יהדות

22 שנה לנטישת קבר יוסף

לפני 22 שנה בדיוק, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק לברוח מקבר יוסף, ומאז הרבה השתנה שם. למרות המצב הביטחוני הקשה בישראל בכלל ובשומרון בפרט, יש מי ששומר שהגחלת היהודית בקבר תמשיך לבעור בעוצמה

מתפללים בקבר יוסף

קוראי גילוי דעת האהובים, כפי שידוע לכם אני מועמד במקום ה-16 ברשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית לכנסת. למרות המקום הלא ריאלי בסקרים אני עסוק בימים אלו, וראשי ורובי במערכת הבחירות. בנוסף לכך, לא נראה טוב ולא אתי שמועמד לכנסת – גם במקום לא ריאלי – עורך עיתון. בכל זאת, קבר יוסף אליו אני מחובר בנפשי, הוביל אותי לכתוב את המאמר שלפניכם.
בשבת שובה ח׳ בתשרי ה׳תש״ס לפני 22 שנה בדיוק, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק לברוח מקבר יוסף. כשבוע קודם בהחלטה של הדרג המדיני הופקר למוות לוחם מג״ב מדחת יוסוף שנפצע בקבר. מדחת דימם במשך שעות ארוכות אך כוח צהל שהיה ערוך כשני קילומטר בלבד ממנו ויכול היה להיכנס בתוך דקות קיבל הוראה מהדרג המדיני לא להיכנס לשכם ולא לחלץ את הלוחם הפצוע. ג׳יבריל רג׳וב מי שהיה אז ראש מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ביקש שימתינו לו כדי להרגיע את הרוחות, בקשה אותה החליט הדרג המדיני לקבל. רג׳וב היה בחברון ולקח לו יותר מ-4 שעות להגיע. שעות קריטיות במהלכן דימם מדחת עד שאיבד את הכרתו ולבסוף גם את חייו.
ביקרנו לפני כשנתיים בביתם של משפחת יוסוף בבית ג׳אן שבצפון. יחד עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ראש ישיבת עוד יוסף חי הרב יוסי אליצור ובוגרי הישיבה מנחם בן שחר וישעיהו בן פנחס נסענו לחבק את המשפחה גם בחלוף השנים. משפחה ששכלה את בנה האהוב על מזבח היחסים המוזרים של מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית. יחסים בהם צד אחד מסית ופועל בכל דרך לקעקע את הצד השני שמחזיר לו בחיבוק חם.
בבית הצנוע בבית ג׳אן יש חדר זיכרון למדחת, מזכרות משירותו הצבאי, אמא מתייפחת ומשפחה שגם אחרי 20 שנה לא מאמינה שבנה שהתגייס לצבא העם היהודי הופקר כך למוות על ידי מדינת ישראל.

השחתת קבר יוסף, כרוניקה של הפקרות
שבוע וקצת אחר כך, בהוראת אהוד ברק ברח צה״ל ממתחם הקבר באישון ליל שבת. לא לפני שנציג המת״ק מעביר את המפתח ומשביע את חאלד נציג המנגנונים לשמור על הקבר קיים.
את המפתח חאלד אולי לא מסר אבל באופן מיידי הגיעו למקום פורעים בגיבוי מלא של שוטרי הרשות והציתו באש את מתחם הקבר. ספריית הקודש שבמקום עלתה בלהבות, כך גם ריהוט המתחם וכל מה שיכול להיות דליק.
וכמו בדעא״ש, דעתם של הפורעים לא נחה עד שהרסו את המצבה, שברו את כיפת המבנה העתיק והשחיתו כל מה שניתן להשחית. בבוקר אותה שבת נודע הדבר בישובים הסמוכים. מהישוב אלון מורה שצופה על שכם קשה היה לפספס את העשן המיתמר ממקום קבורתו של יוסף הצדיק. תלמיד הישיבה ותושב אלון מורה הרב הלל ליברמן הי״ד לא ידע את נפשו. הוא שעלה מארצות הברית לישראל וקבע את מושבו בשכם לא האמין שממשלת ישראל הפקירה במכוון את אחד מהגדולים שבאתריה הקדושים וההיסטוריים לידי האויב. ר׳ הלל צעד כשהוא עטוף בטלית לכיוון שכם. אנחנו לא יודעים אם הוא חשב שצה״ל יבוא בעקבותיו ויציל את המקום או שפעל מתוך סערת רגשות ואהבה ליוסף הצדיק. אנחנו כן יודעים שמעט אחרי אלון מורה התנפלו על ר׳ הלל מחבלים מכפר סמוך לשכם, חוררו את גופו בעשרות כדורי רובה והחביאו את גופתו במערה סמוכה. רק בערב יום כיפור עם אמירת כל נדרי נמצאה גופתו והשבר גדל ביישובי האזור. (גילוי נאות – ר׳ הלל הוא אביה של אשתי חיה שתחיה).
שבוע אחר כך הפקיר צה״ל קבוצת מטיילים יהודים סמוך למזבח יהושע בהר עיבל. הקבוצה שנתקלה במארב מחבלים הסתתרה בשטח אך צה״ל בהוראת הדרג המדיני בחר שלא להגיע ולחלץ את הקבוצה עד רדת החשיכה. בכל הזמן הזה ירו המחבלים על חברי הקבוצה עד שהצליחו לרצוח את הרב בנימין הרלינג הי״ד ראש בית המדרש הגבוה באלון מורה.
מאז חלפו 22 שנה. במהלך מבצע חומת מגן ב-2002 כבש צה״ל את העיר שכם מחדש וניקה את קיני הטרור. קבר יוסף שעל פי הסכמי אוסלו אמור להיות בשליטה ישראלית לא חזר אלינו עד היום.
לפני כעשר שנים אחרי דרישה ציבורית נרחבת שופץ מתחם הקבר והחלו כניסות מסודרות לתפילה מידי חודש. כ-14 כניסות כאלו מתקיימות בכל שנה בהן נכנסים אלפי מתפללים באמצע הלילה לזמן קצר והקבר חוזר לשליטה ערבית. את הכניסות מארגנת המועצה האזורית שומרון באמצעות מנהלת קבר יוסף והמקומות הקדושים וכל אחד יכול להירשם לכניסה באמצעות אתר האינטרנט של המנהלת.

