
אחרי מות קדושים: להיות ׳קדוש׳ – מהו סוד הדבר?
מי רוצה להיות קדוש? במציאות של חיינו זה אולי נראה קצת שאפתני, אך התורה דווקא מצוה אותנו להיות קדושים. לא מדובר בקדושה במובן רוחניות

מי רוצה להיות קדוש? במציאות של חיינו זה אולי נראה קצת שאפתני, אך התורה דווקא מצוה אותנו להיות קדושים. לא מדובר בקדושה במובן רוחניות

לכל אדם יש רצון טבעי 'לחזור לשגרה'. השגרה מוכרת, אינה מכבידה והאדם כבר יודע להתמודד עימה. לעומת חופשה ארוכה, הפסקת עבודה או חגים וכד', שהם

חג הפסח הוא חג של הפכים, הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בליל הסדר: חמץ ומצה, עבדות וחירות, גלות וגאולה, מצרים וישראל, חג הפסח בראי היסטורי

כל חגינו, שבתותינו ושאר ימי החול מלאים בזכירת יציאת מצרים, מה יש ביציאת ישראל ממצרים שזוכה למקום כל כך מרכזי בחיינו? נראה שהתורה הקדימה את

בס"ד מתחילים אנו השבת את חומש ויקרא, תורת הכהנים השייכת לכל אחד מאיתנו, גם כיום שבעוונותינו חרב בית מקדשנו ובטלה העבודה. ישאל השואל מה הטעם

חיי האדם מורכבים משני חלקים עיקריים: הדברים השגרתיים של חיי היום יום שלנו כגון: עבודה, בית ושאר המטלות הרגילות שכל אחד מאיתנו חייב לעשות. ומנגד:

'אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה… הגדיל ה' לעשות עמנו', אכן ימים מופלאים של תמורות בחיסול הרשעה ופעמי משיח… למה יאמרו בגויים ולא

מצווה? לשנוא? הרי התורה והמצוות שלנו מלאות אהבה ומה פתאום יש מצווה לשנוא את עמלק? בשבת שלפני פורים ציוו לנו חכמים לקרוא את פרשת

פרשיותינו עוסקות בציווי האלוקי לבנות משכן. כיצד באמת בונים משכן? הרב קוק [שמונה קבצים א' קמד] מרומם בנו את ההבנה מה מקומו של בית מקדש

פרשתנו פותחת במילים 'וישמע יתרו…'. איפה בדיוק שמע יתרו? בחדשות? באתרי האינטרנט? או סתם ברחוב?… ומדוע רק יתרו שמע ורצה להתגייר, מדוע שאר אומות העולם