01
"תל אביב עולה באש"; "כוחותינו כבשו את כפר סבא"; "זרקנו את כל היהודים לים" – משפטים מעין אלו לא נאמרו רק בידי נסראללה ושות' אלא בשידורי "קול הרע"ם" מקהיר לפני (ותוך כדי) מלחמת ששת הימים. הרבה דברים השתנו מאז, אבל דבר אחד נותר אותו דבר: הפער בין איומי הרהב של המחבלים לבין המציאות.
02
הפער, שמתגלה כל פעם מחדש, אינו רק בגלל הנחשלות של שכנינו אלא נובע בעיקרו מן הפער שבין דמיון מוגזם לבין הריאליה. המציאות היא יציר כפיו של ה' ולכן טובה ביסודה, ו"גדולה מידה טובה ממידת הפורענות". כמעט תמיד תרחישי האימה הם מוגזמים לעומת מה שמתרחש בפועל.
03
ברור שמדינת ישראל ניצבת כעת בפני אתגרים משמעותיים אבל הגיע הזמן להבין: וירוס שפעת הוא לא סוף העולם; ארץ אויב שקורסת כלכלית וחברתית לא יכולה להשמיד את מדינת ישראל; ארגון טרור, ללא צבא קונבנציונלי וללא עורף אזרחי, יכול בעיקר לאיים; להבדיל – גם ברמה הלאומית והאישית – אלפים ספורים של מטורללי קפלן לא ממוטטים חברה בת שבעה וחצי מיליוני יהודים; שלושים ושמונה מעלות הן לא "גל חום קטלני"; בריון שמקלל בכביש הוא בעיקר מצחיק; תגובה מתלהמת ברשת לא שווה יחס.
04
מבט מפוכח ואופטימי לא מזלזל באיומים אלא מעריך אותם במדויק, לא פחות ולא יותר, ונערך בהתאם. ישנן דמויות בעבר ובהווה כדוגמת צ'רצ'יל, בן גוריון או נתניהו שכבר הבינו את זה. בעתיד, זה יובן עוד יותר.
05
נכנסנו השבוע לחודש האחד עשר לאסון. למרות שחכמים מתייחסים לשנים עשר חודש כביטוי לסיום עידן האבלות, ישנם מנהגי אבלות מיוחדים סביב החודש האחד עשר לפטירת הנשמה.
06
בספרי הקבלה נקשרה לסיום אחד עשר חודש משמעות מיוחדת, וכך כותב רבינו יוסף חיים: "סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו".
07
הנהרגים השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, תיקנו את עצמם ואת עם ישראל באופן שעוד ילמד לדורות, כך שהשנה ראוי לציין זאת באופן מיוחד.
08
כדעה זו נוהגים הספרדים, העושים אזכרה וסעודה בסיום אחד עשר חודשי אבלות. וכך מנהג יוצאי צפון אפריקה שאזכרת אחד עשר חודש היא החשובה והעיקרית, מפני שבה אנו מצהירים שהנפטר הוא מהמזומנים לחיי עולם הבא והגיע למקומו הראוי לו בגן העדן.
[מקורות: הגהת רמ"א יורה דעה סימן שעו סעיף ד | מנחת יצחק חלק ט סימן מב | נתיבות המערב אות קלו – קלז | שו"ת רב פעלים ג יורה דעה סימן לב].ֿ
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה' ■
