01
יאיר לפיד הוא אדם של מילים. חייל ב"במחנה", עיתונאי, פרשן, מגיש, כותב ספרים ולא מעט טורים. גם בפוליטיקה לפיד משמש בעיקר כאמן מילים. כזה שלעולם לא יפול בראיון, יגיד את המילים הנכונות כשבאורח פלא יהיו תמיד בדיוק אלו שקהל היעד רוצה לשמוע. יכולת הנאום שלו שניה רק לבנימין נתניהו. וואלה יש לו את זה.
זה אמנם לקח שנים אבל האיש שעזב את אולפן שישי וסימן לעצמו את המשרה הרמה בישראל כמטרה, הצליח להגיע אליה, ובניגוד לגנרלים והפוליטיקאים המשופשפים שהעמיד מחנה השמאל לפניו ב-20 השנים האחרונות הוא הראשון שדורך בפסגה.
קל לזלזל. ללעוג לשטחיות, למסרים המתחלפים ולג'ל המרוח. אבל נכון לעכשיו גורל חלק גדול מעם ישראל תלוי בידיים של לפיד וזה לא קרה לגמרי בטעות. לא הרבה ראשי ממשלה היו למדינת היהודים – 14 בסך הכול, וזו הנחה גדולה מידי בשבילנו להאשים רק את גניבת הקולות של בנט בכל הסיפור. לפיד, האיש שהיה סדין אדום בקהלים נרחבים, הצליח בצורה כמעט חלקה לשבת על כיסא ראש הממשלה.
מה שיותר הפתיע הוא שזעקות האימה מימין בקושי ונשמעו כאשר השלטר עבר למנהיג החדש. אבל עזבו את הימין, גם בשמאל מכירים את האיש שיכריע גורלות עכשיו וגם שם לא נשמעה זעקה יותר מידי.
02
אם נחשוב על זה עוד, גם למפלגות הימין כיום אין מצע מסודר. אנו עומדים כשלושה חודשים לפני יום הבחירות וחוץ מ"נראה להם" ו "למדנו איך למשול" לא ראיתי בשום מקום מפלגת ימין שמציעה סדר יום חדש ומפורט עם הבטחות לבוחר. אם בעבר נתניהו הבטיח ריבונות ובמפלגות אחרות שינויים בבג"צ ובחוקים שעל סדר היום, נכון לכתיבת שורות אלה אין שום הבטחה משום מפלגה. נתניהו אכן חזק, גם סמוטריץ' ובן גביר אבל מה הם מציעים אחרת מהממשלה האחרונה למעט הפרסונות? ואני כותב את זה כאחד שבלי טיפת ציניות מאמין מאוד באנשים הנ"ל אבל מחפש לראות מה הם מבטיחים לשנות.
רגע לפני שנדפוק שוב את הראש בקיר על המצב הגרוע וכמה הכול שטחי מדובר בתופעה שהיא באמת מרתקת. אולי בעצם דווקא השטחיות של יאיר לפיד היא זו שמביאה אותו לתפקיד הזה. הרי בדיוק כמו שהשיח הפוליטי בישראל נמצא בטוויטר, באינסטגרם ובטיקטוק – גם שדות הקרב המשמעותיים בעולם נמצאים היום ברשת. אוקראינה הייתה צריכה את הקומיקאי זלנסקי כדי לגייס את העולם לבלום את פוטין הרבה יותר משהיה מועיל לה גנרל למוד קרבות. אפילו המלחמה עם חמאס נמצאת 90% ברשתות ו-10% בשטח בשנים האחרונות.
לדעת הקהל העולמית יש השפעה כמעט מכרעת על עתיד הסכם הגרעין עם איראן, על ההתיישבות ביו"ש ועל המצב בעזה ולבנון. בשדה המילים אנחנו צריכים דווקא מי שיידע לומר ולהנגיש את המילים הנכונות לא פחות מאשר את טייס הקרב. ואם צריך אז גם לשטח אותם לפלקט באינסטגרם או בטיקטוק כדי שהמסר יעבור. בשדה הקרב המודרני פשוט אין לנו פריווילגיה להפסיד. וכן. כמה שמבאס לעבור ממלחמת הרעיונות למלחמת לייקים פופליסטית, שם היום נמצא העולם.
03
סבבה להתלהב מטייסי קרב ושרים שעושים פוייקה כמו שצריך אבל בסוף בראש האומה חייב לעמוד מישהו שיודע לדבר ועובר מסך טוב בהרבה מאחרים. זו מציאות קיצונית וחדשה אבל כזו שהביאה את יאיר לפיד היום לראש הפירמידה וזו גם חוזקתו של נתניהו. מציאות שאנחנו חייבים להסתגל אליה במהירות. זו לא פריווילגיה, זה שדה הקרב המודרני ושם מוכרעים הדברים.
בעזרת השם אחרי שלפיד ירד מהכיסא נזכור שהעולם החדש הוא גם הזדמנות אדירה. הזדמנות לדייק מסרי אמת ולהעביר אותם לקהל עצום בלי שום תלות באינטרסים של אמצעי התקשורת. זה צריך להיות רק מספיק מעניין ומשכנע.
וכמובן אי אפשר בלי הרש"י המפורסם מפרשת השבוע: "ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל נשאל מהם מה מדתו אמרו לו אין כחו אלא בפיו אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו" (במדבר כ״ב ד׳ רש"י ).
