01 כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים (איכה)
בשבת שעברה סיימנו את ספר במדבר, תוך שאנו מקבלים הוראות מדוייקות כיצד ננהג כאשר נכנס לארץ ישראל.
תוך שאנו לומדים על קדושת ארץ ישראל אנו זוכים לעלות להר הזיתים לשישי שבת מרומם גם בשבת חזון וגם בשבת נחמו עם מאות ידידים יקרים, משפחות לוחמים, משפחות שכולות ומשפחות פצועים.
במוצש״ק נקרא במגילת איכה, מול מקום המקדש, על היציאה לגלות הארוכה והקשה בת אלפיים.
ארץ ישראל ניתנה לנו מבורא עולם כמתנה נצחית, בקניין עולם. אך הזכות ליישב אותה תלויה רק בנו, באחדותינו ובאמונתנו. בשמחת תורה ראינו בעיננו כיצד הפילוג בעם ישראל הביא עלינו חורבן. זרעי הפורענות שנזרעו בגירוש יהודים ובחורבן גוש קטיף, נבטו בעוצמה ואיימו להכחידנו.
במשך 20 שנה ממשלות ישראל ׳הכילו׳ ׳טיפטופים׳ של ירי טילי חמאס על ערי ישראל. התעלמו מחפירת מנהרות חמאס לתוך שדות הקיבוצים. שתקו לנוכח טרור בלוני התבערה, ששרפו אלפי דונם של שדות חיטה ויותר ממחצית החורשות בנגב המערבי. הקונספציה דמיינה ו׳העריכה׳ שהחמאס מורתע ושהאמצעים הפיזיים והאלקטרונים יבלמו כל מתקפה. הרמטכ״לים – ליפקין-שחק, מופז, יעלון, חלוץ, אשכנזי, גנץ, אייזנקוט וכוכבי הותירו לרמטכ״ל הרצי הלוי מורשת הרסנית של צבא ׳קטן וחכם׳, שבנו בקונספציה משותפת. הרצי קיבל מקודמיו צבא סדיר מצומק, ללא די כח אדם, ללא מספיק דיביזיות, ללא די תחמושת, ללא אמצעי ייצור המוני של כדורים, פצצות, טילים, אמצעי לחימה מתקדמים וכו׳.
בשמחת תורה, האיוולת של פינוי חבל עזה וצמצום הצבא התפוצצה לנו בפרצוף בכל עוצמתה. ואנו, לצערנו נאלצנו להגיד שוב בלב כבד: ׳אמרנו לכם!׳.
ראינו בעינינו שמי שמזלזל ביישוב ארץ ישראל וסוחר בארץ הקודש כאילו היא פיסת נדל״ן, משלם את המחיר בריבית דריבית. משלם בדם תושבים ובדם לוחמים, הוא ואנחנו והדורות שאחרינו.
חז״ל לימדונו שה׳ לא סלח על חטא המרגלים עד היום. אין ספק שמסירות הנפש שמגלים עכשיו לוחמינו בכל החזיתות – באוויר, בים וביבשה, היא תיקון אמיתי לחטא הנורא, שלצערי לא למדנו ממנו את הלקח הראוי. החטא שבו גילו ראשי המטות חוסר אמונה וזלזול פומבי במתנה האלוקית וביכולת שלנו לזכות בה ולשחרר את ארץ ישראל מיד צר ואויב.
02 מגן דוד בין עצי הלימון
השער הצפוני של העיר העתיקה, שער שכם, נקרא גם שער דמשק, שהרי מובא במדרש תנחומא – ש׳עתידה ירושלים להתפשט עד דמשק׳…
בסמוך לשער, המפואר בשערי ירושלים, מתחיל רחוב הנביאים. לפני כ-150 שנה קנו ניסן ב״ק, ואיתו העמותה של הקדש יהודי גאורגיה, מגרשים ובתים רבים ליד שער שכם, עבור קהילת חסידים. השכונה החדשה נקראה ׳קרייה נאמנה׳. כך הוקמה ליד שער שכם שכונה יהודית שבטבורה חצר יפה עם באר מים ובית כנסת. את בתי היהודים עיטרו מזוזות ומעל השערים נקבעו מגיני דוד רקועים מברזל. בפרעות תרפ״ט פרצו השכנים הערבים לבתי היהודים השכנים, הכו בהם בגרזנים, גררו אותם החוצה מכל מחבוא ושחטו אותם לאור יום, נשים גברים, זקנים וטף. ממש כמו בשמחת תורה. באותם ימים שלטו הבריטים הרשעים בארץ ולא היה מי שיצא להגן על היהודים. שכונת בתי ניסן ב״ק התרוקנה והערבים פלשו לבתים ממש כמו שעשו הגויים הפולנים הרשעים בשואה.
