושבי הרובע התקיים ברחבת בית הכנסת החורבה. שיעורי תורה ושיחות על מקומה של ירושלים בתהליך הגאולה קינחו את הלילה הצעיר. מעולם לא אמר אדם צר לי המקום בירושלים.
קמתי בבוקרה של השבת המופלאה, בשמחה עצומה, כדי להתפלל במניין הקבוע שלנו בכותל. בדרכי לכותל נאלצתי לדלג בין המזרונים שנפרשו לאורך סמטאות העיר העתיקה עבור האלפים שעלו לשבח את ה׳, לכבודה של עיר הנצח המאוחדת.
פה ושם הבחנתי בעולי רגל שפרשו זה עתה למנוחה לאחר שהיו ערים כל הלילה וסיימו זה עתה את תפילת הוותיקין רבת המשתתפים בכותל.
אחד ממניני הוותיקין הגדולים והמרגשים ביותר, מנוהל זה שנים רבות על ידי הגבאי המסור, חכם פרץ חיראק שיחי׳, איש עיר דוד, אביו של גיבור ישראל, סמל יוסף יהודה חיראק הי״ד, שמסר נפשו לפני כשבוע על הגנת העם והארץ, במבצע ׳מרכבות גדעון׳, בקרבות הדמים לכיבוש עזה.
תוך שאני שם פני אל הכותל, דמיינתי שאני פוסע על הגשרים המובילים לשערי בית המקדש השלישי העומד בתפארתו. הנה אני יורד לטבול, יחד עם אלפי העולים לרגל, במקוואות המים הצוננים, ומתכונן רוחנית ונפשית לחזות בנועם ה׳ בבית המקדש השלישי.
עוד אני מרחף בין מציאות לדמיון, אני שומע קול מוכר קורא אלי: ׳ישראל, אתה חייב לכתוב השבוע על המראות האלה. תראה את המסירות של מאות הבחורים הללו, שמוכנים לישון תחת כיפת השמים, רק כדי לזכות ולהודות על הנס הגדול של קיבוץ גלויות – נס גלוי של ׳מקבץ נדחי עמו ישראל׳ לאחר 2000 שנות גלות׳. תרתי בסקרנות אחר דמותו של הקורא. היה זה ידיד יקר, לבוש בלבוש חרדי ירושלמי, שמתפלל איתנו מידי שבת ברחבת הכותל.
לנגד עיני התקיים פסוק מפורש מפרשת במדבר: ׳ואת כל העדה הקהילו׳… חרדים ולאומיים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, ספרדים ואשכנזים – כולם נקבצו ובאו לך.
02
שכינה לא זזה מהר הזיתים
בשבת זו, מקיימת ׳קרן אביה׳ סופ״ש מרגש, בסדרת האירועים שאנו מפיקים בהר הזיתים. והפעם נציין בחגיגיות ח״ן שנים לשחרור ירושלים.
במלאת 30 שנה להסתלקותו של מייסד הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל, האלוף, הרב שלמה גורן, נזכור ונזכיר את גבורתו של הרב גורן בהנהגה התורנית, הלאומית והצבאית.
נתפלל ונקשיב לדברי תורה מעצימים של מכובדנו האהוב, הרב חיים איידלס שליט״א. הרב איידלס הוא לא רק פוסק הלכה מובהק ורב מקובל, אלא גם מקרב לבבות ענק בקהילות רבות, בכל רחבי הארץ. הרב איידלס מכהן היום כרב בית הכנסת של הרב גורן בתל אביב. הרב חיים איידלס יוביל בשבת שלנו בהר הזיתים, טיש חסידי מרתק ומעצים, בשעות הקטנות של עונג שבת, בהשתתפות אורחים ודורשי סוד.
ביתם החם והפתוח של הרב איידלס ורעייתו אתי, ידוע ככתובת לעזרה ראשונה לכל מצוקה ולכל שאלה. שם תמצאו תשובה לכל בקשה, כמים צוננים לנפש עייפה. ההקשבה, מאור הפנים, החסד, הברכה, העצה החכמה, היד המחבקת, הסיוע, התמיכה, החיוך והעידוד שמקבלים האורחים, חילונים ודתיים כאחד, הם שעושים את הבית הזה לתל תלפיות לכל איש ואישה בישראל. בבית המופלא הזה, הכל נעשה בענווה וברגישות מיוחדת ושלא על מנת לקבל פרס.
