ככה מנצחים מגיפה

טור זה נכתב שעות ספורות לאחר ישיבה לילית ארוכה של קבינט הקורונה הכולל 12 שרים ממפלגות שונות, אנשי משרד הבריאות, אנשי משרד האוצר, אנשי המל”ל ועוד.
החלטות הקבינט היו ארוכות ומפורטות בנושאי בידוד והרחקות, חובת עטיית מסיכות בכל התקהלות של מעל 100 איש גם אם זו התקהלות בחלל פתוח, המלצות לעבודה מהבית, הורדת 50% מעובדי משרדי הממשלה במשרדים עצמם, הגברת האכיפה על מפירי בידוד ו/או מסיכות ועוד ועוד, אך לעניות דעתי למרות כל התקנות והגזירות – העיקר חסר מן הספר.
אנו יודעים כולנו כי יש קצת יותר ממיליון אזרחי ישראל אשר זכאים לחיסון אך מסרבים להתחסן. רוה”מ ושאר השרים מדברים בכל כלי תקשורת על חומרת הדבר.
נדמה שצריך בעיקר לעבור לשלב המעשים.
א. להעניש את אותם אלה שאינם מעוניינים להתחסן (אינני מתכוון למי שאינו יכול אלא רק למי שיכול אך מסיבות “אידיאולוגיות” אינו רוצה):
1. איסור כניסה לספריות, איסור כניסה לבתי קולנוע, איסור כניסה למוזיאונים, למסעדות, להופעות ובקיצור איסור גורף על השתתפות בכל פעילות תרבות ופנאי אשר איננה הכרחית.
2. אי קבלה לעבודה במכרזים ממשלתיים כל מי שאיננו מתחסן.
3. אי קבלת הנחות ו/או הטבות ממשלתיות או עירוניות.
4. חובת לבישת מסיכה בכל התקהלות עם אנשים בפנים ו/או בחוץ.
5. בכל עבודה עם קהל – חובת בדיקת קורונה כל 48 שעות.
ועוד ועוד.
קמפיין ההסברה כנראה שאיננו פועל על סרבני הגיוס ולכן יחד עם זכותם המלאה לעמוד בסירובם, חשוב שיידעו שיש לזה מחיר אישי.
ב. לסגור את נתב”ג עד כמה שניתן. לא ייתכן שטורקיה שהייתה ידועה כמדינה אדומה בוהקת לפחות כמה שבועות וכל יום חוזרים משם אלפי ישראלים שטסו לשם לנופש או ביקורי משפחה ביודעם שזו מדינה מלאה בקורונה, ומביאים חזרה למדינה ורייאנטים שונים. הכל ידוע וגלוי ובכל זאת ממשיכים לאפשר לאלפי ישראלים לטוס מידי יום, ובשל סיבות פוליטיות מוזרות ההחלטה על קביעתה של טורקיה כמדינה אדומה נדחתה עד שבוע לאחר סיום חג עיד אל אדחא (-חג הקורבן) . היכן נאום ה”השתגעתם” של רוה”מ כלפי הממשלה הקודמת בה האשים אותם בהפקרת חיי אדם? ומה הממשלה הנוכחית עושה?
ג. לקבל החלטות אופרטיביות מיידיות על ניהול מסודר של מערכת החינוך. תלמידי ישראל לא למדו בצורה מסודרת ורציפה מעל לשנה וחצי. נראה שהקורונה תישאר איתנו עוד זמן.
אסור לתת לשרת החינוך (שיש אומרים שהיא מכחישת קורונה) לטפל במשבר הקורונה במערכת החינוך. היא כבר עשתה מספיק נזק ביושבה כיו”ר ועדת הקורונה בממשלה הקודמת. יש צורך בפרוייקטור מיוחד עם סמכויות מלאות לטיפול במשבר הקורונה במשרד החינוך. הוא יהיה כפוף לרוה”מ וינחה את משרד החינוך בכל האספקים של נושאי בריאות במערכת החינוך.
תלמידי ישראל אשר ברובם אינם מחוסנים צריכים אדם אשר כל זמנו ועיתותיו יהיו מכוונים רק למטרה הזו, ולא שרת החינוך אשר לה 1001 נושאים חשובים אחרים לטפל בהם .
עכשיו הגיע זמן המעשים. שבענו נאומים ודיבורים יפים. מדינת ישראל שהייתה עד לפני פחות מחודשיים בראש טבלת המדינות אשר טיפלו כראוי במגיפה, והצלחנו (כמעט) לצאת ממנה, נמצאת כעת במקום גרוע הרבה יותר, אך עדיין יכולה לשפר את מצבה אם רק ראשיה שריה ויועציה יחליטו לעשות.
יש צורך בממשלה שמחליטה ואוכפת, ממשלה שרואה את האזרחים במשקפיים של טובת ורפואת הציבור ולא קונייקטורה פוליטית צרה על מנת לשרוד.
ומילה אחרונה על מנהיגות בכלל: נראה שהממשלה מנסה בכל מחיר לבדל עצמה מהממשלה הקודמת. יש דברים טובים ואנשים רציניים בממשלה הקודמת. כדאי להתייעץ איתם ולהיעזר בהם.