בסוף ספר שמות נגמר בניין המשכן. ועם ישראל מחכים לחנוכתו בראש חודש ניסן, במלאת כמעט שנה לצאתם מארץ מצרים. בסוף פרשת צו מגיע הזמן, ומשה

פרשת ויקרא פותחת את ספר תורת כהנים, ספר הקורבנות. החומש מדבר על קורבנות בהמה ועל מנחות ועל נסכים, חלק מהקורבנות באים מרכוש הציבור וחלקם נדבה

בצלאל היה “טלנט”. אין ספק בדבר. מעבר לכשרונו המיוחד בכל סוגי האומנויות, ואחריותו על מלאכת בניית המשכן, הוא התמנה גם על הוראה לאחרים “ולהורות נתן

בדרך הטבע קשה מאוד לשנות תכונות רק על פי השפעה סביבתית, כמו הצגת צבעים מסוימים לבעלי חיים לפני הזיווג כדי שילדו ולדות בצבע מסוים. לכן

בימינו, ניתן 'לראות את הנולד' ממש כבר בשבוע השישי של ההיריון, כשאנחנו צופים בו על צג מכשיר העל-קול (אולטרסאונד), כשליבו פועם. אנחנו מבצעים בדיקות עוקבות

כמה שאני מקנאה באברהם אבינו. הוא החליט שבנו המתבגר צריך שידוך, אז הוא לא מתפלסף, ולא משכנע, ולא שולח אותו למאמן וגם לא לפסיכולוג, אלא

כל מי שמתבונן בפרשת העקידה, מבין שאין פה רק גיבור אחד – אלא שניים. אברהם אבינו ‘שחט את יצרו’ והסכים לקיים את מצות ה’, אף

הגר זכתה להיות הפונדקאית הראשונה בתולדות עם ישראל. שרה אמנו בקשה להיבנות דרכה. בוודאי לא יכלה לחזות בדמיון הפרוע ביותר את נס לידת יצחק. בימינו,

האם אתם מכירים את הביטוי ‘להתחיל מבראשית’? יש לו שני היבטים שונים: להתחיל מבראשית יכול להיות להתחיל שוב מההתחלה את הפעולה שעשינו, אחרי שהתברר שקרתה

הבריאה לובשת כמה פנים. לפי חלק מהמדרשים, האדם נברא לבדו וחסר השלמה לנשמתו, שתהיה ‘עזר כנגדו’. אז החליט ריבונו של עולם ליצור לו עזר מתוך