בהמשך, נזכה לשמוע סיפורי גבורה מפיו של עו״ד רמי גורן, שיספר על מנהיגותו המופלאה של אביו, כרב הראשי, כמנהיג וכשותף לשחרור ולאיחוד ירושלים ולגאולת חברון ומערת המכפלה.
נארח גם את לוחם הצנחנים, יעקב (זיגי) שגיב, שיספר על השתתפותו בפריצה להר הבית ועל הקרבות לשחרור ירושלים בהם השתתף.
נשמע בגוף ראשון את סיפור הצלתו המרגש של רס״מ איתן טסלר, שנפצע אנושות בקרבות הגבורה, במלחמת חרבות ברזל, בבית חנון. נתרגש לשמוע על מסע ההחלמה הארוך ורווי האומץ והכאב של איתן טסלר ורעייתו הגיבורה מור.
נקשיב לסיפורים ולניגונים חדשים וישנים שיביא לנו מחצרות האדמ״ורים ידידנו היקר, הזמר החסידי ישראל פרנס.
נזכה לשמוע תיאורים מהשטח של לוחמי היחידות המסווגות, מתובלים בדברי תורה וחכמה, מפיו מפיק המרגליות של איש כוחות הביטחון, סא״ל הרב הראל קצין.
נסייר עם חוקר ארץ ישראל, אלוף ידיעת הארץ, אלידע בר שאול, האחד והיחיד, בעקבות משחררי ירושלים. את התפילות נקיים במצפה רחבעם בדיוק בנקודה שבה ניצב מוטה גור כשפיקד על חטיבת הצנחנים וקרא להם לפרוץ לעיר העתיקה דרך שער האריות כדי לשחרר את הר הבית. עד היום מהדהדת בראשי פקודתו של מוטה גור ׳בן צור, סע!!!׳ פקודה אלוקית שמהדהדת ומפוצצת בראשי ההרים הסובבים את העיר העתיקה כהבטחת דוד המלך בתהילים – ׳ירושלים הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו׳.
נחגוג יחד עם משפחתו של אבינתן אור החטוף בעזה, בתפילה שישוב במהרה יחד עם יתר החטופים. יצטרפו אלינו גם הרב יורם וזיוה אליהו, הוריו של רס"ל ידידיה אליהו הי"ד, וכן חיים וחנה בן דוד הוריו של רס"ן עמישר בן דוד הי"ד, וחנה כוגן אמו של דובי כוגן הי"ד.
מי שפוקח את עיניו יכול לחוש ולראות את הניסים הגדולים שאנו זוכים להם בדור הזה בכלל ובמלחמה על ירושלים וארץ ישראל בפרט.
תיאור קצר זה, הוא רק טעימה קלה מהתוכנית העשירה של השבת המופלאה בסדרת סופי השבוע של ׳קרן אביה׳ בהר הזיתים…
03
הרב גורן וקול השופר
הרב גורן היה שותף בשחרור מערת המכפלה והר הבית. כל חייו הצטער על שלא מנע ממשה דיין למסור את מפתחות הר הבית לידי הוואקף.
במלחמת ששת הימים, בכ״ט באייר, הרב גורן היה הראשון שזכה להגיע לחברון ולמערת המכפלה. משה דיין ביקש ממנו, בשיחתם במכשיר הקשר, להוציא את ספר התורה שהרב הכניס למערת המכפלה ולהוריד את הדגל שהרב הניף על גג המערה. הרב גורן ענה למשה דיין, שר הביטחון, בנחרצות: ׳את הדגל תבוא ותוריד בעצמך, אתה לא פחות ציוני ממני… אבל את ספר התורה אתה תוציא מהמערה רק על גופתי המתה!׳ …וכל השאר היסטוריה.
הרב גורן היה הלוחם הגדול למען הגנת העם והארץ וזכה להנהיג רוחנית, לתת דוגמא אישית, להפיח רוח גדולה בלוחמים, לחזק ולעודד את לוחמינו הגיבורים מתעלת סואץ במבואות קהיר, ועד פסגת החרמון ומבואות דמשק. הרב זכה להילחם ולהוביל בגבורה עצומה, בכל מלחמות ישראל.