בשנים האחרונות החלו עמותות של צדיקים לגאול את בתי השכונה וליישב בה משפחות מקסימות של יהודים חלוצים.
אתם מוזמנים לבקר בשכונת בתי ניסן ב״ק המתחדשת. השכונה נחבאת מאחורי הבתים הראשונים של רחוב הנביאים והיא ממוקמת בין בתי מוסררה לשער שכם.
באחד הבתים העתיקים בשכונת ניסן ב״ק, מאחורי רחוב הנביאים 8, גרה משפחתה היקרה של טלי הר-נוי. טלי מנהלת בשכונה את ׳שפע טל׳, קייטרינג חלבי, טבעי, עשיר ומשובח – התקשרו לטלי בטל׳: 052-3304074
לא תתאכזבו. מומלץ.
03 דור הדובדבן שבקצפת
בערבי שבתות אני משתדל לשים פעמיי למאהל הגבורה, כדי לקבל שבת בתפילה מרגשת במקום הקדוש הזה. אני מביט שוב ושוב במאות התמונות של גיבורי ישראל המעטרות את המאהל, וליבי הולם בחוזקה. מנסה לזכור את השמות ולהיזכר בסיפורי הגבורה. לזכור כל אחד בנפרד זה ממש בלתי אפשרי, אבל אפשר לזכור אחדים, ואני רואה בזה צו השעה. עוד אני מביט סביבי אני מבחין לצידי בבחור שאוחז בידו נשק משופצר כדבעי, ניכר שהוא הגיע לכאן הישר מעזה. אני משפיל את מבטי ורואה שרגלו של הלוחם חבוקה לאורכה בסד ברזל תומך. סקרנותי גברה עלי, לא יכולתי להתאפק. שאלתי את הבחור היכן נפצע ומה הוא עושה עכשיו. הבחור סיפר לי על נסיבות פציעתו הקשה, כלוחם סיירת דובדבן, שהותירה בו רגל פגועה וצלקות רבות.
הוא סיפר לי כיצד בשמחת תורה הוקפצה כיתה של דובדבן לכפר עזה. הלוחמים הסתערו על המחבלים כאריות, חיסלו מחבלי נוח׳בה רבים מספור ומנעו אובדן של בני קיבוץ לא מעטים. אחדים מלוחמי דובדבן האמיצים מסרו נפשם בקרבות מול המחבלים ואחדים מהלוחמים נפצעו בדרגות שונות. וכך המשיך וסיפר לי הלוחם: ׳טופלתי במשך חודשים ארוכים במחלקת השיקום בתל השומר. כל הזמן התעקשתי לחזור ליחידה. אני עושה תרגילי כושר כדי שהפציעה ברגל ימין לא תגביל אותי ואוכל להתנייד בחופשיות. הרגל מחוזקת בסד המחובר אליה בחישוקי סגסוגת קלה והוא מאפשר לי להתנייד ללא תמיכה של מקל או קביים. אך העיקר שסוף סוף זכיתי לחזור לשרת בקבע ביחידת דובדבן. ה׳ עזר לי להגשים חלום שלצערי חברים יקרים שלי לא זכו לו. אך אני אעשה הכל, בע״ה, כדי לזכור אותם ולהמשיך את דרכם׳.
אמר ולא הוסיף.
אני נותרתי עם פה פעור. הצניעות שלו כלוחם בכל החזיתות ניכרה בדיבורו, בהתנהגותו ובמעשיו. בתאוריו המצומצמים הוא הסתיר את גדולתו. מלחמת הגבורה שלו ושל חבריו בחיסול המחבלים, המלחמה בפציעה הקשה בין קירות חדרי השיקום, ההתמודדות עם העצב והכאב שבאובדן החברים הלוחמים, ההתמודדות עם הייסורים והכאבים בשיקום הארוך וההתגברות על הפציעה הקשה, כל אלה הוצנעו וצומצמו למילים בודדות, המגלות טפח אך מסתירות טפחיים.
אשרינו שאנו זוכים לחיות בתוך דור נפלא של ענקים. דור הגאולה.
