אחד הקשיים הגדולים של רובנו הוא לדעת לקבל מאחרים. לתת זה הרבה יותר פשוט וקל אך לקבל זה קשה ומורכב.
כולנו מכירים את המושג "למות מבושה". לעיתים אנחנו או הקרובים לנו נגיע לתחתית שבתחתית, מבחינה נפשית או מבחינה חומרית, אך בגלל הבושה לבקש עזרה אנחנו יכולים ממש להגיע עד מוות.
אפשר להבין את המורכבות של הקבלה מאחרים, אך כאשר יודעים לקבל מאחרים ועוקפים את הבושה אנחנו גדלים מכך.
אחד המכשולים העיקריים המביישים אנשים הוא בקשת עזרה כשיש בעיות נפשיות. לא מעט אנשים, לעיתים צעירים וצעירות, מגיעים עד מוות כי לא העזו לבקש עזרה.
אשתף בסיפור מצמרר ששמעתי השבוע מחבר, על איש מאוד מכובד שלא רצה למות מבושה.
החבר הזה סיפר לי על ידיד שקרוב אליו מאד, בקשר חברי הדוק.
אותו ידיד הוא רופא בכיר בתחום האונקולוגיה באחד מבתי החולים בארץ ומקבל מטופלים שמגיעים אליו מכל רחבי הארץ להתייעץ איתו כיצד להתקדם בטיפול.
לפני כמה חודשים התיישבו שני הידידים עם נשיהם לארוחת ערב. תוך כדי הארוחה הרופא התחיל להשתעל שיעולים עמוקים, לאחר כמה שיעולים אמר להם הרופא 'אני בטוח שיש לי סרטן'.
כולם הסתכלו עליו כאילו הוא נחת מהשמיים ואמרו לו 'כנראה אתה מקורר, אין מצב שיש לך סרטן'.
הרופא הסתכל עליהם ואמר 'אתם לא מבינים, זה המקצוע שלי, אני אומר לכם בוודאות שיש לי סרטן'.
הוא הלך לבדיקות ואכן התברר שיש לרופא סרטן שלב 4 בכליות עם גרורות למוח.
סרטן שלב 4 הוא סרטן בשלב מתקדם. בסרטן שלב 4, הגידול הסרטני שהחל באיבר מסויים התפשט מאותו האיבר למקומות אחרים בגוף ושלח אליהם גרורות. זהו סרטן שהרוב המוחלט של האנשים לא יוצאים ממנו בחיים, הדרך ממנו ברוב המקרים היא חד כיוונית.
הידיד הסתכל עליו ואמר לו 'אם יש מישהו בעולם שיוכל לצאת מכזה סרטן זה אתה, אני מאמין שתצא מזה'.
הרופא הזה הוא אדם מאוד ציני, גם באופיו וגם באופן דיבורו ומשום היכרותו עם סוג הסרטן הזה הוא היא סקפטי ביותר.
לאחר כמה ימים חבר נוסף הציע לו להיפגש עם רב מקובל. בשביל הרופא הזה, הליכה לרב בכלל ובמיוחד לרב מקובל זה כמו המרחק בן השמיים לארץ.
בכל זאת הוא נעתר והלך. הרב אמר לו "לך לכותל המערבי לפינה השמאלית, זו הקרובה ביותר לקודש הקודשים, ותתפלל שם. אחר כך תפנה לשלושה אנשים אקראיים ותבקש מכל אחד מהם שיציל אותך"
הרופא סיפר לחברי על זה שהוא הלך לאותו הרב וסיפר לו את דברי הרב. הוא שאל אותו 'מה אתה אומר?'
החבר אמר לו 'מה אני אומר? אני אומר שנוסעים עכשיו!'
אשתו של הרופא הצטרפה אליהם. תוך כדי הנסיעה אמר הרופא לחבר 'האמת, אני יכול להתגבר על הבושה ולהתפלל בכותל המערבי, למרות שלא עשיתי זאת מעולם, אבל יהיה קשה ומבייש מאוד לפנות לשלושה אנשים ולבקש מהם להציל אותי'
הם הגיעו לכותל וניגשו להתפלל בפינה הכי שמאלית של הכותל.
חברי סיפר שגם הוא עמד והתפלל לרפואת חברו הרופא.
לאחר שסיים את התפילה התבונן על חברו הרופא שעדיין עמד שם במשך שעה ארוכה וממש בכה והתפלל מעומק ליבו על חייו.
לאחר שהרופא סיים את תפילתו הוא אזר אומץ וניגש לאיש הראשון שהיה לידו ואמר לו 'תציל אותי!'
האיש הסתכל עליו ולא הבין מה הוא רוצה ושאל אותו 'למה אתה מתכוון?'
הרופא השיב 'אני חולה בסרטן בשלב מאוד מתקדם ולמרות שאתה לא מכיר אותי אני מבקש שתתפלל עלי'
הבחור השיב שיתפלל עליו בשמחה, הוא ביקש את שמו ואת שם אימו וניגש לקיר של הכותל להתפלל.
כך עשה הרופא עם עוד שני אנשים נוספים.
לאחר מכן אמר לחברי 'אני מעדיף להתבייש ולתת סיכוי להחלמתי מאשר למות מבושה!'
החבר סיפר לי שבמקביל לתפילות עבר הרופא גם טיפול ביולוגי ובימים אלו ראו בבדיקות שגופו נקי מהסרטן. ■
Ori88533@gmail.com