04
חומר למחשבה על שליחי הנוח׳בה
ביום ירושלים זכיתי להתפלל עם המשפחות השכולות במאהל הגבורה ליד בית המשפט העליון בירושלים. ההתרגשות הייתה גדולה. המשפחות השכולות קיבלו חיבוק ענק ועידוד גם מהתפילות המרטיטות, וגם מהקריאה הנחרצת שיצאה מקול הלבבות: להמשיך במלחמת ההגנה הצודקת עד הניצחון המובהק. המשפחות התרגשו לנוכח השמחה המתפרצת, של צעירים וצעירות, ביום שחרור ירושלים. ההתרגשות עטפה את הקהל והמשפחות והתעצמה עד מאד לנוכח התמונות של מאות הבנים הגיבורים והמופלאים, הי״ד, המעטרות את בדי היריעות של אוהל הגבורה.
קולות השירה והריקודים של תלמידי ישיבות ׳עלי׳ ו׳עוז ואמונה׳ בקעו מהאוהל ונישאו באוויר הירושלמי החם למרחקי מרחקים.
בעודני צועד למאהל בשמחה מופגנת, אני מבחין בזוית עיני בכמה אופנועים של חברת שליחויות ידועה חונים על המדרכה. בסמוך לאופנועים הממותגים כורעים ומשתחווים השליחים המוסלמים, כשפניהם לעיר מכה ואחוריהם לירושלים.
צילמתי את המחזה הסמלי, המלמד שוב, למי שעדיין צריך עוד לימוד, על הזלזול של הערבים בירושלים.
לאחר כמה צעדים, ראיתי שוב את אותו מחזה על מדרכה סמוכה.
בהמשך, צדה עיני בנות אולפנה צנועות, בחולצות צחורות, חלקן עטופות בדגלי ישראל בוהקים, שצעדו בבטחה כדי להשתתף בתפילה במאהל הגבורה. עוד מספר צעדים והנה שוב מתקבצים וחונים עשרות שליחים האוחזים באופנועים הממותגים של אותה חברה. על המדרכה הבחנתי באחד השליחים המוסלמים הצעירים, שאך סיים את טיפלתו, ובעודו מתרומם מהשטיחון שלו הוא כבר שורק וקורא קריאות זלזול ופיתוי לבנות האולפנה היקרות שחלפו על פניו. ניגשתי אליו ונזפתי בו קשות. בטרם הספקתי לצלמו הוא הסתלק במהירות ונעלם בסיבוב הרחוב.
חשבתי לעצמי: השליחים הללו, של כל חברות השליחויות, מחזיקים בידם את כל מספרי הקוד לפתיחת הדלתות בכניסות לבתי המגורים ולמגדלי המשרדים, אליהם הם מביאים פיצות וארוחות מוזמנות. הקלות בה בעלי הדירות נותנים את קוד הכניסה לבניין היא בלתי נתפסת. השליחים הללו, שלפי מה שראיתי ביום ירושלים, שומרים על מצוות הקוראן בתפילה ובמעשה, עלולים להיות הנוח׳בות של מחר, בתוך הבתים, בסמטאות ערי ישראל. הם מכירים כל כתובת, כל דירה, כל משפחה, כל דלת, כל כניסה וכל יציאה.
אני לא מעוניין לזרוע כאן בהלה, אך אנו חייבים מעכשיו להזהיר ולהיזהר. לקרוא לכל חברות השליחויות לחשב מסלול מחדש. לעורר למחשבה ולקרוא לפתח יותר אמצעי זהירות.
ידוע שהנוח׳בות מחברות השליחויות ומשרותי המשלוח ׳און ליין׳ של רשתות המזון הגדולות והקטנות, מתנהגים בבריונות, בזלזול ובהתנשאות מאוסה. זכור לכולנו כיצד עשו כל השליחים העוינים יד אחת והשביתו את פעילותם כהפגנת תמיכה נחרצת בארגון הרצח חמאס. הם לא עוצרים את נסיעתם הפרועה והמסוכנת בכבישי העיר אפילו לא בשעת צפירת זיכרון. כל זה למרות שהם רוכבים על כלי תחבורה ממותגים של חברות ישראליות רשמיות.
