בדרך לכותל

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובישועה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01

שבת מברכים חודש אדר א׳. 4 חודשי מלחמת מצווה. 

ארובות השמים נפתחו ומעיינות של ברכה מילאו את בורות המים שיבשו בירושלים. עוד בטרם עלה השחר, הושטתי ידי מהחלון והיא שבה ספוגה במים. 

אך הפעם לא היססתי. למען תפילה בכותל לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט. יש לי כל כך הרבה נושאים לשפוך בהם שיחי לפני ה׳. להודות על הטובה ולבקש על כלל ישראל.

בשעת הדלקת נרות שבת זכינו למתנה מרגשת. קיבלנו בהפתעה חבילה של נכדים ארוזים ומטוקטקים לשבת קודש. בננו וכלתנו הורידו את ילדיהם המתוקים אצלנו ונסעו במהירות לשערי צדק, במסגרת מבצע מתוכנן היטב, להרחבת המשפחה. כלתי חיכתה עם צירי הלידה עד שבעלה ישתחרר מ-4 חודשי שרות מילואים כלוחם בחטיבת הצנחנים בעזה. וכך היה, אך החזיר את נשקו, בשלה השעה ללידה מהירה ומוצלחת. באותה שבת נפלאה, גם ביתנו, צופיה באה לשבות ולשמח אותנו, עם הנכדים המתוקים, כשבעלה משרת בשמירה על תושבי עוטף ירושלים. 

איתן, התינוק החמוד של צופיה ויהל, חגג בשבת יתרו חודש ימים להולדתו. הוא חש מחובק ועטוף בחום, באהבת אם, סבא, סבתא, אחיות ובני דודים. כל זה, שעה שאביו, יהל, משרת כבר ארבעה חודשים ושומר עלנו מרחוק, במערבים, בקור עז ובגשם שוטף.

02

למחרת, צעדתי בתוך ממטרי הברכה, שליוו אותי, בעקשנות ובעקביות, כל הדרך אל הכותל. גלשתי במדרגות הרחבות משוק שער יפו השומם אל הכותל. הרחבה הגדולה, למרגלות שריד חומת מקדשנו, התגלתה אלי ריקה מאדם, צחורה, דוממת ורוויה בגשם. מצד אחד הלב נצבט לרגע, מצד שני התמלאתי בתחושה מיוחדת – מחזה סוריאליסטי של קדושה העוטפת ומקיפה את הר הבית. 

דמיינתי את חצרות בית ה׳ ורחבת הר הבית, סובבים המקדש, טובלים במקווה טהרה של גשמי ברכה, בוהקים ברוממות קדושתם, ממתינים להמוני בני ישראל העולים לרגל ומנחתם בידם.

נכנסתי אל הקודש פנימה, אל מנהרת ׳קשת וילסון׳ הנשענת על הכותל המערבי. מעליה ומסביבה מתנוססים קשתות ענק של הגשר הרחב, שהוביל את עולי הרגל, פנימה, אל הר הבית.  

באחד המסדרונות גיליתי את חבריי היקרים למניין הקבוע שלנו, מצטופפים עם שרידים ממניינים אחרים, גיבורי כוח, שפילסו דרכם כמוני, בין מטחי הגשם ומשבי הרוחות, אל פאתי המקדש הנכסף.

03

בסיום קריאת התורה קראתי כהרגלי, בקול רם ונישא, את התפילה שחיבר הרב גורן לשלום הלוחמים, החטופים והפצועים. ביקשתי מבעל הקורא המוכשר שלנו, איש הרובע, הרב יעקב גולדשטיין, שיעשה ׳מי שברך׳ לכלתי היולדת ולרך הנולד במזל טוב. ׳בן או בת?׳ באה השאלה המביכה… ׳לא יודע׳ עניתי… והקהל פרץ בצחוק של שמחה.

הרב יעקב, בעל הקורא, שמשמש גם כגבאי, כשהרב ידידיה פרנקל מבושש לבא, זרח מאושר, כבש את חיוכיו ופצח ב׳מי שברך׳ כפול ומכופל – גם לבן וגם לבת… 

04

לפני כשבועיים הוזמנו על ידי חברת ׳עלי קטיף – חסלט׳ וידידי ר׳ אברהם רוטשטיין, לסיור מכונן בקיבוצים בעוטף עזה.

למרות שעברו ימים רבים, עדיין ידי רועדות על המקלדת. קשים המראות וקשות המחשבות. 

בשדרות ניצבנו על המגרש בו שכנה תחנת המשטרה, אליה חדרו המחבלים בשמחת תורה. הבניין נהרס כדי שלא יישאר זכר לחורבן. הבתים מסביב מרוססים בכדורים, עדות להתקפת המחבלים על כל מי שהציץ מחלונות, או גגות הבתים הסמוכים וזכר לקרבות הגבורה של השוטרים.

בסמוך לאתר, נחשפנו למחזה זוועה במערכת הביוב הגדולה. בצינור ענק, מתחת לגשר בטון, התגלה מחבל חמוש ומזווד באפוד עמוס ברימונים, בנשקים ובחומרי חבלה. גופת המחבל אותרה בעקבות סתימת ענק, בלתי מוסברת, במערכת הניקוז של שדרות.

עצרנו בישיבה הגבוהה של שדרות, בה התחולל נס גדול. עשרות המחבלים פסחו על הישיבה ההומה, בשמחת התורה, ושעטו לכבוש את תחנת המשטרה. בישיבה שמענו שיחות מאלפות, בין השאר, של יאיר בן דוד, מ״פ אמיץ, בחטיבת הנגב, תושב שבי דרום, שהמחיש את דבריו במצגת סרטונים על הקרבות הקשים בטיהור בית חנון.

פגשתי גם את ראש הישיבה, הרב פנדל, שעסוק בימים אלו, כמו רבים מראשי הישיבות, בהגברת הלימוד בישיבה שנותנת ׳כיפת ברזל׳ ללוחמים, בתמיכה בחיילי הישיבה המגויסים ולא פחות חשוב – בהסברה לאורחים מכל העולם, על הפוגרום הנורא שערכו המחבלים ועל תגובותינו, דעותינו ועמדותינו הצודקות. 

משם נסענו לקיבוץ עלומים. המחבלים דילגו על בתי הקיבוץ, חדרו למעונות של עובדי החקלאות והרפת התאילנדים, שרפו, בזזו, הרסו את הרפת, השחיתו, הרגו פועלים תמימים וחטפו כל מי שבא לידם.

מזועזעים עד עמקי הנפש הגענו לקיבוץ בארי. קיבוץ יפיפה, מטופח, מרווח ופסטורלי. צעדנו בלב הקיבוץ. אט אט התגלו לעיננו מראות מחרידים, של שכונות שלמות שרופות והרוסות, לאחר פוגרום נורא ואכזרי. נכנסנו לבית משפחה אחת בודדה, שניצלה בנס. המחבלים בזזו, הרסו ושרפו את הבית וכל מה שהיה בו. רק הממ״ד המנוקב נותר כמעט שלם, לאחר ששימש, באופן ניסי, מחסה והגנה לבני הבית. הגג קרס, כל הבית הרוס ומפויח. על הריסות הרצפה העשינה מושלך בדל של פסנתר שרוף. במקום מיתרים מנגנים נותרו רק גחלים שחורות. במקום קלידים צחורים, נשארו חורים שחורים וזיכרונות.

