להלוות לתלמיד ציון

הוא ניגש אליי, תלמיד כיתה ג', בהפסקה ורצה לדבר איתי ביחידות. שאלתי אותו מה קרה? ומה הוא רוצה? ואז הוא אמר לי שבעוד חודש מחלקים תעודות מחצית ויש לו בעיה. הוא ממש, אבל ממש, רוצה לשמח את אמא שלו, והוא הבטיח להביא לה תעודה טובה. אבל הוא יודע לפי הציונים שלו, שהתעודה שלו לא הולכת להיות משהו.
הכרתי את הסיפור של המשפחה, אם חד-הורית, שבעלה עזב את הבית והאמא נשארה לבד עם הילדים ומצאה את עצמה במציאות לא פשוטה בכלל מבחינה כלכלית. האם צריכה לזגזג בין כמה עבודות בשביל לפרנס את המשפחה.
הסתכלתי עליו, העיניים שלו דמעו, נראה שהוא ממש רצה לשמח אותה. רק לא ידעתי מה ניתן לעשות?

הוא הסתכל עליי והבין לאן הרוח נושבת ונראה שכבר התייאש. הוא החל להסתובב ולחזור למקום שלו כאשר עלה לי רעיון:
“תשמע" אמרתי לו: "מצד אחד אני לא יכול סתם להמציא לך ציון דמיוני שלא מגיע לך, ומצד שני אני רואה שאתה ממש רוצה לשמח את אמא שלך ואני מעריך את זה מאוד. אני אגיד לך מה אנחנו נעשה. אני פשוט אלווה לך ציון מהמחצית הבאה ואתה תהיה חייב לי. אתה תצטרך להשקיע הרבה יותר במחצית הבאה בכדי להצדיק את הציון שאתן לך בחשבון. זה מתאים לך?”
“מה זאת אומרת להלוות? שאני צריך כאילו לקבל מאה ועשר במחצית הבאה ואת הבונוסים אתה תוסיף לי כבר עכשיו…?".
“בדיוק!" עניתי לו: "זה יצריך הרבה השקעה מבחינתך. רק תן לי לפני כן לדבר עם המורים המקצועיים ולראות שהם גם מוכנים לסידור הזה".
דיברתי עם המורים המקצועיים שבהתחלה לא הבינו את המהלך, אבל אחרי ששמעו את הרקע ואת הנכונות של התלמיד הזה להצלחה, הביעו את הסכמתם וכך היה. התלמיד הזה קיבל ציון אחד גבוה יותר, כמעט בכל המקצועות, והתחייב לפרוע את הצ'ק שהוא קיבל במחצית הבאה.
כשקיבל את התעודה אורו עיניו. "אמא שלי תהיה ממש שמחה!" אמר לי בהתלהבות והוסיף: "המורה, אל תדאג, אני לא הולך לאכזב אותך".
בערב אמא שלו התקשרה אליי ואמרה לי בהתרגשות: "הילד שלי סיפר לי מה עשית בשבילו. שתדע שהתעודה הזו נותנת סיבה לקום בבוקר ולהמשיך ולסחוב את החיים האלו לבד. מבקשת שתמסור את זה גם לשאר המורים”.
למחרת בכיתה התלמיד היה מאושר כל כך וחבל שלא צילמתי את הפרצוף שלו כאשר סיפר לי בגאווה שאמא שלו שיתפה את שאר האחיות שלה בתעודה היפה שהוא הביא. רק מלראות אותו הזכרתי לעצמי למה נכנסתי למקצוע ההוראה הזה מלכתחילה.
במחצית הבאה הוא לא הצליח להשיג בכל הציונים מאה ועשר, ולא תמיד קיבל את הבונוסים, אבל ראו איך שהוא התאמץ. הוא הצליח לשפר, בכמעט ציון אחד גם אצל המורים המקצועיים, את כל המקצועות שהוא למד בהם.
זה מבחינתי רק הבונוס של כל הסיפור. העיקר זו האמונה העצמית שהובילה אותו לפסגות חדשות וילד שבסך הכול רצה לשמח את אמא שלו.