אחרי החגים כבר כאן. תפילות הימים הנוראים בהן כל אחד מאיתנו התפלל לשנה טובה יותר היו הכנה טובה לקראת השנה שלפתחנו. אז נכון, אמנם שנת

סיימנו עם חגי תשרי כשבתוכם קראנו בשבת חול המועד את מגילת קהלת שעל פי המסורת נכתבה בידי שלמה המלך בימי זקנותו (שיר השירים רבה, פרשה

01 לפני שבוע התחלנו את סבב התורה מחדש והתחלנו שוב מבראשית. מהתורה שאני למדתי בבית אבא, חיבור לתורה הקדושה וליהדות יכול להביא רק לטוב, והיכן

01לפני חודש וחצי נולד לי בן. ליולדת שלום. לבן קראנו אר"י. שבועיים לפני הלידה אמרה לי אשתי שצריך לקנות דברים לתינוק. סירבתי. טענתי שיש בכך

01את הטור הזה אני כותב ברגשות מעורבים מאד. לא בגלל חשיבות הנושא שעליו בחרתי להאיר את הזרקור השבוע, אלא בגלל הכאב הגדול והמתח שהוא מעורר.

נתאר לעצמנו ששכנינו האהובים מבקשים מאתנו לשמור על הכלב או החתול שלהם לרגל נסיעתם לשבת לבית מלון. כן, מן הסתם רובנו נביע הסכמה עם קצת

“תרמו לקבר הצדיק הקדוש ותיוושעו!”, “סגולה נדירה שתשנה לכם את כל החיים!”, “קונים קמעות ורואים מופתים!”.אני מתהלכת בעולם שמציע לי סגולות, קמעות וישועות שהן מעל

שנים רבות היה לי בית קפה, אהבתי אותו, זה היה חלום שהתגשם. הייתי יושבת לי מתחת לעץ האלון בחצר, או מסתובבת עם כוס קפה ביד,