ברוב הבתים החלונות והדלתות מנוקבים בכדורים. החצרות המטופחות הפכו לזירת שמד.

בפתחי הבתים ההרוסים והשרופים חקוקים בטיט ובתמונות שמות הנספים והחטופים מדיירי הבית.

כמחצית מבני הקיבוץ נטבחו או נחטפו.

לחזק את ליבנו הדואב שמענו גם לא מעט סיפורי ניסים והצלה.

המומים וכואבים נסענו לאתר ׳מסיבת הנובה׳ ביער קיבוץ רעים. שם התייחדנו עם זכר הנופלים והתפללנו לשלום החטופים.

לאחר מכן, התיישבנו, המומים, על ספסלי עץ בחורשה. הבטתי סביב. הספסלים, וכפלי הקרקע השטוחה,  לא הצליחו להגן על המון החוגגים, שנקלע למטווח רצחני, של מחבלי נוחבה, אכזריים וצמאי דם.

הקשבנו בדממה לדבריו המחזקים והמעוררים, של הרב מנחם קלמנזון מ׳צוות אלחנן׳, שתיאר כיצד הוא ואחיו, הי״ד, בליווי אחיינם היקר, חרפו נפשם בגבורה עילאה, כדי להציל תחת אש כבדה, משפחות שלמות ועשרות לכודים, בקיבוץ נחל עוז. ביניהם אישה יקרה, שהייתה בהריון. חייה וחיי העוברה שלה, ניצלו מהתופת בזכות נחישותם של השלושה. אלחנן הי״ד, התעקש להמשיך ולחלץ ממוות עוד ועוד אזרחים להעבירם בג׳פ למקום מבטחים. 16 איש, אישה וילד נדחסו בסבבים לג׳יפ שמיועד ל4-5 נוסעים… אלחנן ביקש מהניצולים לא להביט דרך החלון כדי שלא ייחשפו לנהרות הדם ולזוועות, שחוללו המחבלים ברחובות הקיבוץ. אלחנן הגיבור, הי״ד, נרצח על ידי מחבלים בני עוולה.  לאחר שמשפחות הניצולים פונו למלון בים המלח, הם הזמינו את הרב מנחם ואחיינו למלון כדי להוקיר להם מעט טובה ולתת להם לחבק וללטף את התינוקת שניצלה בזכותם, במעיי אימה.  

אלחנן נרצח. אך הותיר אחריו מורשת של מסירות והקרבה עצומה למען העם והארץ. בלי להבדיל בין שמאלני לימני, או  בין דתי לחילוני.

הקשבנו לתיאור נוסף של קרבות ההצלה מפיו של תא״ל במי״ל, אורן סולומון, שהקים תחת אש, עם בנו, לוחם בסדיר, ׳מוצב חרום מאולתר׳, בתוך שוחה קטנה מאחורי תלולית עפר, בצומת קיבוץ רעים. הוא ובנו היו חמושים באקדחים אישיים בלבד. בתושייה רבה הם פרקו מקלע כבד, מטנק שנתקע בסמוך ונהגו נהרג, וכך ירו מטחי אש צולבים, אל עבר המחבלים, במטרה להרתיעם ולחסלם. 

בדרך זו, של לחימה עיקשת, כשהבן מחפה על גבו של אביו, מילטו והצילו הלוחמים האמיצים, צעירים וצעירות רבים, שהצליחו לברוח ממסיבת התופת, חלקם פצועים קשה, ולהסתתר בשוחה, בחסות האש של ׳צוות סולומון׳, שחיפו עליהם.

כך הצילו האב והבן צעירים וצעירות רבים ממוות או מחטיפה.

הערב ירד, הודינו מאד לרב מנחם קלמנזון ולתא״ל אורן סלומון, ונסענו למפגש מסכם, במושב מבטחים הסמוך, בבית משפחת אילן עמר. 

הכנסת האורחים בבית עמר הייתה מעל ומעבר. פירות ט״ו בשבט, מאפים טריים, ירקות העונה ובקבוקי שתיה מכל הסוגים, גדשו את הפרגולה, בחצר המטופחת, שבמרכזה בריכת שחייה דוממת, צלולה ורוויה בדמעות.

משפחה מקסימה של חקלאים שורשיים, אוהבי ארץ ישראל. משפחה מלוכדת, של מגדלי ירקות מגוונים, בחקלאות עברית איכותית, וגם ירקות עלים ללא תולעים, משפחת עמר מטפחת חממות בעוטף עזה, בנגב הצפוני, בשטחי ענק בהיקף של מאות דונמים. 

שמענו את סיפור הנס, כיצד ניצלה משפחת עמר, ב״ה, בזכות ההחלטה שלהם, ברגע האחרון, לחגוג את ׳שמחת תורה׳ במושב בצפון הארץ. ביתם אמנם נותר על תילו, אך על גג הבית הסתתרו מחבלים, שצלפו על כל מי שזז, בפתחי הבתים או ברחוב.

פלנטה אחרת. מי שלא היה שם לא יבין.


05

׳אמר רבי חנינא: כל האומר הקב״ה ותרן הוא, יוותרו חייו׳ (בבא קמא, נ, ע״א).

המסקנה שלי מהסיור המחזק והמטלטל הזה, היא, שאסור לנו לעצור את המלחמה הצודקת להשמדת עמלק. אחרת אנו מסכנים, חו״ח את תושבי הגליל והנגב ובהמשך גם את תושבי גוש דן – המשמשים כ׳עוטף שומרון ובנימין׳. 

אצטט כאן ברוח הסברו של רש״י – כל האומר הקב״ה ותרן…  כל מי שחושב שהקב״ה מוותר לפושעים ולמחבלים ועובר על פשעם – מפקיר את חייו ואת חיי חבריו, בני עם ישראל. הוותרן, הטועה, מאפשר למחבלים העמלקים להמשיך ולרצוח… כי, לשיטתו של הוותרן, ׳בין כה וכה הקב״ה סולח לפושעים׳. 

זו אולי גישה נוצרית… ולבטח לא יהודית.

06

מזועזעים ומאמינים בנצחון ישראל, החלטנו ׳בקרן אביה׳, לעשות מעשה ולהזמין בחום את משפחות הלוחמים, לשבת חווייתית, בהר הזיתים. שבת של חיזוק והצדעה לגיבורים.

בשבת קודש פרשת תצווה, י״ד אדר א׳, מ״ב שנים להסתלקותו של מו״ר, הרב צבי יהודה, (שטמון בהר הזיתים), נתכנס במלון שבע הקשתות, במרומי הר הזיתים, לשבת מאחדת, מחבקת ומרוממת. 

