אלישע בן קימון

כוחו של צו איסור פרסום

סוגיית צו איסור הפרסום הגיעה לפתחנו עת הותר לפרסום פרטי מעשה הרצח הבלתי נתפס של רחל. רגע לפני סוף התהליך והגשת כתב אישום ניתן להגיד בוודאות כי לולא צו איסור הפרסום ופעולות המשטרה שבוצעו התיק היה "נופל", הרוצח היה מצליח במזימתו, אולי אחרי שנים שהיו כוללים עינוי דין למשפחתה של רחל היו מגיעים לחקר האמת. כל זה נחסך כי הצא"פ עמד בעינו.

01
השימוש המופרז של המשטרה והרשויות בצווי איסור הפרסום הגיע למצב של גיחוך. למשטרה "קל" להוציא צא"פ על כל חקירה ובכך להוריד את רמת האינטנסיביות והלחץ התקשורתי ממנה. הצא"פ גם מעמיד את החוקרים בעמדה נוחה בה לא ניתן למתוח עליהם ביקורת. משום שאינם יכולים להגיב. כל עבודת העיתונאי מושתת בניגוד גמור לצווי איסור פרסום. האינסטינקט הוא מיד לזעוק זכות הציבור לדעת. להגיש עררים על ההחלטה. ולהילחם לפרסומה. אבל לעיתים צו איסור הפרסום הוא קריטי לשלומנו ובטחוננו. כמו במקרה של רחל אייזנשטדט ז"ל.
סוגיית צו איסור הפרסום הגיעה לפתחנו עת הותר לפרסום פרטי מעשה הרצח הבלתי נתפס של רחל. רגע לפני סוף התהליך והגשת כתב אישום ניתן להגיד בוודאות כי לולא צו איסור הפרסום ופעולות המשטרה שבוצעו התיק היה "נופל", הרוצח היה מצליח במזימתו, אולי אחרי שנים שהיו כוללים עינוי דין למשפחתה של רחל היו מגיעים לחקר האמת. כל זה נחסך כי הצא"פ עמד בעינו.
02
נזכיר, יום לפני חג סוכות התקשר בעלה של רחל, גיא, מהנדס תכנה וקצין צה"ל במילואים, למד"א וסיפר שמצא אותה ללא רוח חיים בביתם שבמעלה אדומים. אלא שהאמת היא שהוא גרם למותה שעות קודם לכן. בטרם הגעת הכוחות לבית ביים שפירא סצנת התאבדות הכוללת מאפיינים ספציפיים. הוא גם "קנה" זמן בתוך הבית בכדי לשבות מצב בו הוא כאילו "מצא" לפתע את רעייתו במצבה. בשלב שבו הגיעו השוטרים לזירה הם הבינו שיש משהו מוזר בהתנהגותו. מחשש לחשיפת שיטות פעולה ושימוש באמצעים מיוחדים, לא נפרט מה נעשה כבר בשלב זה על ידי המשטרה, אבל כבר אז במחוז שי ביצעו מספר פעולות שבכוחן לגרום לבעל "להפיל" את עצמו. בזירה לא נמצאו שום ראיות שקושרות אותו לביצוע הרצח. כל מה שנאסף היה נסיבתי לחלוטין. השוטרים הבינו כבר אז שיש להביא ראיות מוצקות.
03
נחזור רגע אחורה בזמן. פברואר 2019, אז טיפלו חוקרי מחוז שי בפרשת מחמוד קטוסה. פרשה שצלקה את המחוז עד היום ותמשיך להדהד גם שנים קדימה (התיק עוד לא נסגר). בתמצית – המשטרה והפרקליטות הצבאית הגישו כתב אישום חמור נגד פלסטיני בחשד שפגע מינית בילדה בת 7 מהיישוב מודיעין עילית. שעות לאחר הגשת כתב האישום הוא התפורר נוכח החורים הראייתים הכבדים שהיו בו. בשיא בפרשה בוטל כתב האישום. המחוז חטף מכה אנושה.
כשהם זוכרים את הפרשה ההיא הבינו החוקרים כי בזירת הרצח של רחל ז"ל יש לעבוד לאט ובזהירות ובייחוד תחת מעטה צו איסור פרסום בכדי להביא לחקר האמת. החוקרים הוציאו צא"פ חריג. הוא נמשך כמעט חודש ימים. והיה דרקוני. אישה נרצחה בידי בעלה ואסור לכתוב על כלום. זה מטריף את הדעת. אבל את התיק הוא הציל. מיד לאחר שהבין ש"עלו עליו" נמלט גיא דרומה שם ניסה להתאבד ולא הצליח. הוא שהה מחוסר הכרה בבית החולים כשבוע. באותם ימים ידעו החוקרים מה ששפירא לא ידע. הוא חשב שכבר נתפס. וגורלו נחרץ. הם ידעו שלולא הודאתו אין תיק. הם חיכו מחוץ למיטתו בפיקוח הדוק וגבו ממנו עדות ראשונה אחרי שבוע, בה הודה במיוחס לו. לאחר מכן חששנו כי ייתכן וההודאה בוצעה בזמן שהיה תחת השפעה תרופתית של משככי כאבים וגבו ממנו עדות נוספת ואז כדי להיות בטוחים גבו ממנו הודאה שלישית שכלל גם שחזור בזירת הרצח. התיק נסגר.
מה היה קורה אם הצא"פ היה מופר? ייתכן שגיא היה מבין את מצבו המשפטי ופשוט לא מודה. הרוצח המתועב היה יכול להיות אדם חופשי או לפחות כזה שיש ספק לגבי היותו רוצח. זכות הציבור לדעת היא חשובה. לאורה אנו הולכים. אך לעיתים עליה לזוז הצידה ולהמתין עד לעשיית צדק שיבטח את ביטחוננו.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…