04 תן לי כח להיות קדוש
בסיום תפילת שחרית של ר״ח אב בכותל, ניגש אלי הרב פרץ חיראק, הגבאי הוותיק של מניין הותיקין התימני בכותל. משפחת חיראק היא משפחה מופלאה של חלוציות, תורה וחסד, המתגוררת בעיר דוד. הרב חיראק רצה לאשר לי את השתתפותם איתנו כצוות חיזוק בשבתות בהר הזיתים.
לפני שנפרד ממני לשבת שלום, מסר לידיי גלויה קטנה ועליה תמונה של בנו הקדוש, יוסף יהודה הי״ד, שנהרג לפני כשלושה חודשים.
מאחורי התמונה מצוטט מכתב קצר שכתב יוסף יהודה חיראק הי״ד בהיותו בטירונות. וכך הוא כתב:
״אבא שבשמים, אבא יקר ואהוב!
תן לי כח להיות בשמחה תמיד ושאצליח לשמח את כל הסובבים אותי.
תן לי כח להאיר פנים לכל אדם. לראות מעלת חבריי ולא חסרונם, ח״ו.
תן לי כח לראות בעין טובה כל דבר, שאצליח לדון לכף זכות את עצמי ואת חבריי. תן לי כח להיות עם הרבה סבלנות וענווה במיוחד עכשיו בטירונות. תן לי כח להיות קדוש וטהור לכל אורך השירות, וגם אחריו.
אבא שבשמים, תזכה אותי לשמור את העיינים, את המחשבה, את הברית, את הלשון ובמיוחד את אוזני שישמעו רק דברי קדושה בע״ה.
אבא, תן לי כח להיות מוביל ולא מובל גם ברוחני וגם בגשמי, ושאצליח לקדש שמך בעולם ולא יצא חילול השם חו״ח מתחת ידי!
אבא שבשמיים, בבקשה אני מתחנן שתשלח לי את זיווגי בקרוב, בלי עיכובים, בלי מניעות ושהכל יהיה בנחת ובבהירות!!
אוהב ללא גבול,
עבדך ובנך הקטן״
(יוסף יהודה)
יוסף יהודה נהרג בעזה, לפני שלושה חודשים, בכ״א אייר תשפ״ה, כשבעה חודשים לאחר שהתחתן עם רעייתו אמונה, שתחי׳.
05 20 שנה לחורבן גוש קטיף
א. החטא הקדמון, לפני הפשע של החרבת גוש קטיף, היה הסכם אסון אוסלו. פרס ורבין הבטיחו לנו מזרח תיכון חדש. הובטח לנו שערפאת ילחם בטרור, בלי בג״צ ובלי בצלם. כבר אז, שלטון השמאל של רבין הבין שבג״צ מונע לחימה בטרור!!
הובטח לנו שלא תהיינה קטיושות מרצועת עזה לאשקלון. ואכן, ההבטחה קוימה – לא היו קטיושות על אשקלון, אלא רק טילים כבדים שיצאו מעזה והגיעו לאשקלון וגם לשפלה ולגוש דן. בכל טיל היה חומר נפץ במשקל הגדול פי 10 מקטיושה.
במסגרת הסכם אסון אוסלו, הביאו שמעון פרס וחבריו את רב המרצחים יאסר ערפאת, ואיתו עוד 60,000 רוצחים, לארצנו. מחבלים אלו תכננו וביצעו מעשי טרור מאז ועד היום. פוצצו אוטובוסים, העלו באש מסעדות, טבחו והרגו מאות יהודים ופצעו למעלה מרבבה.
ב. לפני כ-20 שנה, ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, נחשד בקבלת שוחד של 2.5 מיליון ₪ כדי שיסייע לקדם מיזם תיירותי ב׳אי היווני׳. עורך דינו הסביר לו, כנראה, שכדי להיחלץ ממאסר בכלא, עליו למצוא חן בעיני מערכת המשפט. הדרך הטובה ביותר לכך היא לבצע צעדי כניעה מול האויב העזתי. אריק שרון נבחר לפתקידו הודות לסיסמא ולהבטחה – ׳דין נצרים כדין ת״א!׳. ואולם לאחר הבחירות שרון הפך את ׳דין נצרים׳, והחליט לעקור ולהרוס עשרות יישובים פורחים בגוש קטיף ובצפון השומרון. שרון החליט באופן שרירותי, להפוך 10,000 משפחות של חלוצים יקרים ואלפי חקלאים חרוצים לפליטים בארצם ולהפקיר את צפון השומרון ואת רצועת עזה לשלטון מחבלי החמאס.