נתפלל מול הר הבית. נבקש יחד מהש״ית שישלח ברכה והצלחה לכל הלוחמים שלנו, בצפון ובדרום ורפואה שלמה לפצועים ולחטופים. נשמע שיחות של הרב שמואל סלוטקי, הי״ו, אבי הגיבורים – נעם וישי, הי״ד. נקשיב לרב מנחם קלמנזון, מ׳צוות אלחנן׳, אחיו של אלחנן, הי״ד. נשמע מקורותיו של הלוחם, אלישע מדן, שנפצע קשה מאד ורגליו נקטעו, תוך כדי לחימה בגבורה במחבלים הארורים. נקיים תפילות לשלום החטופים, החיילים והפצועים. נערוך ׳טיש חסידי׳ מרגש, יחד אתכם ועם כל המוזמנים. הכול, בניצוחו של בעל הניגון ומספר הסיפורים החסידיים, ישראל פרנס, הזכור לטוב. 

אני בטוח שהאירוע יהיה מחזק, מועיל ומרגש עד מאד.

שבת שלום של ישועות גדולות. שמחת ניצחון גדולה לעם הנבחר. החלמה לפצועים ולחטופים. חיבור וחיבוק של כל חלקי העם הנפלא. חיסול המחבלים בדרום, בצפון וביו״ש. שחרור החטופים לשלום, במבצע צבאי מוצלח ומפתיע. ■

לתגובות: manager@pisrael.com

עוד במדור זה

אל תתנו למחבלים לנצח

אל תתנו למחבלים לנצח

לפני‭ ‬שנתים‭ ‬הערבים‭ ‬יצאו‭ ‬להתקפת‭ ‬טרור‭ ‬על‭ ‬ישראל‭. ‬למה‭? ‬כי‭ ‬הם‭ ‬אנטישמים‭ ‬ורוצים‭ ‬להרוג‭ ‬יהודים‭, ‬כי‭ ‬הם‭ ‬שונאים‭ ‬את‭ ‬ישראל‭ ‬והם‭ ‬רוצים‭ ‬להכאיב‭ ‬לה‭ ‬ולהחליש‭ ‬אותה‭, ‬ובאופן‭ ‬מוצהר‭ ‬‮–‬‭ ‬כדי‭ ‬לשחרר‭ ‬מחבלים‭.‬

את‭ ‬שתי‭ ‬המטרות‭ ‬הראשונות‭ ‬הם‭ ‬השיגו‭. ‬וכעת‭ ‬‮–‬‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬השלישית‭. ‬הם‭ ‬באו‭ ‬כדי‭ ‬לשחרר‭ ‬מחבלים‭, ‬והם‭ ‬עשו‭ ‬זאת‭.‬

הם‭ ‬השפילו‭ ‬אותנו‭ ‬עד‭ ‬עפר‭. ‬אנסו‭ ‬את‭ ‬בנותינו‭, ‬רצחו‭ ‬את‭ ‬בנינו‭, ‬ובסוף‭ ‬אנחנו‭ ‬נושאים‭ ‬ונותנים‭ ‬איתם‭ ‬כאילו‭ ‬הם‭ ‬היו‭ ‬אנשים‭ ‬מן‭ ‬הישוב‭, ‬וגם‭ ‬משחררים‭ ‬את‭ ‬אנשיהם‭ ‬הרוצחים‭.‬

אין‭ ‬צורך‭ ‬להכביר‭ ‬מלים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שהתוצאה‭ ‬הסופית‭, ‬בפרט‭ ‬אם‭ ‬עזה‭ ‬תשוקם‭ ‬והערבים‭ ‬ישארו‭ ‬שם‭, ‬תעודד‭ ‬עוד‭ ‬מעשי‭ ‬טרור‭. ‬הטרוריסטים‭ ‬יאמרו‭: ‬הנה‭, ‬העם‭ ‬הערבי‭ ‬הכה‭ ‬את‭ ‬העם‭ ‬היהודי‭, ‬לא‭ ‬הפסיד‭ ‬כלום‭, ‬וקיבל‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שרצה‭. ‬מסקנה‭: ‬הטרור‭ ‬נגד‭ ‬היהודים‭ ‬משתלם‭. ‬כדאי‭.‬

לא‭ ‬צריך‭ ‬להכביר‭ ‬מלים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שהתוצאה‭ ‬הסופית‭ ‬מסוכנת‭ ‬לישראל‭ ‬וככל‭ ‬הנראה‭ ‬תגבה‭ ‬מחיר‭ ‬דמים‭ ‬נורא‭. ‬לפני‭ ‬שנתיים‭ ‬שילמנו‭ ‬את‭ ‬המחיר‭ ‬על‭ ‬עיסקת‭ ‬שליט‭. ‬מה‭ ‬יהיה‭ ‬המחיר‭ ‬הפעם‭? ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שהפגין‭ ‬בעד‭ ‬העיסקה‭ ‬הזאת‭, ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שדרכו‭ ‬רגליו‭ ‬בככר‭ ‬החטופים‭ ‬ולו‭ ‬פעם‭ ‬אחת‭, ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שענד‭ ‬סרט‭ ‬צהוב‭, ‬ידע‭ ‬היטב‭ ‬מה‭ ‬יהיה‭ ‬המחיר‭. ‬הוא‭ ‬בחר‭ ‬לקבל‭ ‬את‭ ‬החטופים‭ ‬ולהקריב‭ ‬תמורתם‭ ‬אנשים‭ ‬אלמוניים‭ ‬בעתיד‭. ‬כשהאנשים‭ ‬האלה‭ ‬יפסיקו‭ ‬להיות‭ ‬אלמוניים‭ ‬‮–‬‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שהפגין‭ ‬בעד‭ ‬העיסקה‭ ‬יצטרך‭ ‬לדעת‭ ‬שמותם‭ ‬הוא‭ ‬הבחירה‭ ‬שלו‭. ‬היית‭ ‬בככר‭ ‬החטופים‭? ‬אתה‭ ‬בחרת‭ ‬להרוג‭ ‬את‭ ‬אותם‭ ‬אנשים‭. ‬לך‭ ‬תתנצל‭ ‬בפני‭ ‬המשפחות‭. ‬אתה‭ ‬בחרת‭ ‬בזה‭.‬

η„ ʉ χ ·Â˘‰

אבל‭ ‬גם‭ ‬בלי‭ ‬לדבר‭ ‬על‭ ‬המחיר‭ ‬הנורא‭ ‬ששילמנו‭ ‬ונשלם‭ ‬על‭ ‬עידוד‭ ‬מתקפות‭ ‬בעתיד‭ ‬ועל‭ ‬שחרור‭ ‬מחבלים‭. ‬גם‭ ‬אם‭ ‬נניח‭ ‬שלא‭ ‬יהיה‭ ‬מחיר‭ ‬כזה‭. ‬כבוד‭ ‬לאומי‭ ‬הוא‭ ‬מטרה‭ ‬בפני‭ ‬עצמה‭. ‬לאום‭ ‬לא‭ ‬משפיל‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬בפני‭ ‬אויביו‭, ‬גם‭ ‬אם‭ ‬המחיר‭ ‬הוא‭ ‬חיים‭ ‬של‭ ‬כמה‭ ‬אנשים‭ ‬פרטיים‭.‬