צעירים בקבר יוסף

לנוער אלון מורה נמאס
לפני מספר חודשים פנה אלי (צ.ס) אביה שרמן רכז הנוער של הישוב אלון מורה בבקשה. הוא רוצה לגייס את בני הנוער בישוב לפרויקט אידיאולוגי מיוחד לקראת הקיץ. העלנו ביחד כל מיני רעיונות כמו עזרה לחוות החקלאיות באזור ודברים מהסוג הזה אבל אביה העלה רעיון אחר. הוא ביקש לקחת את פרויקט החזרה לקבר יוסף על כתפי נוער הישוב. מודה שניסיתי להוריד אותו מזה. ״שרמן נשמה, קבר יוסף לא יחזור כזה מהר״, אמרתי. אנחנו חיים בתקופה בה המנהל האזרחי לא מסוגל לאשר תצפית במצפה יוסף שבהר גריזים, אז לחזור לקבר יוסף תחת ממשלה כזו? אתה חי בסרט אחי, בוא נמצא פרויקט יעיל יותר בגזרה. אבל אביה בשלו, הוא אובססיבי על קבר יוסף ואומר לי שלנסות חייבים גם אם לא נצליח.
השתכנעתי. אחרי שהלך חשבתי שתכלס בעידן בו אנחנו נלחמים על הקלה בפקקים או נגד הקפאת בניה ופינוי מאחזים, יש צורך אסטרטגי בדרישה לנוכחות יהודית בלב שכם. זה מקפל את הכל. הרי מדינת ישראל כולה נמצאת בסביבה ״בעייתית״ ומיליארדים שרוצים וניסו לחסל אותה. הקשר ההיסטורי והשייכות שלנו למקום הזה הם סוד הקיום של העם היהודי בארץ ישראל. ומה יותר מאשר שכם המקום הראשון אליו הגיע היהודי הראשון בארץ, המקום אליו הגיע יעקב עם חזרתו לארץ, אליו הגיעו בני ישראל עם כניסתם לארץ. אחד מ-3 המקומות עליהם אין יכולים האומות לומר ״גזולים הם בידכם״.
המקום היחיד ממנו ברח צה״ל מפני הטרור בלי שום החלטת ממשלה מסודרת. הדרישה לחזור לקבר יוסף מסמלת כל כך המון דברים.
ובכלל. בעוד כמה דורות יבואו אלינו ויגידו: ״קבר יוסף הופקר בדור שלכם, מה עשיתם כדי למנוע את זה?״ ואיפה נטמון את הבושה? מה נאמר, שידענו להילחם על הביטחון האדמות והבתים שלנו אבל על קברו של יוסף הצדיק ויתרנו בלי קרב?
שרמן שכנע אותי.
הצלחתי להשיג קצת תרומות, המועצה האזורית שומרון נרתמה גם היא והפעילות יצאה לדרך. ״הכול התחיל״, אומר שרמן, ״כשהבאנו את בני קצובר מבוני השומרון לשיחה לנוער הישוב. ניסינו לשאול את בני מה מתאים לדור שלנו והוא העלה את הרעיון של מלחמה על קבר יוסף ופניתי אליך. אני חושב שבני הנוער של היום איכותיים ומדהימים ולא נופלים בשום דבר מבני הנוער של פעם שעשו פלאות. ראיתי אותם בקיץ הזה מתנדבים ומנסים לשנות מציאות בצורה משמעותית בשומרון, אין שום סיבה בעולם שלא. לבני הנוער יש כוחות אדירים לשנות ובע״ה בסוף גם נצליח״.
אחד מבני הנוער שהוביל את הפעילות הוא יהודה סימן טוב (17), תלמיד ישיבת בני עקיבא נחלים ותושב אלון מורה. בשיחה עמי מספר יהודה על התהליך. ״גיבשנו קבוצה מתוך נוער הישוב שהנושא בער להם, כשלב ראשון ארגנו אירוע עבור הנוער של הישוב. הבאנו את איש קבר יוסף נועם לבנת ששכל את בנו בקבר יוסף, הוא סיפר על ההיסטוריה והחיים בישיבת עוד יוסף חי, הבאנו גם את בני קצובר מבוני השומרון שסיפר על ההפקרה הכללית ומהלך הנסיגה שהחל עם נטישת קבר יוסף ועודד אותנו שבדיוק כפי שהוא יחד עם חבריו הצליחו להוביל להקמת ההתיישבות היהודית בשומרון, גם אנחנו יכולים לשנות את המציאות בקבר יוסף. בסופו של הכנס נוער הישוב התחבר מאוד לעניין.
״עם סיום של הכנס חילקנו לכל בני הנוער בישוב חולצות מיוחדות שקוראות לחזור לקבר יוסף״, אומר סימן טוב. ״מייד אחר כך נכנסנו בליווי צה״ל לקבר יוסף שם התפללנו ושמענו שיחה מיוסי דגן וממש כמה דקות אחרי שיצאנו התרחש הפיגוע בו נפצע מח״ט הגזרה. העניין של הפיגוע הצליח להעלות את נושא קבר יוסף לתודעה. נסענו משלחת מהנוער להרבה ישובים בשומרון כדי להדליק גם את הנוער שם על העניין של קבר יוסף״.
סימן טוב מספר על הרעיון שנדלק בלבבות ואירוע אותו הם יזמו בקריאה לחזור לקבר יוסף: מסע אופניים ובימבות מהישוב הר ברכה למצפה יוסף שבהר גריזים עם עצרת בסיומו. ״היה לנו חשוב שכל תושבי האזור יתחברו לעניין, נסענו בכל יום בני נוער מהישוב ותלינו מודעות ושמשוניות שקוראות לחזור לקבר יוסף ולהשתתף במסע.
״במסע עצמו חילקנו דגלים מיוחדים, סטיקרים וחולצות לכולם כשהצוות הטכני של הנוער מרים את הבמה עם השילוט הענק וזה חתיכת מבצע. האירוע זכה לתהודה גדולה כשחברי הכנסת ניר ברקת ואורית סטרוק הגיעו וקראו לחזור לקבר יוסף. גם רבני האזור הרב אליקים לבנון, הרב דודקביץ והרב אליעזר מלמד הגיעו לחזק והקריאה לחזור לקבר יוסף הייתה מוחשית מאי פעם״.
לסיום אומר סימן טוב כי ״בשבוע הקרוב ימלאו 22 שנה לנטישת קבר יוסף ורצינו לארגן כניסה המונית של כל נוער השומרון יחד למתחם קבר יוסף אך לרגל המצב הביטחוני בשכם כרגע זה לא מתאפשר״.
סימן טוב ובני הנוער שאיתו מרגשים בהחלט. כשהרצל חלם על מדינה יהודית אף אחד לא נתן לזה סיכוי, כשבני קצובר, הרב לוינגר וחבריהם חלמו על התיישבות ביהודה ושומרון אף אחד לא האמין שהעסק יגיע לממדים של היום.
וכמו יוסף הצדיק בעל החלומות כולנו הולכים בעקבות החולמים. תורם של בני ובנות נוער אלון מורה הפעם לחלום ובע״ה גם להגשים.

