שליפות

חגית משה

סגנית ראש העיר ירושלים ומחזיקת תיק החינוך במערכת החינוך הגדולה בישראל, אם לשישה וסבתא לשניים, פעילה חברתית ואשת חינוך. נושמת את ירושלים בכל רגע.

 

חגית משה

חגית משה
"נולדתי בבאר שבע לאחר קום המדינה להורים יוצאי טוניס. אני הבכורה משישה. הילדות בבאר שבע עיצבה אותי: הפשטות, ההסתכלות בגובה העיניים, הכבוד לכל אדם והיכולת להצליח, לא משנה מי אתה ומאיפה באת.
"לאחר התיכון התגייסתי לצבא למה שקרוי היום חיל התקשוב. את בעלי איציק הכרתי בתנועת 'תורה מציון': הוא היה מנהל מחוז ירושלים בתנועה, ואני הייתי מנהלת מחוז הדרום. לאחר נישואינו עברנו לגור בירושלים.
"ביום-יום המשפחה היא העוגן והכוח שלי, והעשייה הציבורית הפכה אותם שותפים לעשייה. בזכות הכוח שהם נותנים לי יש לי היכולת להיות כל כולי בעשייה הציבורית. אף על פי שלא נולדתי בירושלים אני מרגישה ירושלמית מלידה ומתרגשת בכל בוקר מחדש להתעורר בירושלים שלי".

חינוך
"חינוך בשבילי בראש ובראשונה הוא חינוך למוסר וערכים. בעולם החינוך משכה את ליבי העשייה הציבורית החברתית-חינוכית, ולכן לאחר הצבא ניהלתי במחוז הדרום יותר מארבעים סניפים בתנועת 'תורה מציון', שפעלה למען בני נוער באזורי פיתוח. בהמשך הייתי רכזת בתנועת 'תקוותנו', מרכז המסייע לילדים במצוקה.
"כיום אני מחזיקת תיק החינוך בעיריית ירושלים ואמונה על כ-300,000 תלמידים במוסדות החינוך בעיר. בעבורי זוהי שליחות גדולה, עבודת קודש חשובה ומאתגרת עם סיפוק אדיר. מערכת החינוך בירושלים היא המגוונת ביותר בארץ. יש בה ארבעה מגזרים – ערבי, חרדי, דתי וממלכתי – ולכל אחד צרכים ייחודיים משלו. יש בה הרבה מאוד עשייה והמון לב לילדי ירושלים.
"החינוך והעשייה הציבורית הם דברים שבנפשי, ולכן למדתי תואר ראשון במנהל ציבורי ומנהל עסקים והוצאתי תעודת הוראה. בקרוב אסיים תואר שני במנהל מערכות חינוך".

עשייה ציבורית
"לאחר שעברתי לירושלים הייתי יועצת לסגני ראש העיר מטעם המפד"ל. במהלך תקופה זו הייתי מעורבת במיזמים רבים בעיר, ובהם עבודה עם סגן ראש העיר שמואל מאיר ז"ל, וכן הייתי שותפה להקמת שכונת חומת שמואל בירושלים.
"לאחר מכן הייתי אחראית הכוון וייעוץ תלמידים בממ"ד במנהל החינוך בירושלים, ומשם המשכתי להיות מנהלת המחלקה לטיפול בפרט ובביקור הסדיר במנהל החינוך. זה אחד התפקידים המשמעותיים ביותר שעשיתי: הדאגה לנוער במצוקה והידיעה שכל ילד יכול להצליח אם רק יאמינו בו הם נר לרגלי.
"מעולם החינוך המשכתי אל עבר העשייה הציבורית ונבחרתי ליושבת ראש סיעת הבית היהודי בירושלים ולחברת מועצת העיר. הייתי מחזיקת תיק הכספים, ונשאתי באחריות ליותר מתשעה מיליארד שקלים".
המגזר הדתי
"אני באה מהציונות הדתית, ציבור ערכי, אידיאליסטי, אוהב ונאמן מאוד. יש לנו גוונים רבים וייחודיים, והגיוון מוסיף עוד הרבה קסם. אנשינו פועלים בכל תחומי העשייה בחברה הישראלית, בפרט בעולם החינוך. אני שמחה שאני שייכת למגזר. כיום הציבור עוסק בשאלת זהותו ודרכו הציבורית, ואני בטוחה שההחלטות שיתקבלו יהיו הטובות ביותר".
ירושלים שלי
"ירושלים בשבילי היא חלום של דורות שמתגשם לנו יום-יום מול העיניים. ירושלים היא לא סתם עוד עיר, היא עיר של קודש, ועלינו להתייחס אליה כך. אני אוהבת את העיר הזאת ומתרגשת מהזכות לחיות בה ולהיות שותפה בעשייה למען העיר הזאת. חשוב מאוד לשמור על הזהות של העיר הזאת ועל המגוון האנושי שלה, זה מה שעושה אותה מיוחדת כל כך".

אתגרי הקורונה
"הקורונה היא אתגר שלא חווינו מעולם, ובתקופה הזו מתגלה המון טוב באנשים שעוזרים זה לזה, בחסד ובנתינה. לילדים יש המון זמן פנוי, וחשוב לתת הכוונה ופעילות לנוער דווקא בשעה זו. כמו כן במערכות החינוך אני נותנת יותר תשומת לב לעולם הנפשי והרגשי של הילדים. את הידע הם יוכלו ללמוד גם אחר כך, אבל חיבוק חם, מילה טובה ויחס אוהב קשה יותר להשלים".
עולים חדשים במערכת החינוך
"העיר ירושלים קלטה עולים חדשים רבים, ובבתי הספר בעיר לומדים אלפי תלמידים עולים חדשים. כבר בתקופת הקורונה עלינו להיערך לגל העלייה הגדול הצפוי להגיע בשנים הקרובות. אני באופן אישי מעורבת בסיוע לעולים מצרפת ומצפון אמריקה. חשוב לזכור שגם להם יש קושי, הם כל השנים נתנו למדינת ישראל ולירושלים, ועכשיו אנחנו חייבים להיות בשביל אחינו בתפוצות".
שעות הפנאי
"אני עסוקה מאוד במהלך השבוע, ובזמן הפנוי שנותר לי אני נמצאת עם הילדים ועם הנכדים. הזמן עם המשפחה חשוב לי מאוד גם בשביל למלא את הנפש. נוסף על כך אני אוהבת לקרוא ספרים ומגזינים בנושאי היסטוריה וחינוך, להעמיק וללמוד דברים חדשים".
חלומות
"החלום שלי הוא שכל ילד וילדה, תלמיד ותלמידה, יוכלו ללמוד את מה שהם רוצים מתוך עולם ערכי מוסרי שלם לפי תורת ישראל, וכן שלא יהיו פערים במערכת החינוך ונהיה חברת מופת מוסרית יהודית מאוחדת אגב שמירה על הייחודיות של כל אחד ואחד".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…