אין‭ ‬מקום‭ ‬לזלזול‭ ‬הזה‭ ‬בכבודו‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬ושל‭ ‬א‭-‬להיו‭. ‬כבוד‭ ‬לאומי‭ ‬הוא‭ ‬ערך‭ ‬חשוב‭ ‬מאד‭. ‬אין‭ ‬מקום‭ ‬להשפלתו‭. ‬על‭ ‬כבוד‭ ‬לאומי‭ ‬יוצאים‭ ‬למלחמה‭ ‬ומוסרים‭ ‬את‭ ‬הנפש‭.‬

לא‭ ‬רק‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭. ‬נראה‭ ‬לכם‭ ‬שארה"ב‭ ‬היתה‭ ‬מתרפסת‭ ‬ככה‭ ‬בפני‭ ‬מי‭ ‬שפגע‭ ‬באזרחיה‭?‬

ויתור‭ ‬על‭ ‬כבוד‭ ‬לאומי‭ ‬הוא‭ ‬ודאי‭ ‬לא‭ ‬סיבה‭ ‬לגאווה‭. ‬הוא‭ ‬רק‭ ‬סיבה‭ ‬לבושה‭ ‬עמוקה‭.‬

ואולי‭ ‬זאת‭ ‬עוד‭ ‬סיבה‭ ‬לכך‭ ‬שדורכים‭ ‬עלינו‭.‬

השפילו‭ ‬אותנו‭, ‬רצחו‭ ‬אותנו‭, ‬הפקירו‭ ‬את‭ ‬דמנו‭ ‬וכעת‭ ‬אנחנו‭ ‬משחררים‭ ‬את‭ ‬הרוצחים‭? ‬איפה‭ ‬הכבוד‭ ‬הלאומי‭?‬

‭(‬מי‭ ‬שרודף‭ ‬כבוד‭ ‬‮–‬‭ ‬זו‭ ‬בהחלט‭ ‬סיבה‭ ‬להתבייש‭. ‬מי‭ ‬שמחפש‭ ‬כבוד‭ ‬במובן‭ ‬של‭ ‬למה‭ ‬פלוני‭ ‬עלה‭ ‬שלישי‭ ‬ואני‭ ‬עליתי‭ ‬רביעי‭ ‬או‭ ‬למה‭ ‬נתנו‭ ‬לדוד‭ ‬רבבות‭ ‬ולי‭ ‬נתנו‭ ‬אלפים‭ ‬‮–‬‭ ‬מי‭ ‬ששאלות‭ ‬כאלה‭ ‬מעסיקות‭ ‬אותו‭ ‬לא‭ ‬ראוי‭ ‬לשום‭ ‬כבוד‭. ‬אפילו‭ ‬גלילה‭ ‬אל‭ ‬תתנו‭ ‬לו‭. ‬אבל‭ ‬מי‭ ‬שדואג‭ ‬לכבוד‭ ‬הבסיסי‭ ‬שלו‭ ‬כאדם‭, ‬כבוד‭ ‬הבריות‭, ‬שלא‭ ‬יאנסו‭ ‬את‭ ‬בנותיו‭ ‬ולא‭ ‬יפשיטו‭ ‬אותו‭ ‬ולא‭ ‬ישפילו‭ ‬אותו‭ ‬בככר‭ ‬העיר‭ ‬‮–‬‭ ‬על‭ ‬זה‭ ‬צריך‭ ‬למסור‭ ‬את‭ ‬הנפש‭. ‬וכאשר‭ ‬מדובר‭ ‬לא‭ ‬על‭ ‬כבוד‭ ‬של‭ ‬אדם‭ ‬פרטי‭ ‬אלא‭ ‬על‭ ‬הכבוד‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬‮–‬‭ ‬כאן‭ ‬צריך‭ ‬לצאת‭ ‬למלחמה‭ ‬אפילו‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שעם‭ ‬ישראל‭ ‬יעלה‭ ‬ראשון‭ ‬ולא‭ ‬שני‭).‬

‚ӯ ‰˙ȯˆÈÌ

אבל‭ ‬לגופו‭ ‬של‭ ‬מצבנו‭: ‬למרות‭ ‬הכל‭ ‬יש‭ ‬עוד‭ ‬תקוה‭ ‬גדולה‭.‬

מבחינה‭ ‬מסויימת‭ ‬אנחנו‭ ‬עכשו‭ ‬במצב‭ ‬יותר‭ ‬טוב‭ ‬מבתחילת‭ ‬הלחימה‭.‬

כעת‭ ‬אנחנו‭ ‬כבר‭ ‬לא‭ ‬מסכנים‭ ‬שום‭ ‬חטוף‭.‬

לכן‭ ‬נגמרו‭ ‬התירוצים‭. ‬אין‭ ‬עוד‭ ‬שום‭ ‬תירוץ‭ ‬לשאלה‭ ‬למה‭ ‬לא‭ ‬נכבוש‭ ‬את‭ ‬עזה‭ ‬ונגרש‭ ‬את‭ ‬תושביה‭.‬

למעשה‭, ‬הזמן‭ ‬לעשות‭ ‬זאת‭ ‬הוא‭ ‬עוד‭ ‬היום‭. ‬אל‭ ‬תחכו‭ ‬לראות‭ ‬אם‭ ‬חמאס‭ ‬מקיים‭ ‬הסכמים‭ ‬או‭ ‬מפר‭ ‬אותם‭ ‬או‭ ‬ממציא‭ ‬תרוצים‭. ‬לא‭ ‬מגיע‭ ‬לחמאס‭ ‬שניתן‭ ‬לו‭ ‬הזדמנות‭ ‬לעמוד‭ ‬בהסכם‭. (‬מה‭ ‬אתם‭ ‬אומרים‭? ‬סיכמנו‭ ‬ולא‭ ‬עמדנו‭ ‬בהסכם‭? ‬אתם‭ ‬באמת‭ ‬אומרים‭ ‬את‭ ‬זה‭? ‬צריך‭ ‬לקיים‭ ‬הסכמים‭ ‬עם‭ ‬הנבלות‭ ‬האלה‭? ‬לא‭ ‬שילמנו‭ ‬על‭ ‬החטופים‭? ‬אה‭ ‬כן‭? ‬חמאס‭ ‬חרש‭ ‬וזרע‭ ‬וגידל‭ ‬וקצר‭ ‬חטופים‭ ‬ואנחנו‭ ‬שדדנו‭ ‬אותם‭ ‬ממנו‭ ‬בלי‭ ‬לשלם‭???!!! ‬די‭. ‬עם‭ ‬האנשים‭ ‬האלה‭ ‬לא‭ ‬צריך‭ ‬לקיים‭ ‬שום‭ ‬הסכם‭).‬

