חברה גדולה לייצור נעליים שלחה שני סוכני מכירות לאזור נידח במזרח הרחוק כדי לשווק את הנעליים והובטח להם בונוס גדול על המכירות. כל אחד מהסוכנים הגיע לבד אל הכפר עם מכולה מלאה בנעליים.
אחרי שלושה ימים מתקשר מנהל החברה אל הסוכנים שלו. סוכן אחד עונה לו בתסכול וכעס שהוא כבר שלושה ימים מסתובב ואנשי הכפרים בכלל לא נועלים נעליים, כולם הולכים יחפים, ולמה שלחו אותו למקום כזה שאין בכלל למי למכור את הנעליים והוא לא מכר אפילו זוג אחד. ואילו הסוכן השני היה מבסוט כל כך והודה לבעל החברה ששלח אותו למכרה של זהב. הוא סיפר שאנשי הכפרים בכלל לא נועלים נעליים והוא הצליח למכור כבר כמעט את כל המכולה שהיו בה אלפי זוגות נעליים וכדאי שישלחו לו מכולה נוספת עם נעליים בהקדם והוא ימכור גם אותם בקלות.
שני סוכני המכירות הגיעו לאותו מקום, עם אותה נקודת פתיחה. אחד מצא במקום את ההזדמנות והצורך של האנשים, הוא חשב מחוץ לקופסה ומכר את כל הנעליים, והשני בכלל לא ראה את ההזדמנות שנקרתה בדרכו לגלות לאנשי הכפר את הסוד הגדול שכדאי להם לנעול את הנעליים ועל כן גם לא מכר וגם נשאר מתוסכל.
לא פעם בחיינו אנחנו מקבלים הזדמנויות לעשות דברים, לקבל משהו ליצור ואנחנו פשוט לא שמים לב להזדמנות. אנחנו מקטרים מתלוננים ולא פוקחים את העיניים לראות מה מונח לפנינו ואנחנו פשוט יושבים ומחכים שמשהו יקרה. נוסעים עם מכולת הנעליים ורוצים שהם ימכרו ככה מאליהם. אבל זה לא עובד ככה, אנחנו צריכים להניע לפעולה, להראות לאנשים למה כדאי להם לקנות את הנעליים, לתת להם להרגיש, למדוד, לפעמים גם לשכנע שכדאי להם. כדי שדברים יקרו אנחנו צריכים לפקוח עיניים ולשים לב למה שקורה ולסביבה וגם להניע לפעולה ולא לשבת ולחכות שזה יקרה מעצמו. זה נכון לגבי הגשמה עצמית, עסקים, עבודות, לימודים, חינוך הילדים ובכל תחום בחיים. כדאי לפקוח את העיניים, לשים לב להזדמנויות ולהניע לפעולה ושיהיה לכולנו בהצלחה!