אלעד הומינר

יש לפעמים סיבה לא נודעת

לול ריק של תינוק

אני יושב וכותב את הטור הזה ואין לי מושג מה יש לי להגיד לכם לקראת יום כיפור. רב – אני לא, מחדש חידושים – אני לא, פובליציסט? לא. אז מה כבר אני יכול לכתוב לקראת היום הקדוש בשנה?
"אבא". בשמונה השנים האחרונות יש לי תואר חדש של "אבא". זה לא הולך ברגל. היו שם קשיים בדרך עד שיובל אברהם הגיח לאוויר העולם. ידענו אכזבות, ידענו נפילות והיו שם גם דמעות.
עכשיו אספר לכם למה נעשיתי רגשן קבל עם ועיתון.
לאחרונה דיברתי עם איש ניקיון מתוק שאני רואה מדי פעם. תמיד אנחנו מחליפים שלום נימוסי, באמת נימוסי. אבל לפני ראש השנה שוחחנו באמת ותוך כדי הוא שאל אם יש לי ילדים. "4 ילדים!", השבתי בגאווה. "לך יש ילדים?", שאלתי בנימוס, באמת בנימוס. ואז הוא שבר לי את הלב: "לא. אני בן 51 ואשתי לא יכולה ללדת. לפני 10 שנים אמרו לי להתגרש ממנה אבל אני פשוט לא יכול". הוא שבר לי את הלב ואני לא יכולתי לנחם אותו, כי מה כבר אגיד לו שלא נאמר.
לפתע עלה מולי הפיוט המוכר הזה.
"בראש השנה יכתבון, וביום צום כפור יחתמון, כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות, מי בקצו ומי לֹא בקצו, מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי ברעש ומי במגפה, מי בחניקה ומי בסקילה, מי ינוח ומי ינוע, מי יִשקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום".
ונתנה תוקף הוא הפיוט הכי נורא ואיום מבחינתי. וגם בו לא מצאתי את שביקשה נפשי בשביל לענות לאותו יהודי פשוט. כנראה שכאן נכנסת האמונה האמיתית, והאמונה האמיתית אין משמעה להאמין שיהיה טוב בעיניים שלנו דווקא, כי לא את הכל אנחנו מבינים ולא הכל נראה טוב בעינינו.
מרגיש לי נכון לסיים עם מילותיה של תמי לוי.
"אל נבקש הכל לדעת, אל נסתקרן לגבי המחר. יש לפעמים שסיבה לא נודעת, יש לפעמים שנסתר הדבר. יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע, נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה. לא צריך כל דבר לחקור ולשאול, לפעמים גם מותר לא לדעת הכל. אל נבקש סיבה לכל צעד, אל נבקש לדעת כל סוד, יש לפעמים שסיבה לא נודעת".
שנזכה להסתכל על המציאות באמונה אמיתית ובהבנה שלא הכל אנחנו מבינים, כי לא הכל אנחנו צריכים להבין.
אני מאחל לכולנו גמר חתימה טובה.

עוד במדור זה

ראש השנה תשפ״ז - כיצד מנצחים בדין?

ראש השנה תשפ״ז - כיצד מנצחים בדין?

עם‭ ‬יד‭ ‬על‭ ‬הלב‭… ‬אלול‭ ‬הזה‭ ‬עף‭ ‬לנו‭… ‬חופשת‭ ‬יולי‭…
ניצבים וילך - האומץ להיות ניצב

ניצבים וילך - האומץ להיות ניצב

פרשתנו‭ ‬פותחת‭ ‬במילה‭ ‬‮'‬נצבים‮'‬‭: ‬‮'‬אַתֶּם‭ ‬נִצָּבִים‭ ‬הַיּוֹם‮'‬‭. ‬הרמב"ן‭ ‬באר‭ ‬את‭…
כי תבוא - האותיות הקטנות שבחוזה

כי תבוא - האותיות הקטנות שבחוזה

סגנון‭ ‬הנאום‭ ‬של‭ ‬משה‭ ‬רבינו‭ ‬בספר‭ ‬דברים‭, ‬מקבל‭ ‬בפרשתנו‭ ‬תפנית‭…
כי תצא - מצוות לאו ליהנות ניתנו