אבל‭ ‬אם‭ ‬מדינת‭ ‬ישראל‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬ברמה‭ ‬מספיק‭ ‬גבוהה‭ ‬כדי‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬‮–‬‭ ‬אפשר‭ ‬ללכת‭ ‬בדרך‭ ‬אחרת‭: ‬הלא‭ ‬חמאס‭ ‬לא‭ ‬ימסור‭ ‬לידינו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הנשק‭ ‬ברצועה‭ ‬עד‭ ‬הכדור‭ ‬האחרון‭. ‬לא‭ ‬ימסור‭? ‬נמשיך‭ ‬במלחמה‭ ‬עד‭ ‬הנצחון‭. ‬אנחנו‭ ‬כבר‭ ‬לא‭ ‬מסכנים‭ ‬אף‭ ‬חטוף‭.‬

כבר‭ ‬אין‭ ‬להם‭ ‬שום‭ ‬קלף‭ ‬ביד‭. ‬אין‭ ‬סיבה‭ ‬שלא‭ ‬נשמיד‭ ‬אותם‭.‬

לפני‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬מכרו‭ ‬לנו‭ ‬תירוצים‭ ‬שונים‭ ‬למה‭ ‬לא‭ ‬להתיישב‭ ‬בעזה‭. ‬אמרו‭ ‬שחבל‭ ‬לגור‭ ‬ולאבטח‭ ‬ישובים‭ ‬בלב‭ ‬אוכלוסיה‭ ‬ערבית‭. ‬כעת‭ ‬בחלק‭ ‬גדול‭ ‬מהרצועה‭ ‬האוכלוסיה‭ ‬הערבית‭ ‬כבר‭ ‬איננה‭. ‬אין‭ ‬שום‭ ‬סיבה‭ ‬או‭ ‬תירוץ‭ ‬למה‭ ‬לא‭ ‬להתיישב‭ ‬שם‭. ‬אבל‭ ‬אנשים‭ ‬שונים‭ ‬עדיין‭ ‬נרתעים‭ ‬מזה‭. ‬כנראה‭ ‬מהטעם‭ ‬שיאיר‭ ‬לפיד‭ ‬לא‭ ‬התאפק‭ ‬ואמר‭ ‬בפירוש‭ ‬לפני‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭: ‬אין‭ ‬בזה‭ ‬שום‭ ‬הגיון‭, ‬אבל‭ ‬צריך‭ ‬להשפיל‭ ‬את‭ ‬הדתיים‭ ‬האלה‭.‬

ω˜„ÈÌ ‡Â˙Ì

כשהודיתי‭ ‬על‭ ‬ההשגים‭ ‬הגדולים‭ ‬של‭ ‬השנה‭, ‬שאלו‭ ‬אותי‭ ‬‮"‬אבל‭ ‬למה‭ ‬ככה‭? ‬למה‭ ‬לא‭ ‬בלי‭ ‬כל‭ ‬ההרוגים‭ ‬האלה‮"‬‭. ‬התשובה‭ ‬היא‭ ‬שהיו‭ ‬לנו‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬בלי‭ ‬כל‭ ‬ההרוגים‭ ‬האלה‭. ‬לא‭ ‬ניצלנו‭ ‬את‭ ‬אותן‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭. ‬עכשו‭ ‬הזמן‭ ‬לשאול‭: ‬אתם‭ ‬רוצים‭ ‬לחסל‭ ‬אותם‭ ‬עכשו‭, ‬או‭ ‬לחכות‭ ‬עד‭ ‬אחרי‭ ‬שיתנו‭ ‬לנו‭ ‬סיבה‭ ‬כואבת‭? ‬אתם‭ ‬רוצים‭ ‬לחכות‭ ‬עד‭ ‬שנתחיל‭ ‬לשלם‭ ‬את‭ ‬מחיר‭ ‬שחרור‭ ‬כל‭ ‬המחבלים‭ ‬האלה‭? ‬לא‭ ‬עדיף‭ ‬להקדים‭ ‬ולכבוש‭ ‬את‭ ‬עזה‭ ‬ולהשמיד‭ ‬את‭ ‬המחבלים‭ ‬עוד‭ ‬לפני‭ ‬שהם‭ ‬יתנו‭ ‬לנו‭ ‬סיבה‭ ‬כואבת‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬

כבר‭ ‬אחרי‭ ‬החגים‭, ‬חוזרים‭ ‬לשיגרה‭, ‬והחמאס‭ ‬כבר‭ ‬התחיל‭ ‬להרגיל‭ ‬אותנו‭ ‬לשיגרה‭ ‬הידועה‭ ‬והמוכרת‭: ‬הם‭ ‬יורים‭ ‬ואנחנו‭ ‬מגיבים‭, ‬ומתאמצים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬הפסקת‭ ‬האש‭ ‬ולא‭ ‬להסלים‭. ‬לא‭ ‬להכריע‭, ‬לא‭ ‬לנצח‭ ‬ולא‭ ‬להשמיד‭ ‬את‭ ‬הטרור‭. ‬לנהל‭ ‬את‭ ‬הסכסוך‭. ‬כבר‭ ‬הלכנו‭ ‬המון‭ ‬פעמים‭ ‬לסרט‭ ‬הזה‭ ‬ולמדנו‭ ‬שזה‭ ‬סרט‭ ‬עם‭ ‬סוף‭ ‬רע‭. ‬למה‭ ‬ללכת‭ ‬שוב‭?‬

כל‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬נוציא‭ ‬מעזה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬החמאסניקים‭, ‬כולל‭ ‬החמאסניקים‭ ‬הבלתי‭ ‬מעורבים‭, ‬הם‭ ‬ימשיכו‭ ‬לנסות‭ ‬להשמיד‭ ‬אותנו‭, ‬וזה‭ ‬יכאב‭. ‬מאד‭. ‬אז‭ ‬שוב‭ ‬לחזור‭ ‬לסרט‭ ‬של‭ ‬סבבים‭ ‬ושקט‭ ‬יענה‭ ‬בשקט‭? ‬לא‭ ‬למדנו‭ ‬שום‭ ‬דבר‭? ‬

לכתך אחרי במדבר

לכתך אחרי במדבר

הדרך‭ ‬לארץ‭ ‬ישראל‭ ‬עוברת‭ ‬בישיבה‭ ‬בסוכות‭ ‬במדבר‭. ‬לכתך‭ ‬אחרי‭ ‬במדבר‭ ‬בארץ‭ ‬לא‭ ‬זרועה‭.‬