עוד במדור זה

שליפות

שליפות

אבא
איש חינוך. אומרים שהקשר לאבא משתקף בקשר עם הקב״ה ואני מאוד אוהב את השם.
אימא
מקור להשראה. מגיל קטן ניווטה בכוחות עצמה את החיים שאותם רצתה ליצור לעצמה.
החצי השני
שותפת האמת שלי. העולם עוד לא גילה את האור של אורה.
המשפחה
הסיבה היחידה שמשאירה אותי כאן. פרויקט החיים הכי משמעותי שבו אני רוצה להצליח.
ילדוּּת
בדיעבד הייתי מעביר אותה קצת אחרת (ואני יודע שזה הדבר הכי לא מחובר ומאמין שיש לומר… סורי).
קנדה
בגיל שמונה יצאתי עם משפחתי לארבע שנות שליחות בקנדה, ואני עדיין לא יודע לומר את המשמעות הפנימית של זה בחיי. באט דיס איז וור איי לוסט מיי יזראלי אקסנט.
שירות צבאי
שלוש שנים בגבעתי. התגייסתי בשנה שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה. תקופה מחשלת וטובה בחיי.
הורדת הכיפה
הצעד הראשון האמיץ שעשיתי שכנראה נתן לי הרבה כוח לעשות את הצעד האמיץ הבא, וזה להחזיר את הכיפה על הראש רק שהפעם גדולה יותר ובתוספת זקן ופאות.
סעודה שלישית במרכז הרב
שבע הברכות של אחותי ובעלה בשבת במרכז. בום. פעם ראשונה שהיהדות נראית לי מעניינת ורוחנית.
יצהר
מי שבאמת טעם את הטעם של המקום הזה תמיד יהיה גאה לומר ״אני יצהרניק״.
דובר היישוב יצהר
התקף החרדה (סוג של…) הראשון והאחרון שהיה לי בחיים היה כשמינו אותי לתפקיד הזה. בבת אחת נאלצתי לעבור ממנטליות של רועה צאן ומתבודד מקצועי אל תוך עולם הכרישים והטורפים של התקשורת. ועוד לייצג את היישוב יצהר… עבדתי קשה מאוד להשלים את הפערים המנטליים והידע הדרוש כדי לדברר ישוב כל כך עוצמתי כמו יצהר.
דיסק ׳אבא׳
דיסק מוסיקלי שהוצאתי לפני 22 שנה, ממש בתחילת הז׳אנר של המוסיקה היהודית הלא חסידית. יצירה מוסיקלית נדירה שקיבלתי במתנה בפרק מאוד קצר בחיים שלי. לא הייתי משנה בדיסק הזה שום דבר. עד היום פונים אליי אנשים ומספרים לי על ההשפעה של הדיסק הזה על חייהם ויש כאלו שעדיין מנגנים אותו כיום. מתבייש קצת לומר שהוא לא נמצא בחנויות ולא בספוטיפיי, רק אצלי בבית בפורמט של דיסק. לפני שנתיים לאחר לחץ ובקשות העליתי ליוטיוב שלושה שירים ממנו.
הרפורמה המשפטית
הטריגר שעורר את הבירור הכי נוקב והכי חשוב בחברה הישראלית, שטוב שקרה כי כבר לא היה ניתן יותר להחביאו. תקופת ההתפכחות הקשה והכואבת של הימין ושל הציבור הדתי לאומי, שממנה תצא רק ברכה.
Imagine (דמיין)
סרטון ההסברה הראשון שהוצאתי לעולם באנגלית שהפך לווירלי ברמות נדירות. מרגיש כמו האורות הראשוניים שבעלי תשובה מקבלים שלמעלה מהכלים האמיתיים שלהם. כמובן שבשלב מסוים מסתלקים האורות וצריך לעבוד קשה להחזירם.
בומרנג
ארגון ההסברה שהקמתי בשנת 2016 והיה ארגון ההסברה הראשון שהוקם ביו״ש. יצאתי לדרך ללא מימון וללא ניסיון. לא למדתי קולנוע, צילום, עריכה, הרשתות החברתיות היו זרות לי ומעולם לא הקמתי עמותה. מהתהליך הזה למדתי שכשמגיע הזמן של משהו להיוולד לעולם רק צריך להתחיל ללכת. בלי הרבה חשבונות. אחד הפרקים הכי גאים בחיים שלי.
רחפן
לראות את העולם דרך העיניים של השם. פלאי הטכנולוגיה. מה שפעם היה עולה מאות אלפי שקלים היום נגיש לכל אחד.
מסע הגבעות והחוות ביו״ש
מסע נדיר. סדרה בת 17 פרקים שהפקתי בשנה שעברה, אשר פתחה לראשונה צוהר והזדמנות אמתית להכיר לעומק את האנשים המעצימים שמאחורי מושג הגבעות והחוות. לדעתי כל אזרח בישראל צריך לצפות בסדרה הזו, יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו.
מסע אל האחווה הישראלית
המסע הבא שעשיתי לאור המצב החברתי, ובו תיעדתי סיפורי אחווה וקירוב בחברה הישראלית. איזה עם קדוש. הלוואי והייתי יכול להמשיך כל חיי לספר את הסיפורים המעצימים האלו.
תודעה של שפע
גישה, הסתכלות גבוהה על החיים ממבט פנימי עמוק ומאמין שאני מנסה לסגל לעצמי בצורה אקטיבית, ושהוא המודד העיקרי בשבילי להצלחה בחיים. ■

שליפות

שליפות

אבא
ג׳ק סיאלום. נולד בתוניס ובהמשך היגר בגיל שמונה לצרפת עם כל המשפחה, שם הכיר את אמא. לאחר מכן הם עלו יחד לארץ למושב שדמות. חזרו בתשובה יחד. רוב הזמן אבא המשיך לעבוד בחו״ל כאיש חינוך בבית ספר יהודי. בעקבות הגירושין מאמא לא היה לי קשר איתו עשר שנים ורק בלידת בתי הבכורה הטלפון הראשון היה אליו. מאז אנחנו בקשר טוב. כיום מתגורר עם אשתו בנתניה.
אימא
מגי (מוריה) אסל. גם היא נולדה בתוניס, היגרה לצרפת בגיל 14 שם הכירה את אבא. אימא היתה אישה שמחה ואנרגטית, עם עין טובה לבריות, אוהבת אדם. ממנה למדתי אמונה בה׳ .לפני ארבע שנים התדרדר מצבה מבחינת צלילות הדעת והיא חלתה בדמנציה. היום היא כבר לא מזהה אותנו בשמנו אבל שמחה מאוד כשבאים.
החצי השני
רבקה. העוגן, הקול הצלול, האוהב והדוחף בכל הרצונות שיש בי ובנו כזוג. בזכותה אני אדם טוב יותר בכל יום שעובר כאן. 
המשפחה
אורי הבכורה 14, אליטל 11, צוריה 8, ליבי 4. הן הסיבה והן החיים. במהות שלי אני אבא לפני כל חלום כזה או אחר שמתרוצץ בי.
ילדוּּת
נולדתי בשדמות מחולה, מרבית ילדותי היתה ביישוב פסגות. ילדות מאתגרת ומרגשת כאחד. לפעמים כשיש פגישה מקצועית ביישוב אני מסתובב עם הרכב ומציף זיכרונות יפים בלב.
כינור דוד
המקום היחידי שהסכים לקבל ילד בכיתה ט שאף מסגרת לא הסכימה לקבל, בלי בחינות ובלי שום תנאי. רק כי אותו ילד התחייב שבתמורה למיטה, כיסא וכלי לנגן בו – הוא יביא רק טוב למקום.
שירות צבאי
צנחנים, גדוד 890, מרץ 07. לבשתי שם דמות של המצחיק והחקיין מספר אחת בפלוגה.
קרית נטפים
לא מזמן עברנו אז עוד לא יודעים כל כך אבל מרגישים בטוב, ועטופים באנשים אוהבים וחמים.
׳אימא אם הייתי יכול׳
שער שפתח את כל השערים.
׳רוח צפונית׳
הבית הכי מרגש שלי. כשמוזיקה וחברות עמוקה שזורים זה בזה.
׳The Voice׳
מקפצה מרגשת שנתנה לי הזדמנות לספר סיפור שעד היום מסופר דרך שירים שנרקמים דרכי.
בניה ברבי
חבר יקר. אוהב אותו מאוד מאוד. מתרגש מהדרך היפה שהוא עושה. 
מירי מסיקה
חברות מיוחדת שבזכות המוזיקה לא היתה יכולה להתהוות. המוזיקה היא גשר, עם כל הקלישאה שבכך.
עבודה עם אומנים גדולים
כל אומן שמוכן לעשות דרך ולצלול אל תוך עצמו ולהוציא את הקול שנע בתוכו אל העולם – הוא אומן גדול בעיני.
לכתוב או להלחין?
ונפשו קשורה בנפשו. ■

שליפות

שליפות

אבא
גיבור. חושב עליו בכל יום. אבי ז״ל נפצע בקרב עם מחבלים במלחמת ההתשה ולימים נפטר מהפציעה הקשה. לימד אותי אהבת הארץ ועמידה על עקרונות.
אימא
לביאה אמתית.
החצי השני
אהבה.
המשפחה
מקור אנרגיה ומוטיבציה.
ילדוּּת
עצמאות מגיל צעיר.
שירות צבאי
געגועים לבה״ד 1.
סטודנט בארצות הברית
התנסות ראשונה בפעילות ציבורית באזרחות.
יצחק שמיר
דמות מופת. השיחות שניהלתי עימו עדיין מהדהדות, והעצות שלו רלוונטיות מתמיד.
שגריר ישראל באו״ם
חוד החנית של המאבק הדיפלומטי של מדינת ישראל. היה לי הכבוד לייצג את העם היהודי ומדינת ישראל במשך חמש שנים בחזית זו.
יו״ר ועדת המשפט של העצרת הכללית
הבחירה לתפקיד הייתה תקדים. הצלחתי להוכיח לאלו שפקפקו – שאפשר להצליח גם בזירה העוינת של האו״ם.
חגים יהודיים באו״ם
חוויה ייחודית ומרגשת. הקפדתי תמיד להזמין אלינו בחגים שגרירים ודיפלומטים ממדינות שונות. כך הפכו עבורי חגי ישראל לפעילות אפקטיבית לקרב אלינו ידידים מכל העולם.

