מסוגיית פסח שני אנחנו לומדים על הזדמנות שניה, שאסור להתייאש. הקב״ה משנה את הכללים של הקרבת קרבן פסח וקובע מועד ב׳ להקרבת קרבן פסח, בגלל

ממבט ראשון, היחס לאשה הסוטה נראה מזעזע, או לפחות מאד לא “פוליטיקלי קורקט”. האיש מאשים את אשתו בהאשמות שאין לו לגביהן שום הוכחה. הרי אם

האישה מורגלת בספירות. היא סופרת את שבועות ההיריון, היא סופרת את ימי הטהרה, היא סופרת. הספירה מעניקה ממד של ציפייה, של סוד. בימי ספירת העומר

אני לא מאמינה בניסים. כשמטופלת מספרת בשבחו של תכשיר פלא “טבעי” שמשפר זרימת דם, קוצר נשימה, לחץ דם גבוה, אנמיה, כאבי פרקים, דלקות מעי ועוד

במקצוע שלי צריך להתאזר בגבורה. יש תובנות רפואיות שחשוב להעביר למטופל גם אם הוא לא ממש רוצה לקבל אותן. אם אני יודעת שהתנהגות המטופל מסוכנת

יין ישמח לבב אנוש. אתה מרגיש קצת תוגה, לוגם כוסית משקה, ונכנסת בך שמחה. היין משמח, מעודד, מנחם ומרפא. ביין ובמשקאות אלכוהוליים נמצאות כמויות שונות

בסוף ספר שמות נגמר בניין המשכן. ועם ישראל מחכים לחנוכתו בראש חודש ניסן, במלאת כמעט שנה לצאתם מארץ מצרים. בסוף פרשת צו מגיע הזמן, ומשה

פרשת ויקרא פותחת את ספר תורת כהנים, ספר הקורבנות. החומש מדבר על קורבנות בהמה ועל מנחות ועל נסכים, חלק מהקורבנות באים מרכוש הציבור וחלקם נדבה

בצלאל היה “טלנט”. אין ספק בדבר. מעבר לכשרונו המיוחד בכל סוגי האומנויות, ואחריותו על מלאכת בניית המשכן, הוא התמנה גם על הוראה לאחרים “ולהורות נתן

בדרך הטבע קשה מאוד לשנות תכונות רק על פי השפעה סביבתית, כמו הצגת צבעים מסוימים לבעלי חיים לפני הזיווג כדי שילדו ולדות בצבע מסוים. לכן