בדרך לכותל

חזק חזק ונתחזק

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
כשיש שמחה גדולה בלב, הצעידה לכותל מקבלת אופי מיוחד של ספק ריקוד ספק ריחוף…
ועל מה השמחה?
יצאתי לכותל יחד עם בננו ישי לב שמחה, הי״ו, החתן דנן, וחשתי שראשי נוגע בענני הכבוד הציוריים, ששטו מעלינו לאיטם, בשמי ירושלים, כאילו מלווים אותנו ושמחים בשמחתנו.
ישי ביקש לעלות לתורה, בשבת חתן, במניין האהוב של גבי שיינין. לכן, שינינו מהרגלנו ויצאנו מעט מאוחר יותר. קיבלנו אישור לבושש לחזור מהתפילה החגיגית בכותל, מבני משפחתנו החמודים, שהתאספו לחגוג אתנו יחד את שבת החתן המשמחת.
מילאתי ליבי ברון ואת אמתחתי בסוכריות רכות וצבעוניות.
השמש הירושלמית אך הפציעה והאירה לנו את הדרך בקרני חורף מלטפות.
הרצים היו עייפים מריצת ה׳מרתון הירושלמי׳, שהתקיימה ביום שישי. במקומם מלאו את האופק תיירים רבים שניצלו את השמש החורפית לטייל בעיר העתיקה ולפקוד את הכותל.
כשהגענו לכותל גילינו שיש במניין עוד שמחה נפלאה – ר׳ דוד וייס הכהן, הגבאי העמית וממייסדי המניין מחתן השבוע נכדה יקרה. משפחת הכלה התייצבה גם היא למניין החגיגי והשמחה המשותפת געתה עד קודש הקודשים.
גבי שיינין, כהרגלו, עשה הכול כדי להגביר את השמחה, בברכות, בפינוקים, בממתקים, בפירגונים כנים ובכיבודים נדיבים.
התפילה שנערכה כדרכה ליד אבני הכותל ומחיצת הנשים, סמוך מאד לקודש הקודשים, הייתה מעצימה וארוכה מהרגיל. צירוף נפלא של כפל פרשות יחד עם הפטרת ׳שבת החודש׳ ותפילת ׳מברכין חודש ניסן׳ והעליות לתורה לכבוד השמחות הוסיפו לרוממות המעמד ולהתרגשות רבה. השיא היה בבקשה המיוחדת ששאגנו כולנו יחד כאיש אחד בלב אחד, בסיום פר׳ פקודי – ׳חזק חזק ונתחזק!׳.
02
בשבוע שעבר הלכה לעולמה, בשיבה טובה, סבתא בתיה פלהיימר ע״ה.
זכיתי להכיר את סבא משה יבדל״א וסבתא בתיה בשמחות המשפחתיות המשותפות. בנם, יוסי פלהיימר, גר במצפה יריחו ומנהל שם את בית הספר. בתו התותחית, עדינה, נשואה לאחייני, דוד ברט המתוק. שניהם חמודים במיוחד ומגדלים בשבי דרום משפחה חייכנית ומלאת חן וחיוניות. יואל וורד פלהיימר ממייסדי פדואל, ידידינו היזמים, בוני הארץ כפשוטו, תוך שהם מגדלים בענווה דור של מתנחלים ותלמידי חכמים. בנם, הרב בנימין, היה במשך שנים ׳חברותא בוגר׳ של החתן הטרי, ישי גולדברג, הי״ו. ר׳ בנימין משמש כיום כרב קהילה בשכונת בית הכרם בירושלים. חכו, זה עוד לא הכול…
לאחר שאביה יהושע שלנו נהרג, אזרתי אומץ לצאת למסע לפולין, עם ר׳ אבי רט. עד האסון שפקד אותנו היה לי קשה להבין את התיאורים של אימי ז״ל, אוד מוצל מאש, שניסתה להסביר לילדיה את התחושה הנוראה, של משפחה יהודית תורנית, שלווה, מאמינה וערכית, שביום אחד, בעיצומה של שואה נוראה, נודע לה שהושמדו בפולין כמעט כל בנייה היקרים וכך חרב עלייה עולמה.
זכיתי ששותפיי החשובים למסע לפולין היו, בין היתר, גם סבא משה פלהיימר יבדל״א ואיתו בנו היקר יואל הי״ו. סבתא בתיה לא הצטרפה למסע, מכיוון שהיה קשה לה להתמודד שוב עם מחזות ומחוזות הזוועה. סבתא בתיה נשאה במשך כל ימי חייה את משא מראות ליל הבדולח שנשארו חקוקים בזיכרונה. כשהייתה בת חמש צפתה מחלון ביתה על בית הכנסת – ״הקלוייז״ הבוער וראתה כיצד אביה רץ בשארית כוחותיו לחלץ את ספרי התורה מבית הכנסת העשן. המראה של אביה חובק בידיו שני ספרי תורה מאובקים מפחם, ליווה אותה כל ימי חייה.
זיכרון נוסף נשאה היא בליבה. דמותה האצילית של סבתה היקרה, מלווה, אותה ואת משפחתה, לרכבת בדרכם לארץ ישראל. סבתא, במר גורלה, לא קיבלה אשרת כניסה לארץ ישראל והנה היא עומדת על הרציף בגרמניה הארורה ומנפנפת להם לשלום.