אוכל כשר באו״ם
חשוב מאוד. לא תמיד טעים.
נאום התנ״ך
אחד מרגעי השיא שלי על בימת האו״ם. נאום שהפך ללהיט ברשתות בגלל האמת שאותה הצגתי.
ניקי היילי
חברה קרובה שלי ושל רעייתי וידידת אמת של מדינת ישראל ושל העם היהודי. ניקי תמיד עומדת לצד ישראל ומסייעת בכל מקום שמתאפשר לה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה שלי.
ביקורת על הממשלה
לגיטימי, אבל במסגרות המקובלות.
יהודית ודמוקרטית
בדיוק בסדר הזה.
ריבונות ביו״ש ובבקעה
ריבונות עכשיו ללא היסוסים.
משילות בנגב ובגליל
צו השעה.
התלות בארצות הברית
ארצות הברית היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל. הקשר בין ישראל לבין ארה"ב מבוסס על ערכים ועל אינטרסים משותפים. אין תחליף לקשר האסטרטגי בין שתי המדינות. עם זאת, מדינת ישראל כמדינה ריבונית, חייבת לשמור 'סוברניות' בקבלת ההחלטות שלה ולפעול על פי האינטרסים שלה. כאשר אנו עומדים על העקרונות שלנו ומסבירים אותם, ידידנו בארה"ב מבינים ומכבדים.
תנועת ה-BDS
ה-BDS היא האנטישמיות המודרנית. כשגריר באו"ם הובלתי כנסים ויוזמות למאבק ב-BDS בעצרת הכללית של האו"ם כדי לייצר חזית בינלאומית למאבק בתנועות החרם. כך העברנו מסר לכל שונאינו – מדינת ישראל לא תיכנע ותמשיך לפעול בכל מקום על מנת לחשוף את מסיכת השקרים של תנועת ה-BDS.
בית"ר
בית הגידול למנהיגות לאומית של המחנה הלאומי עוד מימי טרם הקמת המדינה. היסודות הרעיוניים שטווה מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי, מהווים מצפן רעיוני שמנחה אותנו בצמתים חשובים ובמקומות שבהם יש צורך לקבל החלטות בעלות השפעה לאומית. כאיש ימין נמשכתי לרעיונות של בית"ר מגיל צעיר. נחשפתי לתנועת בית"ר בשנותיי בתיכון, וזכיתי למלא מגוון תפקידים שונים בתנועה. לאחר שהשתחררתי משירותי הצבאי יצאתי לשליחות בת מספר שנים של התנועה לארה"ב. כשחזרתי ארצה, בן 28, התמודדתי לתפקיד יו"ר ההנהגה העולמית של בית"ר, ונבחרתי.
זאב ז'בוטינסקי
במשך כל פעילותי הציבורית האמנתי בכל ליבי בעקרון 'קיר הברזל' שעליו כתב ז'בוטינסקי. המפתח לחיים של שלום ושל ביטחון באזור המאתגר שלנו, טמון בנכונות שלנו להציב קיר ברזל מול אויבינו. רק עוצמה צבאית ותקיפות ביטחונית יבטיחו את קיומה ואת שגשוגה של מדינת היהודים. אני מאמין כי עקרון 'קיר הברזל' הוא המרכיב העיקרי במלחמה המתמשכת על קיומנו.
הסכמי אוסלו
אחד האסונות הגדולים שעברו מדינת ישראל. תהליך אוסלו לא הביא שלום אלא הביא לשפיכות דמים.
׳בגוב האריות׳
הספר החדש שלי. חושף איך מתנהלים הדברים באו״ם מאחורי הקלעים. בספר אני מספר בין היתר על ההתמודדות של ישראל עם האתגרים שהציב ממשל אובמה, כיצד נטוו בחשאיות היחסים עם מדינות ערב עד שהבשילו להסכמי אברהם, על התהליכים שהביאו להעברת שלוש שגרירויות לירושלים, ועוד המון מהלכים דיפלומטיים דרמטיים שעיצבו את יחסיה של מדינת ישראל עם העולם. מומלץ לקרוא בחגים. ■

שליפות

שליפות

אבא
אינטלקטואל, למדן.
אימא
העוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית.
החצי השני
הילדים, יותר מחצי.
המשפחה
הכי חשוב שיש.
ילדוּּת
רעננה של פעם – פרדסים, בית כנסת יבנה, קידושים, בני עקיבא, מחנות קיץ, מדרשיית נועם, הצגות פורים, בלאגן, היה כיף סך הכול.
שירות צבאי
חי״רניק (הנדסה קרבית, חרמ״ש), אינתיפאדה ראשונה, מילואים שאליהם אני עדיין מתגעגע לפעמים.
הרצליה
קרובה לרעננה שבה גדלתי, קרובה לים שאהוב על הילדים שלי, מקום עבודה. מרכז החיים.
זהות יהודית
הבסיס להכול. היא הייתה המנוע להקמת המדינה ותישאר המנוע להמשך בניית המדינה. מה אנחנו בלעדיה? מה מדינת ישראל בלעדיה?
דמוגרפיה בישראל
אני אופטימי בגלל הציונות הדתית, בגלל החרדים וגם בגלל החילונים. אנחנו עם שאוהב ילדים. תמיד זוכר באיזה מצב היו ההורים והסבים שלנו כאשר בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. קשה לצפות את תפניות ההיסטוריה, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ מצידנו.
הציונות החילונית
דור הגיבורים שהקיז את דמו למען הקמת המדינה. אני לא חושב שהם באמת היו חילוניים – הם היו בעלי זהות יהודית חזקה ודתיות סוציאליסטית. הציונות החילונית של היום מצויה במשבר זהות קשה מאוד.
הציונות הדתית
הלב הפועם שלי. תמיד אשאר חלק ממנה, ותמיד אמשיך להתעצבן ולהגיב למה שקורה בתוכה. בשורה התחתונה זה ציבור איכותי ומדהים, למרות שאני קצת סובייקטיבי בקשר לזה…
פוסט-מודרנה
מדמנה פילוסופית בעלת השלכות הרות גורל על עתיד התרבות המערבית.
הרפורמה המשפטית
תתרחש בדרך זו או אחרת, בשלב מוקדם או מאוחר. הציבור התעורר ולא מוכן להמשיך לקבל את הדיכוי המשפטי, שהוא כסות למערכת דיכוי אחרת שהתקיימה כאן במשך דורות וניסיון לבסס את שליטת המיעוט על הרוב.
שמעון פרס
בעל החלומות. חבל שמעולם לא מצא את ההזדמנות לחשבון נפש, ולו מתוך כבוד לאלפי המשפחות שחייהן נהרסו בעקבות מה שהגדיר ׳מפעל חייו׳.
יוסי ביילין
אידיאולוג. מצד אחד: נאחז בשברי חלומותיו ומתנהל ביקום שאין בו אסלאם, מצד שני: לא אשכח לו את האומץ הציבורי שגילה לאחר רצח רבין, ואת סירובו להיגרר לציד המכשפות נגד הימין.
יצחק רבין
סמל. זכה להיות משחרר ירושלים. נלכד מרצונו החופשי בתוך מעגל הקסמים הנוראי של הסכמי אוסלו, אף על פי שלדעתי לא היה אף פעם שלם לגביהם. הרצח שלו היה אסון לאומי.
יאסר ערפאת
מה שאמר עליו הסופר משה שמיר: ״רוצח שצחנת אלפי פשעים עקובים מדם עולה ממנו. דם יהודים ודם ערבים ודם קורבנות הטרור הבינלאומי. נוכל עולמי המוכר נשמתו לכל קונה, לכל נבל המשלם לו, ערפד שפתותיים, שזוהמת חנפנותו וכזביו עולה על חלאת רשעותו ואכזריותו".
הרשות הפלשתינית
מוטציה פתטית של שלטון. תמונת מראה של הלאומיות הפלשתינית המזויפת.
יהודה, שומרון ובקעת הירדן
בלעדיהם לא תהיה אפשרות קיום בגוש דן, כלומר, בלעדיהם, לא תהיה מדינת ישראל. ברור שנקבל טילים, מנהרות, פשיטות, מרגמות, ירי על כבישים, השבתת מרכזי עסקים, שדה התעופה, מתקנים אסטרטגיים. מדינת ישראל תקרוס.
הסכמי אוסלו
האסון המדיני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מעבר למחיר הדם, הסכמי אוסלו תרמו תרומה מכרעת לפרימת המרקם החברתי בתוך הציבור היהודי ולהרעת הסיכוי לדו קיום עם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
׳מלכודת אוסלו׳
יש לי סיפוק אישי רב על השלמת המחקר והספר, ועל הזכות לספר את הסיפור המלא כפי שהיה. מקווה שיהפוך להיות המקור העיקרי ללימוד התקופה. ■