לא‭ ‬קלה‭ ‬היא‭ ‬הדרך‭ ‬אל‭ ‬הארץ‭. ‬היא‭ ‬עוברת‭ ‬במגורים‭ ‬בסוכות‭ ‬במדבר‭, ‬בייבוש‭ ‬ביצות‭, ‬במגורים‭ ‬בקראוון‭ ‬על‭ ‬גבעה‭ ‬או‭ ‬בחושה‭ ‬בחוה‭, ‬או‭ ‬במושבה‭. ‬הדירה‭ ‬דירת‭ ‬עראי‭. ‬מדי‭ ‬פעם‭ ‬היא‭ ‬נהרסת‭ ‬וצריך‭ ‬לבנות‭ ‬אותה‭ ‬שוב‭.‬

הליכה‭ ‬אחרי‭ ‬ה‮'‬‭ ‬אל‭ ‬הארץ‭ ‬היא‭ ‬הליכה‭ ‬בלי‭ ‬קבע‭. ‬כשה‮'‬‭ ‬אומר‭ ‬מפרקים‭ ‬את‭ ‬הסוכה‭ ‬ועוברים‭ ‬למקום‭ ‬הבא‭.‬

רק‭ ‬כך‭ ‬מגיעים‭ ‬לישיבת‭ ‬קבע‭ ‬בארץ‭.‬

דור‭ ‬דור‭ ‬וחלוציו‭. ‬יוצאי‭ ‬מצרים‭ ‬בסוכות‭ ‬במדבר‭, ‬חלוצי‭ ‬הדור‭ ‬הזה‭ ‬בסוכות‭ ‬בגבעות‭.‬

במדבר‭ ‬למדנו‭ ‬שלא‭ ‬על‭ ‬הלחם‭ ‬לבדו‭ ‬יחיה‭ ‬האדם‭, ‬כי‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬מוצא‭ ‬פי‭ ‬ה‮'‬‭ ‬יחיה‭ ‬האדם‭. ‬אנו‭ ‬תלויים‭ ‬בה‮'‬‭ ‬ומתפרנסים‭ ‬במן‭ ‬ובמים‭ ‬מידו‭ ‬מדי‭ ‬יום‭ ‬ביומו‭. ‬כך‭ ‬הוא‭ ‬גם‭ ‬בארץ‭. ‬ארץ‭ ‬אשר‭ ‬ה‮'‬‭ ‬א‭-‬להיך‭ ‬דורש‭ ‬אותה‭ ‬ותמיד‭ ‬עיני‭ ‬ה‮'‬‭ ‬א‭-‬להיך‭ ‬בה‭. ‬במדבר‭ ‬לקטנו‭ ‬מן‭ ‬כל‭ ‬יום‭, ‬ביום‭ ‬הששי‭ ‬לקטנו‭ ‬כפלים‭ ‬ושבתנו‭ ‬ביום‭ ‬השביעי‭. ‬בארץ‭ ‬אנו‭ ‬תלויים‭ ‬בה‮'‬‭ ‬בגשם‭ ‬שש‭ ‬שנים‭, ‬בשנה‭ ‬הששית‭ ‬אנו‭ ‬אוספים‭ ‬כפלים‭, ‬ושובתים‭ ‬בשנה‭ ‬השביעית‭. ‬אנו‭ ‬תלויים‭ ‬בה‮'‬‭ ‬דבר‭ ‬יום‭ ‬ביומו‭ ‬והולכים‭ ‬אחריו‭.‬

הזמן‭ ‬שבו‭ ‬אנו‭ ‬מרגישים‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬כאשר‭ ‬אנו‭ ‬אוספים‭ ‬את‭ ‬תבואת‭ ‬השנה‭ ‬הקודמת‭ ‬ונידונים‭ ‬על‭ ‬מימי‭ ‬השנה‭ ‬הבאה‭. ‬פסח‭ ‬הוא‭ ‬החג‭ ‬של‭ ‬יציאת‭ ‬מצרים‭. ‬שבועות‭ ‬הוא‭ ‬החג‭ ‬של‭ ‬התורה‭. ‬סוכות‭ ‬הוא‭ ‬החג‭ ‬של‭ ‬הארץ‭.‬

ה‮'‬‭ ‬גמל‭ ‬אתנו‭ ‬חסדים‭ ‬רבים‭ ‬בשנה‭ ‬היוצאת‭. ‬וגם‭ ‬אנחנו‭ ‬הלכנו‭ ‬אחריו‭ ‬למדבריות‭ ‬רבים‭. ‬נתפלל‭ ‬לשנה‭ ‬טובה‭ ‬שבה‭ ‬נתקדם‭ ‬אל‭ ‬ישיבת‭ ‬קבע‭ ‬בארץ‭.‬

הבוחר צריך לשאת באחריות

משום‭ ‬מה‭, ‬דוקא‭ ‬הערבים‭ ‬והשמאלנים‭ ‬התחילו‭ ‬להסביר‭ ‬את‭ ‬מה‭ ‬שכולנו‭ ‬מבינים‭ ‬מזמן‭: ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬להפריד‭ ‬בין‭ ‬האוכלוסיה‭ ‬בעזה‭ ‬לבין‭ ‬החמאס‭. ‬ושכל‭ ‬האוכלוסיה‭ ‬היא‭ ‬חלק‭ ‬מהמלחמה‭ ‬נגדנו‭. ‬הימין‭ ‬מנסח‭ ‬כבר‭ ‬מזמן‭ ‬בדיוק‭ ‬את‭ ‬המסר‭ ‬הזה‭, ‬במלים‭ ‬אין‭ ‬בלתי‭ ‬מעורבים‭ ‬בעזה‭.‬

אם‭ ‬אנחנו‭ ‬אומרים‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬להפריד‭ ‬בין‭ ‬האוכלוסיה‭ ‬לבין‭ ‬החמאס‭, ‬לכאורה‭ ‬המסקנה‭ ‬המתבקשת‭ ‬היא‭ ‬פשוטה‭: ‬כל‭ ‬האוכלוסיה‭ ‬היא‭ ‬אויב‭, ‬וכך‭ ‬צריך‭ ‬להתייחס‭ ‬אליה‭.‬

למה‭ ‬דווקא‭ ‬אלה‭ ‬שרוצים‭ ‬שנניח‭ ‬לאוכלוסיה‭ ‬בעזה‭, ‬משתמשים‭ ‬בטענה‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬להפריד‭ ‬בינם‭ ‬לבין‭ ‬חמאס‭? ‬הלא‭ ‬הטענה‭ ‬הזאת‭ ‬משמשת‭ ‬בדיוק‭ ‬נגד‭ ‬מה‭ ‬שהם‭ ‬מבקשים‭?‬

