שבעה עקרונות יסוד שיכולים לעדכן מחדש את ה- DNA החינוכי של כל הורה
1,300,000. כן, שמעתם נכון. 1.3 מיליון שקל זה הסכום שעולה להורה ישראלי ממוצע לגדל ילד מהלידה ועד גיל 18. ישראל מובילה בזה את מדינות ה-OECD. מספר אחת בהשקעה כלכלית בילדים, מה שנותן מובן נוסף לצמד המילים "בני היקר"…
לאן הולך כל הכסף הזה, אתם שואלים? על בגדים שהופכים קטנים מדי בכל קיץ, על אוכל, חוגים, קייטנות, בילויים, הסעות ופינוקים. דבר אחד ברור – ההורים הישראלים הם סופר משקיענים.
אבל בואו נודה באמת: ההשקעה האמיתית בילדים, לא תלויה בכלל בכסף ולא מופיעה בשום דו"ח בנקאי. כי מה שבעיקר קובע איזה אדם יצמח כאן הוא לא מה שהילד ילבש ויאכל, אלא איזה חינוך הוא יקבל. וכאן אנחנו נותנים את כל הלב שלנו – הזמן, הכוחות, הסבלנות, תשומת הלב, למען הנשמות היקרות שאלוקים הפקיד בידינו.
להוריד עדכונים
חינוך הוא לא פרויקט חד-פעמי. הוא משימה חיה שמתעדכנת כל הזמן. כמו שכתוב בפרשת השבוע: "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים ל"ב, ז) – התורה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בכל דור. אומנם הערכים לא זזים ממקומם, אבל הדגשים, הסגנון והכלים – כן. וכדי להצליח במשימה החינוכית בעידן פוסט מודרני מבלבל כמו שלנו, צריך לבחון כל הזמן את ההתנהלות והגישה שלנו ולחדד ולדייק את המסרים שלנו.
אז אם יכולנו להיכנס רגע ל'תוכנת ההפעלה' ההורית. אל ה-DNA החינוכי היסודי ביותר שצריך להנחות אותנו בדרך, והיינו מנסים לזקק אותו לעקרונות הבסיסיים, הנה מה שהיינו מקבלים. אלו דברים שבגדול כולנו יודעים אותם, אבל החיים נוטים לגרום לנו לשכוח אותם או להתעלם מהם…
הקוד החינוכי ההורי
1. הזיווג – משמים!
כולם יודעים לומר שזיווג בין איש לאשתו הוא משמים, ובת קול מכריזה קודם יצירת הוולד "בת פלוני לפלוני". וקל וחומר הזיווג בין הורים לילדים שלגביו לא צריך לומר שהוא משמים. יכול להיות שלפעמים נדמה לנו ש'הילד של השכן ירוק יותר', ואצל המשפחות האחרות הילדים מחונכים ומנומסים, ובכל זאת ריבון העולמים בחר להוריד בבית שלנו דווקא את הנשמה של הילד הזה. ואלוקים, כידוע, לא עושה טעויות. הוא משוכנע לגמרי שזה הילד הכי נכון עבורנו, ואנחנו ההורים הכי נכונים עבורו. זכרו את זה תמיד ובמיוחד ברגעים שהילד עושה לנו בית ספר ונדמה ששאיפתו המרכזית היא להוציא אותנו מדעתנו…
2. אנחנו מסוגלים
זה נגזר ישירות מהעיקרון הקודם – אם נבחרנו למשימה הזו, ניתנו לנו גם הכלים והיכולת לעמוד בה. לא תמיד אנחנו מרגישים את זה. במיוחד לא בשעה שבע בערב, כשאנחנו כבר גמורים אחרי יום עבודה, ובסלון שלנו כולם צועקים בו-זמנית. אבל תאמינו שהיכולת נמצאת בנו, גם כשהיא מסתתרת עמוק.
3. תהיו גאים
לא רק כשהם מביאים תעודה עם ציונים גבוהים. בעצם זה שיש לכם ילדים – זה כשלעצמו מתנה גדולה, וגם בכך שזכיתם דווקא באלו. אנחנו נוטים להתמקד כל כך בחסרונות ובפשלות שלהם, עד שאנחנו שוכחים להבחין ביופי ובאיכויות הנפלאות שיש בהם. חשוב לא לפספס את כל הטוב שיש בהם, ולא פחות חשוב – גם להגיד להם את זה.
4. אל תשוו
לא אח לאחיו או אחותו ולא אותם אלינו ("כשאני הייתי בגילך, בחיים לא הייתי…"). לכל ילד יש נשמה אינסופית. כל אחד הוא עולם ומלואו עם מעלותיו, וגם חסרונותיו. ההשוואות רק מזיקות.
5. זכרו – הם רק ילדים
לפעמים אנחנו מצפים מילד בן שש להתנהג כמו בן שש עשרה, או נער בן שש עשרה להתנהג כמו בן 26. זכרו שהם עדיין ילדים או מתבגרים, ולכן גם עושים שטויות לפעמים. גם אנחנו עשינו טעויות בגילם, ותראו ב"ה לאן הגענו.
6. אל תרחמו
יותר מידי הורים משליכים את תכונת הרחמנות היהודית על הילדים שלהם, ולכן לא דורשים מהם להושיט יד או להתאמץ, בבית או מחוצה לו. זו טעות. ביטחון עצמי לא נולד לבד. הוא נשאב מהאמון שההורה משדר. דווקא בגלל שאנחנו מאמינים בגדולה של הילדים שלנו, אנחנו גם תובעים מהם ומצפים מהם לעשות דברים.
7. הביטו לעתיד
הנער הסוער שבורח לחדרו וטורק לכם את הדלת – הוא עוד יגיע רחוק. יום אחד הוא יהיה רמטכ"ל, ראש ישיבה, מנהל בית חולים, או פשוט הורה טוב שיגדל ילדיו בחום, בדיוק כמו שגדל אצלכם. חז"ל אמרו על הפסוק "אל תגעו במשיחי" (תהילים קה,טו) – אלו תינוקות של בית רבן (גמ' שבת קיט,ב). כי כל ילד הוא משיח בפוטנציאל, גם כשקשה להיזכר בזה בעיצומה של סערה.
בגדול אנחנו יודעים את כל העקרונות האלו. אבל טוב מידי פעם להזכיר אותם לעצמנו ולהתחזק בהם, כדי לדייק יותר במשימה המופלאה שאלוקים הפקיד בידינו.
הטיפ שלנו: בחרו מתוכם שניים שהכי מדברים אליכם, ונסו להתמקד בהם בשבוע הקרוב. כי בסוף, 1.3 מיליון שקל זה מספר יפה, אבל העקרונות האלו יעזרו יותר מכל להצמיח ולהפריח את הנשמות המתוקות שגדלות אצלנו בבית. ■