שליפות

שליפות

אבא
זאב. פתח אותי לעולם הכלכלה. משתכנע מכל טיעוני הימין, אבל לא מוכן להחליף מפלגה. אשכנזי מסורתי מפא״יניק קלאסי, מצביע מרכז אמיתי, סוג של זן נכחד.
אימא
עירית. אישה של אנשים, מכירה את כל העולם ואשתו ,'המצביעת' מרצ של המשפחה, לימדה אותי על יזמות ציבורית.
החצי השני
רותי. האישה הכי חכמה, יפה ומדויקת שזכיתי להכיר. כל מה שלמדתי מהספרים, היא כבר הכירה מהבית.
המשפחה
האתגר הכי גדול שלנו כהורים הוא לא לגונן מדי על הילדים, לתת להם עצמאות ולתת להם לטעות ולגדול. כהורה להאמין שהדאגה להם ומוגנות היתר שנובעת מהדאגה היא המחלה שהופכת אותם לשבריריים כל כך. תזכרו איך אנחנו גדלנו והתפתחנו בצורה בריאה מבלי שיכולנו להתקשר להורים שיפתרו לנו כל בעיה.
ילדוּּת
יישוב וילות חילוני ושמאלני באזור המרכז, בית ספר דמוקרטי, כשרבין נרצח האשמתי את המתנחלים (כמו רבים מחבריי בכיתה ב1). כשחשבתי איך אני רוצה לגדל את ילדיי למדתי על בשרי מה נוסה ונכשל.
שירות צבאי
פעם טייס, תמיד שריונר. כיום סרן במיל׳.
שירות נשים בצה״ל
התעקשות של שתי ממשלות בלבד, ישראל וצפון קוריאה (שהן שתי המדינות היחידות שמחזיקות תחנת רדיו צבאית שמשדרת לאזרחים כדי ללמד אותם מה צריך לחשוב). מי שבאמת רוצה לתת לנשים יתרון בתחרות על הקריירה המוצלחת צריך לעודד אותן לעשות תואר בגיל שמונה עשרה, ולצאת לשוק העבודה עם יתרון שלוש שנים על הגברים שרצים על הג׳בלאות.
חזרה בתשובה
נבעה אצלי ממקום מאוד רציונלי. מעולם לא הייתה חברה חילונית בתולדות האנושות שהעמידה את הדור הבא ושרדה, ולכן גם הניסוי החילוני המודרני כשל בכל המערב. החברה החילונית בכל העולם פרט לישראל הפסיקה להביא ילדים לעולם כי גידול ילדים הוא קשה ותובעני, שגם מפריע להם ליהנות מהחיים. התובנה הזו הכאיבה לי עד כדי כך וגרמה לי להתחיל לשאול שאלות, וההמשך ידוע.
מכינת עין פרת
מפעל יומרני ללא מטרות מדידות, שאנחנו משום מה ממשיכים לממן מבלי לבדוק מהם התוצרים היוצאים ממנו. עם זאת למדתי המון מהשנה במכינה ומהחברים. זו הייתה שנה משמעותית המתאימה למעטים שעם הזמן הפכה לטרנד. להפתעתי קיבלתי הסכמה מקיר לקיר לביקורתי על המפעל אחרי פרק שהקלטתי בנושא.
דת ופוליטיקה
ככל שהרבנים ירצו פחות תקציבים כך תהיה יותר התקרבות לתורה ומצוות מצד החילונים. לציבור הדתי יש את ההון ואת הרצון לממן את שירותי הדת שלו בעצמו, וניצול הזמינות של כספי הממשלה גורם לשנאת חינם ולשנאת הדת.
שמרנות
ראו הסעיפים לעיל ולהלן, ובמילים אחרות ׳מדינה קטנה לעם גדול׳, ככותרת ספרו החשוב של הרב חיים נבון.
ערוץ 14
מקור השראה שהוכיח שתקשורת ימנית יכולה להיות פופולרית. אנחנו באתר מידה ביחד עם שותפיי לדרך, עקיבא ביגמן, רן ברץ וגדי טאוב, משתדלים לקדם תפוצת רעיונות ביוזמות אשר עדיין לא זכו למענה.
בג״ץ
כדבריו של השר לשעבר, יובל שטייניץ, ״קבוצות דתיות בחברתנו מוסרות את ההכרעה בענייניהן החברתיים והציבוריים החיוניים ביותר לגוף של חכמים בלתי נבחרים, הממונים לכל ימי חייהם, הקרוי ׳מועצת גדולי התורה׳. שיטה זו אינה אלא דיקטטורה נאורה השלטת בזכות חכמתם הרבה של חבריה, ובזכות מחויבותם לערכים הנכונים. ואילו חוגים חילוניים בחברתנו תובעים להעביר יותר ויותר סמכויות מן הכנסת והממשלה לגוף עליון של חכמים בלתי נבחרים, הממונים פחות או יותר לכל ימי חייהם, הלא הוא ׳מועצת גדולי המשפט׳, בדיוק מאותם נימוקים אנטי־דמוקרטיים״.
החינוך בישראל
גרוע, באשמת ארגוני המורים שמטרתם להשאיר במערכת מורים בינוניים על חשבון התלמידים המסכנים שנאלצים להקשיב להם במשך כל יום הלימודים.
פודקאסט ׳על המשמעות׳
הזדמנות לשבת על כוס קפה עם האנשים שאני הכי רוצה להיפגש איתם, לשיח ולהעמקה בשאלות שהכי מסקרנות אותי, תוך שהם משתדלים לתת את התשובה הכי טובה. כל זה באווירה נעימה, בלתי אמצעית וללא הסחות דעת, שמאפשרת צלילות עומק וגם שיח ׳משני צידי המתרס׳ של הפוליטיקה הישראלית. זו גם אפשרות להשפיע על חייהם של אלפי מאזינים. פריבילגיה אמיתית שמרגשת אותי כל יום מחדש.
אתר ׳מידה׳
השותפות הכי טובה שיכולתי לקוות אליה עם אנשים שהם קודם כול ׳מענצ׳ים׳ בעלי מידות טובות. ■

