
ראה – איך שומעים בעיניים?
התורה מצווה אותנו 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעון לעשות..' התורה מאפשרת לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע. מדוע פתחה

התורה מצווה אותנו 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעון לעשות..' התורה מאפשרת לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע. מדוע פתחה

אם היינו צריכים לכתוב 'תקציר מנהלים' לדרישות שהקב"ה בתורתו דורש מאיתנו היינו מצטטים את הפסוק בפרשתנו: 'ועתה ישראל מה ה' א-להיך שאל מעמך כי אם–ליראה

השבוע נתמלא געגוע, זכרון וכאב עד כדי מנהגי אבלות על חורבן בתי מקדשנו ותפילה וייחול לבנין בית המקדש האחרון. זכרון זה מצטרף לזכרונות נוספים,

משה רבנו מצטווה לפני מותו לצרור את המדינים: 'וידבר ה' אל–משה לאמר: נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל–עמיך: וידבר משה אל–העם לאמר

הציווי הראשון על הקרבת הקרבנות היה על קרבן התמיד, כבר בספר שמות, מיד אחרי פרשיות המשכן, הוזכר קרבן התמיד. קרבן התמיד קרב יום יום, כל

הגמ' [ברכות יב] אומר שחכמים חשבו להכניס את ברכות בלעם בפרשת קריאת שמע אך בגלל טורח ציבור, בכדי לא להאריך את קריאת שמע, ויתרו חז"ל

מצוקת המים של עם ישראל במדבר הביאה לציווי של הקב"ה למשה רבנו: 'וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן

ההליכה במדבר מלאה תלונות ומשברים מצד עם ישראל. משבר חטא העגל, חטא המתאוננים וחטא המרגלים. בכל אלה – משה מתעשת ומיד ומתפלל על ישראל ואף

בעיצומן של ההכנות לקראת הכניסה לארץ. לכאורה נראה נכון וצודק לשלוח מרגלים לרגל את הארץ. לדעת כיצד לכבשה, כיצד לארגן את הכוחות, מה טיבה של

פרשתנו פותחת בציווי הדלקת המנורה. הכהן מדליק את הנרות בין הערבים, ומיטיב את הנרות בבקר בבקר. חז"ל [מנחות פ"ו] מסבירים שמטרת הדלקת הנרות לא