כי תצא - מצוות לאו ליהנות ניתנו

ידועים‭ ‬דברי‭ ‬חז"ל‭ ‬‮'‬רצה‭ ‬הקב"ה‭ ‬לזכות‭ ‬את‭ ‬ישראל‭ ‬לפיכך‭ ‬הרבה‭…
שופטים - לשפוט בצדק

שופטים - לשפוט בצדק

‮'‬שפטים‭ ‬ושטרים‭ ‬תתן–לך‭ ‬בכל–שעריך‭ ‬אשר‭ ‬ה‮'‬‭ ‬א‭-‬להיך‭ ‬נתן‭ ‬לך‭ ‬לשבטיך‭…
ראה - איך שומעים בעיניים?

ראה - איך שומעים בעיניים?

התורה‭ ‬מצווה‭ ‬אותנו‭ ‬‮'‬ראה‭ ‬אנוכי‭ ‬נותן‭ ‬לפניכם‭ ‬היום‭ ‬ברכה‭ ‬וקללה‭,…
עקב - האם אין כאן דרישות מוגזמות?

עקב - האם אין כאן דרישות מוגזמות?

אם‭ ‬היינו‭ ‬צריכים‭ ‬לכתוב‭ ‬‮'‬תקציר‭ ‬מנהלים‮'‬‭ ‬לדרישות‭ ‬שהקב"ה‭ ‬בתורתו‭ ‬דורש‭…
שבת חזון - דברים: לזכור על מנת לתקן

שבת חזון - דברים: לזכור על מנת לתקן

השבוע‭ ‬נתמלא‭ ‬געגוע‭, ‬זכרון‭ ‬וכאב‭ ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬מנהגי‭ ‬אבלות‭ ‬על‭…
מטות מסעי: נקמה במדין – למה לא לקרוא לשלום?

מטות מסעי: נקמה במדין – למה לא לקרוא לשלום?

משה‭ ‬רבנו‭ ‬מצטווה‭ ‬לפני‭ ‬מותו‭ ‬לצרור‭ ‬את‭ ‬המדינים‭: ‬‮'‬וידבר‭ ‬ה‮'‬‭…
פינחס: עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה׳

פינחס: עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה׳

הציווי‭ ‬הראשון‭ ‬על‭ ‬הקרבת‭ ‬הקרבנות‭ ‬היה‭ ‬על‭ ‬קרבן‭ ‬התמיד‭, ‬כבר‭…
בלק: כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו

בלק: כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו

הגמ‮'‬‭ [‬ברכות‭ ‬יב‭] ‬אומר‭ ‬שחכמים‭ ‬חשבו‭ ‬להכניס‭ ‬את‭ ‬ברכות‭ ‬בלעם‭…
חקת: מטה ארץ-ישראלי

חקת: מטה ארץ-ישראלי

מצוקת‭ ‬המים‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬במדבר‭ ‬הביאה‭ ‬לציווי‭ ‬של‭ ‬הקב"ה‭…
קרח: קורח ועדתו - משבר מקור הסמכות

קרח: קורח ועדתו - משבר מקור הסמכות

ההליכה‭ ‬במדבר‭ ‬מלאה‭ ‬תלונות‭ ‬ומשברים‭ ‬מצד‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭. ‬משבר‭ ‬חטא‭…
שלח: האם המרגלים לא דיברו אמת?

שלח: האם המרגלים לא דיברו אמת?

בעיצומן‭ ‬של‭ ‬ההכנות‭ ‬לקראת‭ ‬הכניסה‭ ‬לארץ‭. ‬לכאורה‭ ‬נראה‭ ‬נכון‭ ‬וצודק‭…
בהעלותך: מנורה - עולים מדרגה

בהעלותך: מנורה - עולים מדרגה

פרשתנו‭ ‬פותחת‭ ‬בציווי‭ ‬הדלקת‭ ‬המנורה‭. ‬הכהן‭ ‬מדליק‭ ‬את‭ ‬הנרות‭ ‬בין‭…
נשא - שבועות: היום לפני 3338 שנים

נשא - שבועות: היום לפני 3338 שנים

לכל‭ ‬חג‭ ‬האווירה‭ ‬המקדימה‭ ‬לו‭, ‬קישוטי‭ ‬סוכה‭, ‬תחפושות‭, ‬חנוכיות‭, ‬ולחג‭…