שליפות

שליפות

אבא
האבא הכי טוב בחיים, רחמים טסה. אבא שלמדתי ממנו איך להעביר על המידות, איך לחיות את החיים בטוב ולהמשיך בכל מצב, וגם כשכואב להשתחרר מהכאב ולהבין ולהאמין שיהיה טוב. למדתי ממנו לשיר יפה בשולחן השבת עם הקול הנעים שלו. הגנים מאבא.
אימא
ורדינה. למדתי ממנה לנגן על פסנתר ועל אקורדיון. ובעצם לדעת שכל מה שאני רוצה אני יכול לקבל, להאמין בעצמי. לקחתי מהעוצמה שלה והבאתי את זה לבמה.
החצי השני
אליה. זו שהשלימה אותי ושינתה את חיי מקצה לקצה. אליה גילתה את הכוחות שיש בי והעצימה אותם. מאז שהיא נכנסה לחיי התחלתי באמת לחיות.
המשפחה
משפחה אוהבת ותומכת, משפחה גדולה עם 12 אחים שאי אפשר לפספס, בכל מקום שאני נמצא בארץ יש לי מקום להתארח.
ילדוּּת
ילדות ייחודית ומאתגרת, שונה מילדות של ילד רגיל, ועליה אני לומד לומר תודה כל יום לה׳ – על הטוב ועל המורכב.
זיכרון יעקב
עיר הולדתי. עיר יפה, נהנינו מהשדות הפתוחים שנתנו לנו מרחבים לנפש ומעוף לדמיון וליצירה. הריח של היינות מהאזור הוא ריח עם זיכרונות ילדות משכרים.
החיים כילד פלא
מביאים איתם שלל אתגרים ומורכבויות מחד, מעין אובדן ילדות, מאידך, הרגשתי כל כך כיף להופיע, הרגשתי את האושר, זה להיות זמר בלי להיות מודע להשלכות. לא חווים את המציאות עצמה, אבל באים בתחושה של שליחות גדולה, שליחות גדולה בגוף קטן.
׳על נהרות בבל׳
השיר הראשון שפרצתי איתו, הרגשתי שהוא בנה עוד אבן לבית המקדש עם כל הדמעות שאנשים הזילו כששמעו אותו, השיר נכנס ללבבות וגרם לתשוקה לבית המקדש ולגאולה.
׳בן של מלך׳
שיר שחיבר בין כולם, בין כל הגוונים, מחתונות חסידיות ועד למועדונים בלב תל אביב, עשה קידוש ה׳ גדול, ונתן תחושה אמיתית לכל אחד שהוא בן של מלך.
ישיבת ׳אור החיים׳
המקום שהאיר לי את הנשמה. מקום שבו שמרתי על העקרונות שלי, על זהות ועל סנטר פנימי יציב, למדתי איך לחיות חיי תורה לאור הזרקורים. זאת מסגרת תומכת כדי להישאר עם רגליים על הקרקע ולהתחזק, ועדיין להמשיך עם המוזיקה ולשמח לבבות. איזון בין העולם הפנימי לחיצוני. מקום שבו הכנתי את עצמי לבניית הבית האמיתי שלי.
שירות אזרחי
למדתי שלשמח חולים מדי יום זו לא רק שליחות גדולה ולא רק מצווה גדולה, אלא גם קניין גדול בנפש שלי – האפשרות לתת ללא תמורה ולשמח באמת היא אבן יסוד ביצירה שלי, במוזיקה ובבמה.
צה״ל
מתחיל מנשמות גדולות וקדושות שרוצות לשמור על עם ישראל ובאות לתת שלא על מנת לקבל.
הופעות בהפרדה
נותן מקום לכולם, שכולם ירגישו בנוח להתחבר להופעות שלי.
גיא ויהל
אנשים שהאהבה שלהם למוזיקה היא מעל הכול. תענוג לעבוד עם כישרונות גדולים כל כך. למדתי מהם הרבה על יצירה ועל תשוקה, ובעיקר על איך לתת כבוד למוזיקה.
׳קאמבק׳
מוזיקה הייתה חלק ממני תמיד, אבל החלום הגדול שלי הוא לגדול בשנית ולשחזר את ההצלחה ממקום בוגר, מחובר ומודע יותר.
׳רציתי לגדול׳
מתרגש להביא את היצירות שכל כך חלמתי עליהן לעולם. הקהל ריגש עם מיליוני צפיות והאזנות, מקווה שהשירים ישפיעו טוב בעולם ויתנו רק כוחות ושמחה. ■

שליפות

שליפות

אבא
תותח, דוגמה אישית, יציבות, ביטחון, אכפתיות, קשיחות, אהבה, השראה, אומץ, הומור, הרמת כוסית ואוכל טוב.
אימא
אמפטית, מבינה, לא מכריחה, אוהבת מאוד, רגישה, סובלנית, דואגת לבן בצבא, לוקחת ללב ממצב המדינה, אוהבת לחיות, לא אוהבת להשתעמם.
החצי השני
מלאת חיים ואהבה, אכפתית, רגישה, חרוצה, משקיענית, דורשת.
המשפחה
מקור כוח – אהבה גדולה, מבצרי, שמחה, צחוק, אהבת ארץ, ערבות והדדיות, דאגה לילדים, העתיד שלי, הגאווה שלי, ומי שמלמד אותי בעשור השישי על העולם.
ילדוּּת
ישראלית – סנדלים, אופניים, אבא במילואים, בית ספר, חוגים, ביטחון עצמי, דאגה לאחרים, חופשות אצל סבא וסבתא, תעודת סיום שנה, מחשב אישי, משחקים בחצר, גולות, מנהרת הזמן, סטיב אוסטין, סטארסקי והאץ׳, להקת אבבא, מכבי תל אביב אלופת אירופה.
שירות צבאי
לוחם בחטיבה 7 – חיילים, טנקים, היתקלויות, ניצחונות, משברים, התעלות רוחנית, הכרת החברה הישראלית לכל גווניה, גאווה במדינה ובארץ.
מבצע צבאי אפשרי ביהודה ושומרון
מציאות מחייבת – שמירה על צור מחצבתנו, הצלת חיים, הפעלת כוח בצד סובלנות ורגישות, הערכת המתיישבים והגנתם.
המצב הביטחוני בגבול לבנון
לשדר עוצמה ולא לחשוש, ליזום ולא להגיב – לא להיגרר, להיות יציבים, לתגבר בעוד כוח, מזימה איראנית.
מילואים
צבא העם האמיתי – אבא, המונים שיוצאים מביתם להגן על המדינה, מחויבות והתנדבות וכמובן מה שנקרא הישראלי היפה.
סרבנות
פעולה פסולה – לא עולה על הדעת, נוגד את ערכי הלוחם, נוגד את הרוח הציונית ונוגד את ערכי המדינה.
׳האדם שבטנק׳
ינצח – קשיחות בצד רגישות, עוצמה אדירה של אדם ומכונה, עבודת הצוות, השקעה אין קץ, אהבה.
חינוך
העתיד של החברה והמדינה – התחום שבו חייבים להיות הטובים ביותר, חינוך למצוינות האדם ולא רק מצוינות של ציונים. זה תחום שעלינו לפתח ולטפח.
ריבונות ביהודה ושומרון
עלינו לקבוע את גורלנו ולהאמין בצדקת הדרך – עניין של זמן, חוכמת המעשה, ערמומיות והמון סבלנות.
׳הביטחוניסטים׳
אהבת העם והארץ – אחים של ממש בעלי ערכים במלוא מובן המילה. מעשה ציוני אמיתי, אכפתיות אין סופית. כאלה שלא מתעסקים בטפל ודואגים לביטחון ישראל לדורות קדימה. ■