העולם‭ ‬המערבי‭ ‬חי‭ ‬באיזו‭ ‬תחושה‭ ‬שמנסה‭ ‬לאכול‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬העוגה‭ ‬ולהשאיר‭ ‬אותה‭ ‬שלמה‭. ‬העולם‭ ‬המערבי‭ ‬שואף‭ ‬לדמוקרטיה‭. ‬הכח‭ ‬ביד‭ ‬העם‭. ‬אבל‭ ‬האחריות‭ ‬לא‭ ‬עליו‭. ‬העם‭ ‬בחר‭, ‬הן‭ ‬בבחירות‭ ‬והן‭ ‬בפעילות‭ ‬שאחריה‭ ‬ובבקלאוות‭ ‬בדרך‭ ‬מסויימת‭, ‬אבל‭ ‬העם‭ ‬לא‭ ‬אחראי‭ ‬לבחירתו‭, ‬כי‭ ‬הוא‭ ‬רק‭ ‬עם‭ ‬והוא‭ ‬לא‭ ‬אשם‭.‬

האשליה‭ ‬הזאת‭ ‬רואה‭ ‬בעם‭ ‬חברה‭ ‬בע"מ‭.‬

אז‭ ‬זהו‭ ‬שלא‭ ‬‮–‬‭ ‬מי‭ ‬שבחר‭ ‬צריך‭ ‬גם‭ ‬לקחת‭ ‬אחריות‭ ‬על‭ ‬הבחירה‭ ‬שלו‭. ‬אם‭ ‬הכח‭ ‬ביד‭ ‬העם‭ ‬‮–‬‭ ‬גם‭ ‬האחריות‭ ‬על‭ ‬הבחירה‭ ‬היא‭ ‬ביד‭ ‬העם‭. ‬אם‭ ‬העם‭ ‬העזתי‭ ‬טבח‭ (‬והעם‭ ‬העזתי‭ ‬טבח‭) ‬‮–‬‭ ‬העם‭ ‬העזתי‭ ‬ישלם‭.‬

כעם‭. ‬אנחנו‭ ‬לא‭ ‬שופטים‭ ‬אחד‭ ‬אחד‭. ‬העם‭ ‬הוא‭ ‬ישות‭ ‬לעצמה‭.‬

דעה שנויה במחלוקת

לפעמים‭ ‬פוסלים‭ ‬אדם‭ ‬מלשמש‭ ‬בתפקיד‭ ‬בטענה‭ ‬ש"יש‭ ‬לו‭ ‬דעות‭ ‬שנויות‭ ‬במחלוקת‮"‬‭. ‬

אבל‭ ‬לכל‭ ‬מחלוקת‭ ‬יש‭ ‬שני‭ ‬צדדים‭, ‬ולכן‭ ‬גם‭ ‬מי‭ ‬שחושב‭ ‬הפוך‭ ‬מאותו‭ ‬אדם‭ ‬‮–‬‭ ‬יש‭ ‬לו‭ ‬דעות‭ ‬שנויות‭ ‬במחלוקת‭. ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שיש‭ ‬לו‭ ‬דעה‭ ‬כלשהי‭ ‬בעניין‭ ‬הזה‭ ‬‮–‬‭ ‬יש‭ ‬לו‭ ‬דעה‭ ‬שנויה‭ ‬במחלוקת‭.‬

אמור‭ ‬מעתה‭: ‬‮"‬הוא‭ ‬פסול‭ ‬כי‭ ‬לי‭ ‬יש‭ ‬דעה‭ ‬שנויה‭ ‬במחלוקת‭ ‬ואני‭ ‬חולק‭ ‬עליו‮"‬‭.‬

הבעיה‭ ‬מתחילה‭ ‬כשמגדירים‭ ‬את‭ ‬הדעה‭ ‬שלי‭ ‬כאמת‭ ‬עובדתית‭ ‬ואת‭ ‬הדעה‭ ‬השניה‭ ‬כשנויה‭ ‬במחלוקת‭. ‬האמת‭, ‬לדמוקרטיה‭ ‬יש‭ ‬שיטה‭ ‬להכריע‭ ‬מחלוקות‭ ‬כאלה‭. ‬אבל‭ ‬אצלנו‭ ‬במדינה‭ ‬משום‭ ‬מה‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬עובד‭, ‬כי‭ ‬בד"כ‭ ‬בבחירות‭ ‬הדעות‭ ‬השנויות‭ ‬במחלוקת‭ ‬מנצחות‭ ‬את‭ ‬הדעות‭ ‬הנכונות‭.‬

מיתוג

זאת‭ ‬הדרך‭ ‬של‭ ‬הצפרדעים‭ (‬פרוגר"ס‭ ‬בלע"ז‭): ‬מיתוג‭. ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שחושב‭ ‬שלאשה‭ ‬יש‭ ‬תפקיד‭ ‬אחר‭ ‬מאשר‭ ‬האיש‭ ‬הוא‭ ‬שונא‭ ‬נשים‭. ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬בעל‭ ‬דעה‭ ‬אחרת‭ ‬בקשר‭ ‬לנשים‭, ‬הוא‭ ‬שונא‭ ‬נשים‭. ‬הוא‭ ‬פועל‭ ‬מתוך‭ ‬שנאה‭. ‬לכן‭ ‬הדעה‭ ‬שלו‭ ‬היא‭ ‬בכלל‭ ‬לא‭ ‬דעה‭. (‬שלא‭ ‬כמו‭ ‬מי‭ ‬שלוחץ‭ ‬על‭ ‬נשים‭ ‬לחיות‭ ‬כמו‭ ‬גבר‭ ‬ולא‭ ‬מוכן‭ ‬לקבל‭ ‬צורת‭ ‬חיים‭ ‬אחרת‭ – ‬הוא‭ ‬אוהב‭ ‬נשים‭). ‬כמובן‭ ‬אותו‭ ‬דבר‭ ‬עם‭ ‬בעלי‭ ‬סטיות‭ ‬מסוימות‭. ‬מי‭ ‬שחושב‭ ‬שהם‭ ‬צריכים‭ ‬לשאת‭ ‬נשים‭ ‬כאחד‭ ‬האדם‭ ‬ולהיות‭ ‬כמו‭ ‬כולם‭ – ‬פשוט‭ ‬שונא‭ ‬אותם‭. ‬ואם‭ ‬הוא‭ ‬רוצה‭ ‬להשוות‭ ‬אותם‭ ‬לאנשים‭ ‬אחרים‭ ‬ולדרוש‭ ‬מהם‭ ‬שיחיו‭ ‬כמו‭ ‬אנשים‭ ‬אחרים‭ – ‬הוא‭ ‬פוגע‭ ‬בשוויון‭. ‬לכן‭ ‬הדעה‭ ‬שלו‭ ‬לא‭ ‬דעה‭ ‬ומוצדק‭ ‬לרצוח‭ ‬אותו‭. ‬כמובן‭, ‬אנחנו‭ ‬בעד‭ ‬זכות‭ ‬הדיבור‭ ‬והבעת‭ ‬כל‭ ‬דעה‭. ‬אבל‭ ‬לא‭ ‬הדעה‭ ‬הזאת‭. ‬רק‭ ‬הדעה‭ ‬שלנו‭. ‬דעה‭ ‬שלא‭ ‬שלנו‭ ‬היא‭ ‬שנויה‭ ‬במחלוקת‭.‬

