01
הזוהר הקדוש דורש שהשם פינחס הוא צירוף של שתי מילים: פן-חס. שמא יחוס. במצב של נפילה וקריסת מערכות, יש נטייה להיכנס לעמדה של רחמים עצמיים, כי נדמה שהכל מתמוטט.
02
כשהחלה המגפה בעם ישראל בעקבות הזנות עם בנות מואב ומדין, כל בני ישראל בכו – "והמה בוכים פתח אוהל מועד". איש אינו מצליח להתנהל, וייאוש אופף את כולם. היחיד שקם ועושה מעשה הוא פינחס, אבטיפוס לדמות שיודעת לעמוד ברגעי משבר. הוא לא מרחם על עצמו ולא מרחם על דמויות שמזיקות למציאות. דווקא בגלל הרחמים על המציאות הוא עושה בדיוק את מה שצריך לעשות.
03
אין בזה הוראה לשחזר את מעשה הקנאות של פינחס, כי הקנאות היא מושג מורכב ומסוכן, שיישומו הוא נושא נרחב בפני עצמו; התורה מציגה את פינחס לא כדי שנחקה אותו באופן מעשי, אלא כדי שנקבל השראה רוחנית לעמדה שעלינו לבנות בתוך עצמנו. כל אחד צריך להעמיד בתוכו דמות כזאת, שתעצור את ההתמוטטות הרגשית והרחמים העצמיים, ומכוחה הוא יתנער ויעשה את הנכון לעשות.
04
הגמול שמקבל פינחס מהקב"ה הוא: "הנני נותן לו את בריתי שלום". השלום נראה כמעט הפוך מהקנאות, בפרט מקנאות כמו זו של פינחס שהתבטאה גם בהרג של דמות מהנהגת אומה אחרת. מכאן אפשר ללמוד ששלום אין פירושו פשרה, כדי שגורמים שונים יוכלו להסתדר זה עם זה. שלום עניינו להעמיד כל כוח על מקומו המדויק, ובתוך כך: מול פריצת הגבולות עם בנות מואב ומדין. דווקא מעשהו של פינחס היה זה שהשיב את השלום.
05
ברגעי משבר כדוגמת השנה לכולנו יש נטייה לחוס. יש שנוטים לחוס על אויבי ישראל ורוצים להעניק סיוע לעזה; יש שנוטים לחוס על עצמם ולקטר כל היום על המצב במדינה. אנו זקוקים כעת ל"פינחסים"; דמויות שיודעות "לקנא לשם ה'" באופן הנכון, לפעול באופן נמרץ, מדויק וממוקד, ואז הם מקבלים "ברית שלום".
06
אחת הסיבות לצום י"ז תמוז שצמנו השבוע, מלבד פריצת חומות ירושלים, היא שביום זה נשתברו הלוחות הראשונים. משה רבנו יורד מהר סיני, רואה את עגל הזהב ושובר את לוחות הברית. למרות המאורע הטראגי ישנו מדרש שמתאר שבדיעבד נולד מכאן יתרון: "אמר הקב"ה למשה אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשר דברות לבד, ובלחות השניים אני נותן לך שיהא בהם כמה מדרש ואגדות" (שמות רבה מו, א). דווקא השבירה של הלוחות הראשונים, אפשרה לכוחות התורה שבעל פה להתבטא. אסון גדול שמכבה את השמש, מאפשר לראות את אורם של הכוכבים.
07
במפגשים עם קבוצות ברחבי הארץ אני מבקש מאנשים לנסות להגדיר לעצמם יתרונות שצמחו בחייהם בשנתיים של מלחמת חרבות ברזל. התשובות מפליאות אותי כל פעם מחדש: החל מאנשים שהמלחמה גרמה לשינויים חיובים במצבם הכלכלי או החברתי, המשך במשפחות ובזוגות שמצאו בעצמם כוחות עמידה שהם לא שיערו על קיומם, וכלה באנשים ששירות מילואים ארוך הגדיר להם ולמשפחותיהם משמעות וחיבור למשהו גדול.
08
אנו לא מבקשים את שבירת הלוחות. אנו צמים בי"ז תמוז כדי לכפר על כך. אבל בדיעבד מתוך הכאב צומחים לוחות שניים.
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה' ■