שליפות

שליפות

ההורים
דוד ואסנת. בעלי תשובה, עלו מאוסטרליה מתוך ציונות ואהבה לארץ. אימא רופאה, אבא מהנדס, היו שותפים להקמת יישובים והתיישבות ביו״ש ובנקודות נוספות ברחבי הארץ. כיום מתגוררים במבשרת ציון. אוהבי העם הארץ והתורה. דוחפים אותי לעשייה בהתיישבות בצפון השומרון.
המשפחה
אשתי אושרית וארבעת ילדיי, כן ירבו. שותפים לדרך, מחכים לגור בחומש.
ילדוּּת
גדלתי ברחובות, חבר בתנועת הנוער אריאל, ישיבת תיכונית בני-צבי, ולאחר מכן הגעה ללימודים בישיבת חומש.
לימודים ושירות צבאי
נישאתי בשיעור ב, הייתי אברך שש שנים וחצי בישיבה. התגייסתי במסגרת שלב ב, חייל בפיקוד מרכז – הגמ״ר שומרון.
ביטול חוק ההתנתקות
דפקנו את הראש בקיר במשך שנים ארוכות, ומסתבר שהראש חזק יותר מהקיר. זוהי תחילת הדרך בתיקון חטא המרגלים, שנים של עבודה מאומצת של שותפים רבים לדרך, רבים הם מלפרט אותם. כל זה לא היה יוצא לפועל ללא תמיכת מאות האלפים שהגיעו לחומש בכל השנים, שהשיא בהם היה בצעדת ענק של עשרות אלפים בקור ובגשם בסיום ימי השבעה של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן הי״ד שנרצח בדרך מחומש.
ישיבת חומש
הבית שלי בעשור האחרון, תחילה כתלמיד והיום כמנהל, הכול תחת הנהגת הרב אלישמע כהן, דמות להערצה עם עקשנות אין סופית ומסירות על ארץ ישראל.
מחיקת העתירה נגד ההתיישבות בחומש
צעד מתבקש. ארגוני השמאל חברו לערביי הכפר בורקא, שממנו מושלכים סלעים ובקבוקי תבערה כנגד חיילי צה״ל והיהודים אשר עושים דרכם לחומש. הם לא הצליחו לעצור אותנו באלימות, אז הם ניסו בבית המשפט, אני שמח שגם זה נפל להם.
הסדרת חומש
ב״ה השנה נעשו צעדי ענק בדרך להסדרת חומש. ברור לכולם שזה עניין של זמן עד שנוכל להביא כבר את הקבלנים לשטח ולהתחיל ולבנות את חומש הבנויה מחדש יחד עם שאר יישובי צפון השומרון. כל הקואליציה וכן חלקים גדולים מהאופוזיציה תומכים בהסדרה מלאה של חומש, ראש הממשלה התחייב, כל ראשי המפלגות התחייבו, ואנחנו מצפים ומקווים לראות את זה קורה ומסתיים בקרוב.
מבנה הקבע של הישיבה
שמחנו מאוד והתרגשנו מאוד להיכנס למבנה קבע ראשון של הישיבה, ובע״ה זו רק ההתחלה. אנחנו לא עוצרים וממשיכים ללחוץ את הממשלה לסיים את מה שהתחלנו ולהסדיר את חומש, ובע״ה חומש תפרח ותצמח ויהיו בה מבני קבע רבים. נמשיך לעמוד על המשמר עד שילדים וילדות יסתובבו וישחקו ברחבי חומש.
תמיכת עם ישראל
הדבר הכי משמח שיש, נותן כוח להמשך הדרך – יש לנו עם נפלא עם כוחות. כל מה שיש בחומש זה רק בזכות התמיכה האדירה והגב שאנחנו מקבלים מכל עם ישראל. אני מזמין את כולם
בואו לבקר בחומש, כל אורח שמגיע משמח אותנו.
ריבונות
חובה. הגיע הזמן להחיל ריבונות במקום שאותו קיבלנו ירושה מאבותינו.
לוחמי צה״ל
אחינו הצדיקים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל, שה׳ ישמור עליהם וידבר שונאינו תחתיהם.
יהודה דימנטמן הי״ד
חבר יקר ואהוב, שגילינו את רוב גדולתו לאחר מותו. נתן ונותן לנו כוח להמשיך בעשייה בחומש, יחד עם שולי הר מלך הי״ד ועידודי זולדן הי״ד. המשפחות של נופלי חומש התגייסו בכל כוחם למען חומש, היו איתנו יחד בכל הצמתים, וב״ה הצלחנו ביחד להביא השנה לפריצת דרך בחומש.
18 שנה לגירוש
ח״י שנים, אין מתאים יותר מהשנה הזאת, שחומש חוזרת לתחייה. בע״ה חומש היא פורצת הדרך הראשונה לחזרה מלאה לשאר יישובי צפון השומרון וחבל עזה.
בנימין נתניהו
זכה שתחת ממשלתו בוטל חוק התנתקות, נאחל לו שתחת ממשלתו ייעשו עוד הרבה דברים טובים – ריבונות, חזרה מלאה לשאר יישובי צפון השומרון ועוד ועוד. ■

שליפות

שליפות

אבא
אבא עלה מדרום אפריקה בגיל 19-20 אחרי מלחמת ששת הימים מתוך ציונות גדולה. חוזר בתשובה, כך שאין לנו מסורות של ממש מבית אבא. בשנה האחרונה יש לא מעט בעיות בריאותיות, מתפללים ומקווים לטוב ולאריכות ימים (יעקב זאב בן סוניה).
אימא
ניצחון הרוח על הגוף. אימא גברה לפני כ-16 שנה על מחלת הסרטן שגובה עד היום מחיר לא קל, ועל אף הכול תמיד באנרגיות שובבות ונחושה לנצח בכל יום מחדש. אימא הטמיעה בי מילדות שאין שום דבר חשוב יותר ממשפחה.
החצי השני
יעל רעייתי המדהימה. אשת הצללים שממעטת להיקלט בעדשת המצלמה, מה שיוצר אתגר לא פשוט כשחיים לידי. זוגיות זו עבודה מתמדת, אך זו גם העבודה המתגמלת ביותר בעולם.
המשפחה
מעיין בן 15 וחצי, רותם בן 12 וחצי, הדר אוטוטו בת 9, ואוריה אוטוטו בת 5. אני קודם כול אבא ואחרי זה כל השאר.
ילדוּּת
גדלתי בסניף בני עקיבא 'מלבס' המיתולוגי בפתח תקווה. שם למעשה עברה עליי רוב ילדותי. ברונדלים מסביב לשולחן הפינג פונג שבמרתף הטחוב ספגתי את רוב הערכים שמלווים אותי עד היום.
פתח תקווה
גדלתי כאמור במרכז העיר, שהייתה שוקקת ילדים נערים ונערות. מדורות ל"ג בעומר בפרדסים שהיום הם כפר גנים החדשה. פתח תקווה הזו כבר לא קיימת היום.
אפרת
אחרי 20 שנה שגרנו בהן בגבעתיים והרגשנו כסוג של אורחים, הגענו לפני כחמש שנים לאפרת בגוש עציון, ואנחנו סוף סוף בבית.
שירות צבאי
שירתי בגולני בסדיר במסגרת ישיבת ההסדר הר עציון, ולאחר מכן עברתי לעתניאל. אני בקשר טוב ועמוק עם שתי הישיבות גם יחד.
בית ספר רימון
התגלגלתי במקרה. הייתי רשום לכל מקצוע אפשרי באוניברסיטה (כולל רפואה) והחלטתי שלא להחליט, וללכת בינתיים ללמוד מוסיקה עד שיתבהר לי מה אני רוצה לעשות. חלפו 25 שנה מאז ועדיין לא התבהר לי.
'עניין אחר'
ברימון הקמתי עם חברים את להקת עניין אחר, שהייתה חידוש גדול בעולם המוסיקה היהודית של לפני 24 שנים.
גלי ישראל
הגשתי יחד גם גדי וויסברט (שותפי עד היום למופע המעולההה 'בשינוי') תוכנית סאטירה יומית בשם 'ממצב'. הייתה חוויה טובה אך סוחטת.
לאטמה
בית הספר שלי למשחק. תוכנית סאטירה ימנית אינטרנטית שבה מדי שבוע הייתי משחק בממוצע שלוש דמויות שונות בכל תוכנית. בהמשך עברנו למספר עונות לטלוויזיה. הלוואי ונשוב למסכים.
'דיג'מורת'
יוזמה חדשה שנותנת מענה מושלם לזוגות שמחפשים בחתונתם שילוב של מוסיקה חיה בנוסף לדי ג'יי. התחיל כיוזמה לתקופת הקורונה וגילינו עד כמה בעצם השוק צמא לזה.
ארץ נהדרת
כישרונות אדירים, מצחיקים מאוד, אך כבר שנים שאני לא צופה. מישהו עדיין רואה טלוויזיה?
פוליטיקה בעולם התרבות
שוק חופשי, התרבות צריכה להיות פתוחה לכל השפעה שיוצריה חפצים בכך. הקהל ישפוט ברגליו איזו תרבות הוא צורך. מאידך אם בכל זאת מעורבים קרנות או גופים שתומכים בצד אחד, הרי שצריך לאזן גם את הצד השני.
מוסיקה
אני לקראת הוצאת סינגלים לאחר עשור של שתיקה בגזרה הזו, וזה מפחיד אותי מחד ומשמח מאידך. חומרים חדשים בסגנון חדש שטרם יצרתי כמותם.
הפקת סרטונים
כבר הרבה שנים שאני מפיק סרטונים, אך בשנה האחרונה נכנסתי עמוק להפקות עצמאיות. אני עושה הכול לבד עם הטלפון – כותב, מפיק, משחק, מצלם ועורך, ומגיע לתוצאות מדהימות. סרטוני פרשת שבוע שאני מקפיד להוציא מדי שבוע וסרטונים לרגל אירועים או מאורעות יוצאי דופן מוצאים את דרכם לעשרות אם לא למאות אלפי איש, וזה מרגש אותי מאוד.
קרע בעם ישראל
מדיר שינה מעיניי. לא מתכוון לוותר על האחים שלי.
רשתות חברתיות
הפכה להיות העבודה העיקרית. יצירת תוכן לטיקטוק ולאינסטגרם היא משעבדת אך גם ממכרת. מסתובב איתי עם מיקרופון קטן בתיק ליתר ביטחון, אם יקפוץ משהו שצריך לצלם.
קסקט
התחיל כבריחה מזהות והפך להיות הזהות שלי. יש אנשים שעד היום לא ברור להם לאיזה מגזר אני בדיוק משתלב וזו פוזיציה שאני דווקא שמח בה.