וגם את זה לעומת זה: הבוקר דפק על דלתנו שליח של חנות בגדים, חייכן, עטור כיפה סרוגה גדולה ופיאות ארוכות מתבדרות על לחייו. למרות שלא צלצל באינטרקום ולמרות שלא נתתי לו את הקוד לכניסה הוא ידע כיצד להתייצב בפתח דירתנו. התנחמתי שלפחות הפעם היה זה שליח נאמן – משלנו.
05
ריקודגלים
גלים גלים נהרו עשרות אלפי צעירים, שהגיעו במאות אוטובוסים מכל רחבי הארץ, לחגוג את איחודה של ירושלים.
עמותת עם כלביא, שהקים מו״ר הרב יהודה חזני זצ״ל, מארגנת מדי שנה ביום ירושלים אירוע מרכזי לציון השמחה הגדולה וההודיה לה׳ על נס שיחרור העיר ירושלים, לנצח נצחים.
העמותה מפיקה את האירוע הענק במשך שנים רבות. מחלקת עשרות אלפי דגלי ישראל לכל הצעירים שעולים לירושלים ביום חגה, בשירה ובריקודים. במות ההרקדה הנפרדות, לבנים ולבנות, בסיוע עיריית ירושלים, ממוקמות במרכז העיר. עשרות אלפי בני ישיבות ובנות אולפנה חגים במחולות, בנפרד כמובן, בכל רחובות מרכז העיר החדשה. לאחר מכן בטורים ענקיים ובשעות נפרדות הם מתחילים לזרום במחול אל רחבת הכותל המערבי. שם הם מתקבצים בהמון עם לעצרת מרכזית שגם היא מלהיבה, מרהיבה, שמחה ומשמחת, עשירה ומעשירה בכלי נגינה בתופים ובמחולות. הקהל העצום פוצח בתפילה לשלום הלוחמים, הפצועים והחטופים.
ירושלים, ובליבה הכותל המערבי, מאחדים ומחברים את הלבבות. העצרת אמנם מכנסת עשרות אלפי חוגגים, אך כולם מתייצבים כאיש אחד בתפילה ובקריאה ניצחת לניצחון ישראל ולישועת העם והארץ בכל החזיתות.
כשהסתיימה העצרת נותרו מספר דגלי ישראל בצד הרחבה. שני בחורים חרדיים הרימו כמה דגלים והחלו רוקדים איתם. הם שאלו אותי אם הם יכולים לקחת איתם כמה דגלים. שאלתי אותם בסקרנות מהיכן הם. ׳אנחנו מישיבת ׳מיר׳ החרדית והמפורסמת, שיושבת כבר עשרות שנים בשכונת בית ישראל ליד מאה שערים ולומדים בה כ-5000 תלמידים. יש בישיבה הגדולה הזו מסלול לבחורים אמריקאים שמותרים להחזיק, באישור הרבנים, טלפון חכם ואף לגור בדירות רווקים במרכז העיר…׳.
׳אנחנו אמנם חרדים… אך אוהבים מאוד את ארץ ישראל וחושבים לעשות עלייה בקרוב ממש׳. הבחורים החרדים עמדו משתאים והתרגשו עד מאוד מהריקודים ומהשמחה הכנה שהתפרצה מתוך הלבבות של הצעירים הלאומיים המאמינים בנצח ישראל. לאחר מכן הם ביקשו להצטלם איתי, כדי שתהיה להם, לטענתם, אסמכתא שאני הרשיתי להם לקחת את הדגלים. ׳שלא יהיה חשש גזל אפילו למראית עין׳. לאחר הסלפי המבוקש הם נפרדו ממני לשלום תוך הבטחה חוזרת שהם יעשו עלייה בקרוב.
שבת שלום וחג שבועות שמח של קבלת התורה בשמחה ובשלמות, בלימוד לתוך הלילה. ניצחון על אוייבנו, החלמה לפצועינו, פדות לחטופינו וחיסול הגרעין האיראני. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
