התורה לא מדלגת על סיפור חלומות ופתרונם, יוסף חולם על אחיו ומשפחתו ואף פותר חלומות של אחרים. בחז״ל יחס דו-צדדי לחלומות, מצד אחד יש בחלום

פרשת וישבחנוכה: להדליק אור בלילה חודש כסלו מסמל את האור, אור הנצחון של המכבים על היוונים, בכל שנה בחג החנוכה מתחדש האור המיוחד עלינו ועל

גילוי נאות: מאוד קשה לי אמירה זו… וכי מי שמפחד לא מקיים את העיקר? וחוצמזה יש מספיק דברים בחיינו שמפחידים, אז באמת מה כוונת המשפט?בפרשתנו

מדע החלומות חקר ומצא שכל אדם חולם, כולל תינוקות… אנו חולמים בין חמש לשמונה חלומות בלילה, את רוב החלומות אינינו זוכרים. חכמים לימדו אותנו שהחלומות

ברגעים אלו חיילנו היקרים, חיילי צבא הגנה ישראל הי״ו, שבים ומתחברים חיבור אמיץ לציווי האלוקי אשר נצטווה יצחק אבינו בפרשתנו: 'שכן בארץ הזאת', בדרכו של

אם היינו רוצים להצמיד את פרשיות השבוע 'לך לך, וירא וחיי שרה' היינו אומרים שיסודות הנצח של תורתנו מונחים כאן לפנינו, תחילה ייסודו של עם

אחד הפיוטים המרגשים ביותר לפני תקיעות השופר בראש השנה: 'ויהי מאור יומם בעינם ליל/ והמון דמעיו נוזלים בחיל/ עין במר בוכה ולב שמח/ עוקד והנעקד

דווקא בשעת מלחמה, בשעה זו, כבר מבינים כולנו את המשמעות של בחירת אברהם אבינו ואותנו כעם הא-לוה: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את

התחושה בכל זמן משבר, מלחמה, הרס, חורבן ומגפה היא 'האם אי אפשר אחרת? מדוע הקב"ה בוחר לקדם את עולמו באופן של מלחמה, הרס? חורבן? שאלה

חד המעבר בין יום הכיפורים לחג הסוכות 'זמן שמחתנו'. הרושם של הצום והתפילות עדיין לא פגו. עדיין נתונים תחת השאיפה לשינוי פנימי ומשמעותי. וכעת מעבר