שליפות

שליפות

אבא
אהרן, יליד העיר יזד בפרס. עלה לארץ בשנת 1958. חשמלאי במקצועו. ביצע פרויקטים רבים ומשמעותיים בתחום החשמל, ובהם בית חולים הדסה עין כרם. לאחר מכן היה לבעל חנות למוצרי חשמל עד שפרש לפנסיה.
אימא
טובה, ילידת העיר טהרן בפרס. אשת חיל שגידלה משפחה לתפארת עם תשעה ילדים ב״ה.
החצי השני
אסתי, תרפיסטית במוסיקה במשרד החינוך וקליניקה פרטית.
המשפחה
אחיה (19) הבכור, בוגר המרכז האקדמי לב, מתחיל ללמוד בישיבת הכותל לפני הגיוס לצה״ל. כנרת (13) סיימה כיתה ז באולפנת צביה בחפץ חיים.
ילדוּּת
שכונות קריית משה ורמות בירושלים. אני מחובר מאוד לסמטאות העיר, לריחותיה ולקדושה שיש בה. למדתי בבית הספר מימון ולאחר מכן בתיכון הימלפארב.
שירות צבאי
במסגרת לימודיי בישיבת ההסדר בשילה התגייסתי לחטיבת הנח״ל בשנת 1995, תחילה כלוחם ובהמשך כמפקד בסדיר ובמילואים.
אייל יוניאן ז״ל
אחי התאום. מרגע שהגחנו שנינו לאוויר העולם עברנו את כל התחנות במסע החיים ביחד. דרכינו נפרדו לראשונה בצבא כשהתנדב לצנחנים, ולמרות שבמהלך השירות נפצע ברגלו הוא התעקש להמשיך לשרת כלוחם. באביב תשנ״ז, יום לאחר יום ירושלים שאותה אייל כל כך אהב, הוא ליווה את חברו ומפקדו אורי פל ז״ל לחתונתו במושב הזורעים. הרכב שבו היו יחד עם הוריו של אורי וחבר נוסף התהפך בכביש הבקעה וכל נוסעיו נהרגו במקום. זה כל כך אופייני לאייל שגם כשנפרד מהעולם זה תוך קיום מצווה.
יד בנימין
ביתנו ב-15 שנים האחרונות. התגבשה כאן קהילה נפלאה ומגוונת והיישוב צפוי להכפיל עצמו בשנים הקרובות. במשך שמונה שנים שימשתי כחבר מועצה וכחבר הנהלת המתנ״ס ביישוב.
נצר חזני וגני טל
שני יישובים מיוחדים במועצה האזורית נחל שורק, עם קהילה נפלאה שקמה מחדש לאחר הגירוש מגוש קטיף. אני חש זכות גדולה לסייע להם בפיתוח הכלכלי.
החברה הכלכלית קריית ארבע
זכיתי לעבוד בעיר האבות במשך שבע שנים ולהיות שותף לפיתוחה ולשגשוגה של קריית ארבע, ולהפיכתה של החברה לתאגיד אזורי שמשרת את כל הרשויות במרחב, לרבות גוש עציון, הר חברון ואפרת.
שכונת נופי כרמים
גולת הכותרת של העשייה שלי הייתה ייזום ובנייה של מאות יחידות דיור ומבני ציבור בקריית ארבע, בחברון ובאזור.
משבר הדיור
הגידול בביקוש בשוק הדיור יחד עם ההיצע המאוד מוגבל, הביא למצב לא נורמלי שבו רכישת דירה עבור זוג צעיר היא בגדר חלום, כשעליות הריבית רק החריפו את המצב. הפתרון למשבר נעוץ בהסרת חסמים, בהגדלת היצע הקרקעות המתוכננות, ובהגברת השיווק בדגש על אזורי הנגב, הגליל, יו״ש והגולן. ישנם גם היבטים שלא קשורים במישרין לדיור, כמו עלייה בשיעור הזוגות שמתגרשים, שרק מגבירה את הביקוש ויש למצוא לכך פתרונות.
מצוקת קרקעות ביו״ש
הפוטנציאל נמצא שם, ובגדול. לכן יש לרכז מאמץ ולתכנן כמה שיותר לצד הגדלת השיווק. כמו כן יש לנתק את הליך התכנון והשיווק משיקולים מדיניים.
הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה ׳זמורה׳
נחשבת לאחת מוועדות התכנון המובילות במדינת ישראל. אני מלא סיפוק להיות שותף לבנייה של כ-15,000 יח״ד במרחבי התכנון, שכוללים את הרשויות המקומיות מזכרת בתיה, קריית עקרון ובני עי״ש, וכן את מתחמי הקניות הגדולים ׳בילו סנטר׳ ו׳עקרון 2000׳. אני חש זכות גדולה לסייע, יחד עם הצוות הנפלא של הוועדה, במקצועיות רבה וביחס אישי לכל תושב שחפץ לבנות את ביתו כחוק ולקחת חלק מרכזי בפיתוח האזור. ■

שליפות

שליפות

אבאמשה, בן לחלוצי כפר פינס. חקלאי בנשמה.אימאמלי, שורדת שואה שהטביעה…
שליפות

שליפות

אבאאבי היקר משיח. יליד שכונת הבוכרים בירושלים של שנות ה-40,…
שליפות

שליפות

אבאאהרון. אימא שושנה.החצי השני שרית. המשפחהעלמה (9), ינאי (6), ארי…
שליפות

שליפות

אבאגדל במוסקבה ולמד אומנות. עלה לארץ בראשית שנות ה-90.אימאגדלה בברדיצ'ב,…
שליפות

שליפות

אבאהוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על…
שליפות

שליפות

אבא יהושע. גדול הדור שלי. ממנו ספגתי אהבה לעם, לארץ…