לקראת יום ההולדת ה-77 של מדינתנו היקרה, אני רוצה לשתף אתכם במעשים קטנים ופשוטים, כאלה שמתרחשים מדי יום ברחבי הארץ, אך כמעט ואיננו שומעים עליהם. מעשים שמזכירים לנו איזו מדינה נפלאה יש לנו – מדינה של לב פתוח, של רגישות ושל נתינה.
מעפולה:
מספר תושב העיר: "אני עובד בקיוסק הצמוד לדואר הראשי בעפולה. יש שם חסרת דיור שגרה על ספסל סמוך.
הבוקר ניגשה אליה בחורה – פשוט מלאך בדמות אדם. היא ישבה לצידה כמעט שעה, האכילה אותה בידיים, קנתה לה אוכל ושתייה, ודאגה לה כאילו הייתה הבת שלה. פשוט לא יאמן".
וסיפור נוסף מאותו אזור: "מה שראיתי הבוקר באוטובוס בעפולה גרם לי לצמרמורת:
עלה לאוטובוס אדם מבוגר וחלש שהתקשה לעלות. מיד, בלי לחשוב פעמיים, קם נער כבן 15 מהמושב האחורי ורץ לעזור לו.
המבוגר לא דיבר, אך הנער לא ויתר – הוא כיוון אותו בעדינות אל מושב נוח, ולא הסתפק בזה. הוא חיפש בתיק של המבוגר את כרטיס הרב-קו כדי לתקף אותו, ולמנוע ממנו אי נעימות.
הנער נשאר לעקוב ולוודא שהמבוגר מסתדר, וכשהגיע הזמן לרדת, הוא שוב ניגש לעזור לו לרדת בבטחה".
מחולון:
"אני יושב במסעדה כשלפתע ראיתי אדם מחטט בפח ומוציא פיתה. מישהו שישב בסביבה ראה אותו, ניגש אליו, תפס בידו בעדינות והזמין אותו לארוחה חמה ושתייה – בלי רעש, בלי צילומים, פשוט בשקט כמו אבא שדואג לבנו, למרות שאינו מכיר אותו.
צילמתי מרחוק – כי חייבים לדעת שזהו עם ישראל האמיתי. מי ייתן וירבו כמותו".
מאשקלון:
"כבר כמה לילות שיש רעש אצל השכנים, כמו גן אירועים. כשהלכתי לבדוק, גיליתי דבר מדהים:
שכנה יקרה מארחת בביתה לוחמים שחוזרים מעזה – כל פעם קבוצה אחרת, עם אוכל מפנק, והכול על חשבונה. פשוט מגיע לה כל פירגון שבעולם".
מרחובות
"קשישה נכה שהמזגנים בביתה התקלקלו, לא יכלה להרשות לעצמה טכנאי – וויתרה על תיקון.
תוך דקה מהפרסום בקבוצת וואטסאפ, רועי אופק, טכנאי מרמת גן, התנדב. הגיע, תיקן את כל המזגנים, הסביר לה הכול, נתן שלטים, ואפילו השאיר מספר טלפון לעתיד – וכל זה, כמובן, בהתנדבות מלאה ובמקצועיות יוצאת דופן".
מחיפה:
"אני וחברות נתקענו עם הרכב בדרך מהצפון לדרום. קבוצת אנשים עצרה, גררה אותנו עד לצומת הקרוב, ווידאה שאנחנו בטוחות ושאנחנו מגיעות הביתה בשלום. לא הסכימו לקחת כסף, פשוט מלאכים באמצע הכביש, בשיא החום".
מטבריה:
"אני והצוות שלי, לוחמים, רצינו לשבת לאכול. פתאום ניגש אדם והזמין את כולנו – 19 לוחמים – לשווארמה ושתייה, על חשבונו. לא נתן לנו לשלם אגורה. פשוט מלאך".
מרמת גן:
יום שישי, שעת צהריים חמה. אני הולכת ברחוב ברמת גן, ואני רואה אישה זקנה בערך בת 90 שנקרעו לה השקיות של הקניות. עשרות אנשים עברו ואף אחד לא עוזר לה. פתאום מגיע נער בריצה, אוסף לה את כל המצרכים, רץ לחנות סמוכה ומביא שקיות חדשות ואורז לה הכל. ואז הוא שואל את הזקנה עם היא צמאה היא עונה כן בלי לחשוב פעמיים הוא רץ קנה לה בקבוק מים ונתן לה לשתות.
הסיפור עוד לא נגמר …
הנער שואל אותה איפה היא גרה ואז הוא עוזר לה לסחוב את כל השקיות עד לביתה.
מבאר שבע:
אני נוסע למשפחה שלי בבאר שבע. עומד ברמזור ומולי יורד מישהו עם מעיל ביד, עוצר את הרכב ונותן את המעיל לדר רחוב, אמרתי לעצמי: וואלה, כל הכבוד. באמת נהיה קר, יפה מצידו. הרמזור מתחלף, הוא ממשיך בנסיעה ואני אחריו. פתאום הוא עוצר בעוד מקום ונותן עוד מעיל/פליז לדר רחוב. הייתי חייב לעצור ולהגיד לו שמה שהוא עושה זה מדהים וכל הכבוד לו זה ריגש אותי ממש מסתבר שהוא חילק עשרות כאלו לדרי רחוב. שאלתי אם הוא מרשה לי לפרסם ולמסור את שמו. בהתחלה סירב, אני קצת התעקשתי אז הוא אמר שאם זה יגרום לעוד אנשים לחשוב על האנשים השקופים אז אין לו בעיה. הוא מסר לי את שמו ונכנסתי לפרופיל שלו בפייסבוק, ואני רואה שהוא גם חייל מילואים ככה שזה בכלל מילא לי את הלב שזה העם שלנו.
קוראים לבחור גלעד סנה מגיע למלאך הזה פרגון ענק שכל המדינה תראה מי הם הלוחמים שלנו 🇮🇱
סיפור אישי מצמרר: "איבדתי את בעלי ממחלה קשה, ונשארתי לבד עם שני ילדים – אחד מהם עם אוטיזם והשני עם מחלה סופנית.
לפני הבר מצווה, בני בכה שאין לו חגיגה כמו שצריך. כתבתי על כך בקבוצה – ותוך שתי דקות התקשר בחור מחנות פלאפונים והזמין אותנו. כשהגענו – הוא נתן לילדים שני אייפונים חדשים במתנה.
לא תוכלו להבין כמה זה ריגש אותנו. פעם ראשונה שחשתי שאני לא לבד".
ובילו סנטר:
"בעל פוד-טראק, תוך כדי העבודה בלחץ, הבחין בזווית העין באישה מחטטת בפח. בלי לבייש אותה, הוא קרא לה, הציע לה אוכל חם, הכין לה פיצה והגיש אותה עם חיוך – כאילו זו פעולה יומיומית. צדיק אמיתי".
•••
וכך, יום אחרי יום, בארצנו הטובה מתרחשים מאות ואלפי מעשים טובים. מעשים שקטים, ללא כותרות – אך מלאים בטוב לב, ברגישות, באהבת חינם.
כי באמת באמת, הארץ שלנו והמדינה שלנו טובה ומלאה בטוב.
ולתפארת מדינת ישראל. ■
Ori88533@gmail.com