חנוכה‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬שבו‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬מדליק‭ ‬נרות‭ ‬מול‭ ‬החושך‭ ‬הגדול‭. ‬לא‭ ‬מתוך‭ ‬נוחות‭ ‬ולא‭ ‬מתוך‭ ‬שפע‭, ‬אלא‭ ‬מתוך‭ ‬עומק‭ ‬של‭ ‬מציאות‭ ‬שבה‭ ‬הכול‭ ‬נראה‭

כולנו‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬פרקי‭ ‬אבות‭ ‬‮—‬‭ ‬מסכת‭ ‬של‭ ‬דרך‭ ‬ארץ‭, ‬של‭ ‬מוסר‭, ‬של‭ ‬מידות‭.‬ אבל‭ ‬יש‭ ‬ספר‭ ‬חדש‭ ‬שנכתב‭ ‬בשנתיים‭ ‬האחרונות‭ ‬בדממה‭, ‬בדם‭, ‬באור‭ ‬גדול‭

בהמשך‭ ‬לדברים‭ ‬שכתבתי‭ ‬בשבוע‭ ‬שעבר‭ ‬על‭ ‬הדרך‭ ‬לגילוי‭ ‬הרצון‭ ‬האמיתי‭ ‬שלנו‭ ‬‮—‬‭ ‬נמשיך‭ ‬לצלול‭ ‬פנימה‭. ‬הרצון‭ ‬לא‭ ‬נולד‭ ‬מבחוץ‭, ‬הוא‭ ‬כבר‭ ‬קיים‭ ‬בתוכנו‭, ‬רק‭ ‬ממתין‭

יש‭ ‬משהו‭ ‬מאד‭ ‬עמוק‭ ‬ומשמעותי‭ ‬ברגע‭ ‬שבו‭ ‬אדם‭ ‬עוצר‭ ‬ומודה‭ ‬בפני‭ ‬עצמו‭: ‬‮"‬אני‭ ‬לא‭ ‬באמת‭ ‬יודע‭ ‬מה‭ ‬אני‭ ‬רוצה‮"‬‭. ‬זה‭ ‬קורה‭ ‬לי‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬בשיחות‭

01‭ ‬ לפעמים‭ ‬השמיים‭ ‬פשוט‭ ‬מחברים‭ ‬את‭ ‬הנקודות‭ ‬בצורה‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬מדויקת‭, ‬עד‭ ‬שאתה‭ ‬עומד‭ ‬נדהם‭ ‬מול‭ ‬הסיפור‭ ‬ומבין‭: ‬זה‭ ‬לא‭ ‬במקרה‭.‬ בשבוע‭ ‬שעבר‭ ‬התקשר‭

לפני‭ ‬כשבוע‭ ‬פנתה‭ ‬אליי‭ ‬חברה‭ ‬של‭ ‬בתי‭ ‬וסיפרה‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬אם‭ ‬יחידנית‭ ‬לששה‭ ‬ילדים‭, ‬חלקם‭ ‬קטנים‭ ‬וחיים‭ ‬איתה‭ ‬בבית‭, ‬חלקם‭ ‬גרים‭ ‬אצל‭ ‬סבא‭ ‬וסבתא‭ ‬בשל‭

יש‭ ‬רגעים‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬שבהם‭ ‬חוט‭ ‬דק‭ ‬של‭ ‬אמונה‭ ‬פשוטה‭, ‬אומץ‭ ‬או‭ ‬לב‭ ‬נשי‭ ‬שקט‭ ‬מציל‭ ‬חיים‭ ‬ומשנה‭ ‬את‭ ‬פני‭ ‬הדורות‭.‬ שני‭ ‬סיפורים‭ ‬על‭ ‬שתי‭ ‬סבתות‭

חז"ל‭ ‬מלמדים‭ ‬אותנו‭ ‬שאדם‭ ‬נמדד‭ ‬לא‭ ‬לפי‭ ‬הקלות‭ ‬שבה‭ ‬השיג‭ ‬משהו‭, ‬אלא‭ ‬לפי‭ ‬העומק‭ ‬והאמונה‭ ‬שהשקיע‭ ‬בדרך‭. ‬הקשיים‭ ‬אינם‭ ‬תקלה‭, ‬אלא‭ ‬מנגנון‭ ‬צמיחה‭. ‬הם‭ ‬מזמנים‭

0יש‭ ‬רגעים‭ ‬שהחיים‭ ‬לוחשים‭ ‬לנו‭ ‬באוזן‭, ‬ויש‭ ‬רגעים‭ ‬שהם‭ ‬פשוט‭ ‬צועקים‭: ‬לא‭ ‬לחכות‭. ‬לא‭ ‬לדחות‭. ‬לא‭ ‬לפספס‭ ‬את‭ ‬האנשים‭ ‬והלבבות‭ ‬שמקיפים‭ ‬אותנו‭.‬ אשתף‭ ‬אתכם‭ ‬בכמה‭

01‭ ‬ כבר‭ ‬כתבתי‭ ‬כן‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬על‭ ‬הכוח‭ ‬המיוחד‭ ‬של‭ ‬התודה‭ ‬ועל‭ ‬כמה‭ ‬היא‭ ‬משפיעה‭ ‬על‭ ‬חיינו‭. ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬הקפדתי‭ ‬לכתוב‭ ‬מדי‭ ‬ערב‭, ‬לפני‭