פעולה זו הצליחה לסייע לשרון מעל המשוער. התקשורת הכריזה עליו בפומבי כ׳אתרוג׳. כ׳מאותרג׳ שרון זכה מהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, למחווה ענקית: סגירת התיק הפלילי נגדו.
כך ניצל אריק שרון משהות ארוכה בין כותלי הכלא.
סגן נשיא ביהמ״ש העליון דאז – השופט מישאל חשין – הודה מאוחר יותר שבית המשפט ידע היטב שאריק שרון קיבל לכאורה שוחד.
בנו של אריק, גלעד שרון, הסביר כי קיבל את סכום הכסף בסך 2.5 מיליון ₪ מהקבלן דודי אפל, לחשבון החווה המשפחתית, כדי ׳לעשות חיפושים באינטרנט עבור איש העסקים הידוע׳…
השופט מישאל חשין, יו״ר ועדת הבחירות, אמר למראיין בערך כך: ״מה? בוודאי שידענו שלא משלמים מיליוני שקלים לגלעד שרון רק על שוטטות באינטרנט. אבל לא רצינו להכניס לכלא גם את אבא שלו… ואז לא הייתה התנתקות״.
כלומר, בית המשפט ידע שהסיפור של גלעד שרון על מתן ׳שירותי השוטטות׳ לאיש העסקים, הוא סיפור כיסוי, המיועד להלבין כספים שהתקבלו לכאורה למטרות אחרות.
בית המשפט הוכיח שוב שהוא אינו גוף משפטי, אלא שחקן פוליטי, שבמקום לשפוט החליט לשלוט.
ג. עקירת יישובי גוש קטיף הביאה את החמאס לשלטון, ובהמשך הכשירה את הקרקע בעזה לטבח שמיני עצרת.
ד. העקורים מבתיהם בגוש קטיף אמרו לקציני צה״ל, שבאו לגרש אותם מביתם: ״היום אתם מגרשים אותנו מבתינו בגוש קטיף, מחר תשלחו את בנינו לכבוש מחדש שטחים אלה״.
ניבאו… וידעו מה ניבאו.
ה. בין הלוחמים היום ברצועת עזה, תמצאו עשרות, אם לא מאות בנים של משפחות יקרות, שנעקרו באכזריות מבתיהן בגוש קטיף.
דוגמא כואבת מאוד היא הק׳ סמ״ר ישי פיטוסי הי״ד בן איציק וענבל שיחי׳, לוחם גולני, שנהרג בקרב גבורה כשנלחם כדי לחלץ תצפיתניות במוצב החץ השחור בנחל עוז, בגבול עזה, בתחילת מלחמת חרבות ברזל. יש״י, (יחד שבטי ישראל), גורש יחד עם הוריו ומשפחתו מחבל קטיף שברצועת עזה, (שעליה מסר את נפשו), ע״י ממשלת שרון ושותפיו בבג״צ, בדיוק לפני 20 שנה.
זכינו, שאיציק וענבל פיטוסי מתארחים ומחזקים אותנו בשבתות של ׳קרן אביה׳ בהר הזיתים.
ו. עוד דוגמא כואבת מאד, שנתפלל כולנו שתיגמר בטוב – לפני שבועים נפגע טנק של צה״ל ושלושה לוחמים גיבורים נהרגו. מפקדם, קצין השריון אסף סנדר שיחי׳, ניסה לחלצם מתוך הטנק הבוער, ואז אירע פיצוץ. אסף סנדר נשרף בכל חלקי גופו. דרגת הכוויות שלו היא 80%. אסף סנדר שיחי׳ מורדם ומונשם, והוא נאבק עתה על חייו תוך ייסורי תופת נוראיים. אסף גורש מגוש קטיף עם כל משפחתו, כולל סבו וסבתו, בהיותו בן 3. עכשיו הוא נפצע קשה לא רחוק מהבית שבו גדל בנווה דקלים.
הוריו של אסף מתחננים שנקרע יחד שערי שמיים לרפואתו של אסף בן אביטל פסיה, לרפואה שלמה.
אנא עשו מאמץ למלא את משאלות ההורים המגורשים, כדי שישובו כולם יחד ליישב בשמחה את גוש קטיף.
שבת שלום של בניין בית המקדש במהרה. בניין גוש קטיף לאלתר. בניין בתי הלוחמים בניצחון. בניין בתי הפצועים בבריאות איתנה. בניין בתי החטופים, בפדות, לחיים טובים. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
