01
פרשת תצווה עוסקת בבגדי הכהן הגדול שהמרכזי שבהם הוא ״מעיל תכלת״. גם נביא כדוגמת שמואל הלך עם ״מעיל קטן שעשתה לו אמו״ וסימן ההיכר שלו היה ״איש זקן והוא עוטה מעיל״. מעיל הוא סוג של גלימה, בגד שעוטף את הגוף באופן מלא, מלמעלה ועד למטה ומשדר חיבור של כל איברי הגוף הפרטיים תחת מעטה אחד (ולכן באופן תת הכרתי התקבל ברוב תרבויות העולם שמלכים ושליטים הולכים עם גלימה).
02
צבע מעילו של הכהן הגדול היה ״תכלת״, צבע שמיימי ש״דומה לים, שדומה לרקיע ודומה לכיסא הכבוד״. תפקידו של מעיל התכלת היה להיות ״מעיל רוח״ שמחבר את כל חיינו לתכלית אחת, לשם שמים.
03
זוהי העמדה הנפשית שנדרשת כעת בזמן מלחמה: ברגעי הקושי הפרטיים; בימים ובלילות המתארכים; בעיסוק האינטנסיבי בפרטי המלחמה – לזכור כל הזמן את התכלית; את המטרה עבורה אנו נלחמים – לשם שמים!
04
בשבועות האחרונים, ככל שחוזרים חיילי המילואים לביתם, אנו נחשפים יותר ויותר לסיפורים ולחוויות שעברו. אחד הדברים המפעימים הוא שלמרות מספר ימי המילואים חסר התקדים, ולמרות שרבים מהם מודעים לכך שהם יקראו לדגל שוב בקרוב (רובם כלל לא הזדכו על הציוד) – הם לא מתלוננים. בזמני שירתנו שלושים ימי מילואים בשנה שהיו נדמים לנו כנצח, וכיום יצא לי לדבר עם אחד מגיבורי המילואים שנמצא בעזה כמעט ארבע חודשים, אדם נשוי – בעל משפחה ועסק פרטי – שסיפר לי שהסכים להשתחרר מהמילואים רק בהבטחה לשיבוץ ״קרבי יותר״ ביחידה בצפון.
05
המושג ״ימי מילואים״ לקוח מהפרשה שלנו, פרשת ״תצווה״. שבעת ימים לפני חנוכת המשכן שבהם ״מילאו״ את ידי הכוהנים לשרת במקדש; הכינו אותם לתפקידם. מילואים אלו ימי הכנת כלי לשפע שעתיד למלא אותו.
06
לכל החוששים ששירות המילואים הממושך יגרום למתחים בזוגיות, במשפחתיות ולבעיות כלכליות או נפשיות ראוי להכיר את דבריו של הרמב״ם (מלכים ומלחמות ז): ״כל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם״.
07
בוודאי שהמציאות כעת מזמנת לנו אתגרים שחשוב לטפל בהם באופן מקצועי אולם אדם שהתמסר במשך חודשים ארוכים למען כלל ישראל – ישוב מן המלחמה אדם אחר; אדם מלא במשמעות וערכיות שבסופו של דבר יעצימו אותו ואת סביבתו. אמן כן יהי רצון.■
