בכל חוג הורים לומדים על הסמכות ההורית מול הכניעה והפינוק לילדינו. מה גבולות הגזרה בין הורים מחנכים להורים מפנקים? לפעמים מרוב אמירות של 'הנסיך שלי'

תמוה הדבר שדווקא יעקב אבינו, שממנו עתיד לצאת עם ישראל מצטווה לעזוב את הארץ? לידתם של שבטי ישראל, המשפחה העברית הראשונה, בחו"ל? אמנם התורה מקדימה

בכל שנה כאשר אנו חוזרים ונפגשים בפרשיות אלו עם ענקי הדורות, האבות והאימהות של האומה, בעצם אנו נפגשים עם עצמנו… כידוע לכל חקלאי מתחיל שככל

המילה 'סדום' משמשת בהשאלה לרוע ולרשע. בסדום כידוע הייתה השחתה ברמה של 'חקיקה ממלכתית' – איסור צדקה לעניים, איסור הכנסת אורחים והשחתה בחוקי המסחר. סדום

אחרי בריאת העולם ונפילתו בדור המבול והפלגה, מגיעים אנו בפרשתנו לאב משפחת ישראל, אברהם אבינו, אורו של עולם. התורה טורחת לתאר בפנינו את כל מהלך

למדנו בדרך הקשה מדור המבול שאין זכות לעולם מושחת שכולם עושים רע, אך איך מבטיחים קיום עתידי לעולם שלנו שלא נגיע שוב למצב שבו העולם

סדר ומשמעות שלושת החגים שלנו, פסח, שבועות וסוכות לא כל כך מסתדר. אם חוגגים פסח זכר ליציאת מצרים וחוגגים שבועות כי קבלנו את התורה –

הימים המופלאים שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, ימי תשובה בתחילתה של שנה, ניחנים באווירה מיוחדת של סלחנות ושל השתדלות להיות טוב ונחמד לכול. את

ערכו של א' תשרי בלוח העברי אינו רק כתאריך המציין את תחילתה של שנה, ראש השנה הינו יום מיוחד בעל משמעות עמוקה של זכרון מעשינו

'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל', כתב רש״י [מהספרי]: 'אפילו אומר