פתאום באמצע השיעור המחנך שלנו עושה לנו כזה: "עכשיו אני רוצה שתגידו לי, מה הייתם עושים אם הייתם זוכים במיליון דולר?" התחלנו להסתכל זה על

בסוף השיעור הוא ניגש אליי ואמר לי כזה בצחוק: "בחייאת, המחנך, בבקשה תרחם עליי בתעודה. בפעם שעברה הייתה לנו חתיכת שבת שחורה בגלל שכתבת לי

לפני שנתיים רציתי להתקבל למקום עבודה מסוים וביקשתי ממנהל שעבד איתי פעם לשלוח לי מכתב המלצה, אלא שמשום מה הבן אדם הפסיק להגיב.עבדתי איתו כמה

ואז באמצע לימוד שבועות שאל את מעביר השיעור שלא הכרתי אותו ילד בן 8 שאלה שבעצם ערערה את כל היסודות שטרח להניח מעביר השיעור בעמל

  ‬פתאום, אחרי שסיימתי כמובן להתלהב מהאקטיביזם המרשים באמת של הכוכבות שהראו שגם ילדי דור ה-Z מסוגלים למחות, הבנתי מה מפריע לי במחאת המכנסונים: כל

לא הרבה שיעורים אני זוכר מהתיכון, אבל אחד כנראה לא אשכח לעולם: כיתה י"ב, שבוע לפני סוף הלימודים, כבר החזרנו את הספרים, והמחנך שלנו הגיע

לפני שבועיים החליט חבר שלי, מחנך ותיק, שבא לו לצפות במשחק כדורגל ולעשות את זה כמו שצריך בפאב, כולל שתיית בירה. "תגיד", שאל אותי, "זה

כשהייתי בכיתה ד' היה לי חבר שהיה לו אח טייס, ותמיד כשאח שלו בא לקחת אותו החבר הזה נתמלא גאווה כי הוא ידע שכולנו הסתכלנו

הוא סיפר לי שבפעם הראשונה שהצהיר חגיגית לפני מנהל התיכון שאצלו בשיעורי גמרא אין מצב שמישהו מהתלמידים ינקר, מנהל התיכון רק טפח לו על השכם

פתאום באמצע הלימודים נעלם לו מורה לכמה ימי השתלמות ומוצא את עצמו מוטרד אחת לשעה בקפה ועוגה (ועוגיות פריכות מהבילות שמתפרקות בפה ושטרודל בטעם שאין