גינה לי חביבה

באזור‭ ‬חיוג‭ ‬ווינט‭ ‬בואכה‭ ‬הארץ‭, ‬רבים‭ ‬המתמוגגים‭ ‬מכך‭ ‬שבנאום‭ ‬ששודר‭ ‬באו"ם‭, ‬בין‭ ‬כל‭ ‬הגינויים‭ ‬שהופנו‭ ‬למדינת‭ ‬ישראל‭, ‬השחיל‭ ‬אבו‭ ‬מאזן‭ ‬גם‭ ‬איזה‭ ‬משפט‭ ‬שבו‭ ‬הוא‭ ‬אומר‭ ‬שמעשי‭ ‬חמאס‭ ‬בשמחת‭ ‬תורה‭ ‬לא‭ ‬מייצגים‭ ‬אותו‭. ‬מי‭ ‬שממש‭ ‬רוצה‭ ‬להשלות‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬שאבו‭ ‬מאזן‭ ‬רודף‭ ‬שלום‭, ‬יכול‭ ‬לראות‭ ‬בזה‭ ‬גינוי‭. ‬לא‭ ‬ממש‭ ‬גינוי‭ ‬כמו‭ ‬שמגנים‭ ‬רצח‭ ‬עם‭, ‬אבל‭ ‬מה‭ ‬כבר‭ ‬אפשר‭ ‬לדרוש‭ ‬מערבי‭? ‬אנחנו‭ ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬לדרוש‭ ‬מאבו‭ ‬מאזן‭ ‬שיגנה‭ ‬ממש‭ ‬טבח‭ ‬של‭ ‬יהודים‭. ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לדרוש‭ ‬מערבי‭ ‬מה‭ ‬שאנחנו‭ ‬דורשים‭ ‬מיהודי‭ ‬כלפי‭ ‬עזה‭. ‬הלא‭ ‬אנחנו‭ ‬בעד‭ ‬שוויון‭, ‬מה‭ ‬אנחנו‭? ‬גזענים‭? ‬הוא‭ ‬גינה‭. ‬איזה‭ ‬יופי‭. ‬כבר‭ ‬יכול‭ ‬לעלות‭ ‬לכיתה‭ ‬ב‮'‬‭. ‬כלומר‭ ‬לשלוט‭ ‬על‭ ‬חצי‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭.‬

הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה

נָנָנָה נָנָנָה נָנָנָה

נָכוֹן שֶׁאָבִיו לֹא גַּנָּן

אִם כְּבָר אָז הוּא דֵּי גַ׳נָּאן

אַךְ דַּי לְהִתְקַטְנֵן קְטַנְטַנָּה

הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה הוּא גִּנָּה

גִּנָּה לִי גִּנָּה לִי חֲבִיבָה

יְדִידוּתִית לְאַקְלִים וּסְבִיבָה

וְכָל ׳הָאָרֶץ׳ הַקְּטַנָּה

כְּבָר שָׁרָה אֶת ׳הָמָן גִּנָּה׳‭ ‬

תשובה אל חבלי ארצנו

תשובה אל חבלי ארצנו

01‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬הוא‭ ‬יום‭ ‬של‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭. ‬אבל‭ ‬הוא‭…
שירבו נצחונותינו כרימון

שירבו נצחונותינו כרימון

01‭ ‬בתקופה‭ ‬הזאת‭, ‬כל‭ ‬שנה‭ ‬מחדש‭ ‬הלילות‭ ‬מלאים‭ ‬באוויר‭ ‬חגים‭…
העובדות לא יבלבלו את הסטיגמות

העובדות לא יבלבלו את הסטיגמות

אי‭ ‬אז‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬עשורים‭, ‬צחקה‭ ‬כל‭ ‬המדינה‭ ‬כשהגששים‭ ‬ירדו‭…
אידיאולוגיה גנוזה

אידיאולוגיה גנוזה

בבית‭ ‬כנסת‭ ‬אחד‭ ‬שהייתי‭ ‬מתפלל‭ ‬בו‭ ‬פעם‭, ‬עברו‭ ‬לחברה‭ ‬חיצונית‭…
קהילת קנאי תל אביב

קהילת קנאי תל אביב

עיריית‭ ‬תל‭ ‬אביב‭ ‬היא‭ ‬עירייה‭ ‬מאד‭ ‬דתית‭, ‬אפשר‭ ‬אפילו‭ ‬לומר‭…
דיון ציבורי על מהות קיומנו

דיון ציבורי על מהות קיומנו

הדיון‭ ‬הציבורי‭ ‬המתנהל‭ ‬עכשו‭ ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬על‭ ‬הרעבים‭ ‬בעזה‭ ‬ולא‭…
מלאך מסולם יעקב

מלאך מסולם יעקב

במדינת‭ ‬ישראל‭, ‬יש‭ ‬הבדל‭ ‬בין‭ ‬הדרג‭ ‬הפוליטי‭ ‬לבין‭ ‬הדרג‭ ‬המקצועי‭.…
חזון

חזון

חורבן‭ ‬הבית‭, ‬ולהבדיל‭, ‬גם‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬לחורבן‭ ‬ישובינו‭ ‬ברצועת‭ ‬עזה‭,…
חמור מאוד

חמור מאוד

איש‭ ‬אחד‭, ‬לא‭ ‬נזכיר‭ ‬את‭ ‬שמו‭, ‬פרסם‭ ‬דברי‭ ‬נאצה‭ ‬מגעילים‭…
הן עם לבדד ישכון

הן עם לבדד ישכון

01‭ ‬לנצח, אחיאם‭ ‬חס‭ ‬וחלילה‭ ‬השמועות‭ ‬על‭ ‬פרטי‭ ‬ההסכם‭ ‬עם‭…
מכרו לנו חיישן מזייף

מכרו לנו חיישן מזייף

עשרות‭ ‬ומאות‭ ‬תחזיות‭ ‬של‭ ‬עיתונאים‭, ‬פרשנים‭, ‬מומחים‭ ‬צבאיים‭ ‬ופוליטיים‭ ‬התנדפו‭…
המלאך הממונה על המגניב

המלאך הממונה על המגניב

בדיוק‭ ‬כשזרקתי‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שמגניב‭ ‬מאחורי‭ ‬גווי‭, ‬הילדים‭ ‬התחילו‭…
להקשיב לקול העמוק

להקשיב לקול העמוק

בשולי‭ ‬יום‭ ‬ירושלים‭ ‬עולה‭ ‬וצפה‭ ‬שוב‭ ‬השאלה‭ ‬השחוקה‭ ‬עד‭ ‬דק‭:…
סיפור על נחשים, טרקטור ועשבים

סיפור על נחשים, טרקטור ועשבים

01‭ ‬בעל‭ ‬בית‭ ‬אחד‭, ‬עשיר‭ ‬וחכם‭, ‬על‭ ‬סף‭ ‬הנושק‭ ‬לגאון‭,…