סבתא נשארה שם בתופת, הובלה כמו כל היהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה בפולין ובגרמניה שמהם לא חזרו.
דרך המסע המשותף עם משפחת פלהיימר, לאורך מסלול גיא ההריגה, התהדקו הקשרים עם סבא משה.
בשלהי מלחמת השחרור, ב׳מבצע חורב׳ העקוב מדם, שתוכנן לשחרור הנגב נהרג הדוד, יואל פלהיימר הי״ד, אחיו של סבא משה.
חברי, יואל יבדל״א, נקרא על שם דודו. גבורת האח הבכור מלווה את המשפחה עד היום. יואל ידידי, הקדיש לאחרונה ימים ולילות למחקר ולאיסוף כל שבב מידע אודות קורות חייו ונפילתו בקרב של דודו האהוב.
סבתא בתיה אשת חיל, אישה גדולה בחסד, במידות ובענווה, הייתה אזן קשבת לכל אישה גלמודה, אלמנה, עולים חדשים. אישה חכמת לב הייתה, השיגה תמיד את מבוקשה בכוח השכנוע, בנועם ובנחת רוח. כל עניינה בעולם וכול פועלה, עלי אדמות, היו מיועדים רק להוסיף טוב.
כל מי שבא בקשר עם סבתא בתיה ידע שהוא יכול לסמוך עליה במאה אחוז, כאשת סוד נאמנה, כבעלת עצה טובה ובעיקר כמי שמעניקה תשומת לב כנה ואמיתית, שמטרתה קידום ועזרה.
סבא משה, יבדל״א, חקלאי בנפשו, עסק למעלה מ-30 שנה, מאז שירותו בנח״ל, בעבודת האדמה, במסירות, באהבה ובחריצות. גם כשעבר לתחום המנהלה עבודת החלאות עדין זרמה בעורקיו.
תמיד חיווה דעתו והתפעל בעקביות מחידושי החקלאות. מאז עלייתו לארץ ישראל, בגיל שש שנים, מתפלל סבא משה באותו בית כנסת: ׳קהילת היקים – מקור חיים׳, בפתח תקווה, בו שימש, עד לאחרונה, במשך שנים רבות, כבעל קורא וכתוקע בשופר.
הזוגיות המופלאה של סבא וסבתא פלהיימר, שנמשכה למעלה מ-65 שנים, היא לנו ולבני הדור הצעיר – לדוגמא ולמופת.
אני מאחל לסבא משה להמשיך ולרוות נחת, בבריאות טובה, משלושה דורות של צאצאים, צברים יראי שמים, מקסימים ואהובים ובקרוב גם מהדור הרביעי. בע״ה.
03
ישאלו אותי בוודאי – כיצד, בשבוע של שמחה, בו אנו מחתנים את בננו האמצעי המתוק, אני מביא כאן דווקא סיפורי שואה ותקומה…
אשיב לכם ללא היסוס – אני מאמין באמונה שלמה ש׳עם שאין לו שורשים אין לו עתיד׳. זכות גדולה היא ללמוד מכל פרט בהיסטוריה שלנו כדי לשפר את תפקודינו והחלטותינו. זו חובתנו הציבורית וגם חובתו של כל זוג טרי שבונה ומנווט את ביתו הנפלא בבחינת ׳בינו שנות דור ודור׳.
הקב״ה הוא שר ההיסטוריה. ברגעים שנדמה לנו שאנו מנהלים את העולם עלינו לזכור שיש מנהיג לבירה ועלינו להיות קשובים להכוונתו.
על ידי התבוננות בהיסטוריה היהודית הרחוקה והקרובה אנו יכולים ללמוד כיצד לכלכל את מעשינו, כציבור וכפרטים – יום יום, שעה שעה.
04
כשאני צועד לכותל אני מביט לעתים בשכננו הערבים בעיר העתיקה, שמנסים לזייף לעצמם היסטוריה מדומה בארץ ישראל, שעה שהם מתפללים לעבר מכה אך מפנים גבם אל ירושלים…
לצערי הערבים משכנעים את עצמם ואת העולם שהם ׳עם פלשתיני׳ בעל עבר עשיר. השקר הגדול הזה מחלחל ומסמא עיניים. הנרטיב השקרי מתנוסס עם דגל אש״ף בהפגנות השמאל. ראוי לפרסם לכל העולם, שגם אם יחזרו על השקר הזה מיליון פעמים הוא יוותר שקר.
לכן, כל זוג יהודי מאמין, שמקים את ביתו בארץ ישראל וקל וחומר בעופרה, שבחבל בנימין, משקם במו ידיו חורבה מחורבות ירושלים. הזוגות הצעירים שבונים את הארץ ומגדלים משפחות גדולות לתפארת, מסייעים להאיר לעולם כולו, את ההיסטוריה ואת העתיד שלנו בארץ, באור יקרות, אור של אמת!
נצח ישראל לא ישקר!
שבת שלום! למרות כל ההפגנות… ׳נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו׳ ומכוח ברכת שבת ׳שבע הברכות׳, נבנה את עמנו וארצנו לאור תורתנו, לתפארת. ■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…