מדוע דווקא לפני הכניסה לארץ נשלחו מרגלים? מדוע לא נשלחו מרגלים לתור את המדבר לפני היציאה ממצרים, בכדי לבחון האם נוכל לעמוד במסע הארוך לארץ

סכסוך פנים משפחתי מתגלה בפרשתנו: אהרן ומרים, אחיו של משה רבנו, מדברים בו סרה וטענתם העיקרית היא: מדוע אחינו מתגאה, הרי גם אנו זכינו לגילוי

אחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים, קיבלנו תורה בהר סיני. לא מדויק לראות בתורה רק כספר הוראות מה לעשות ומה לא לעשות, אלא

שחרור העיר העתיקה בכ"ח באייר תשכ"ז, אחרי 19 שנים שהייתה נתונה תחת שלטון ירדני ולא הייתה כל גישה לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, הייתה מציאות

התורה מציבה בפתח פרשתנו שתי אפשרויות: אם הולכים בחוקות ה' מקבלים שכר, ואם לאו מקבלים עונש. לכאורה אין כאן 'בחירה חופשית', הרי אם אדם יבחר

כל חייל קרבי מבין את משמעות המילה "אחי". אחי זו לא רק קרבה משפחתית, אחי זו אחוות לוחמים, זה חיבוק אמיתי, זה לתת הכול למען

בשירה מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר, עוסקת המשוררת לאה גולדברג, בנושא ההתבוננות: ׳יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים, עֵצִים וּפְרָחִים וַאֲנָשִׁים וְנוֹפִים. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת, רוֹאֶה יוֹם

מיד לאחר הפסח אנו מציינים בגאווה לאומית גדולה שלושה אירועים משמעותיים ביותר בימי תקומת עמנו בעת החדשה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות

בליל התקדש חג כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, ההכנות והבישולים כבר כמעט מאחרינו, הניקיון, ביעור החמץ ובדיקתו. כעת אנו מגיעים לחג הגדול, ראש

השבת הסמוכה לחג הפסח נקראת "שבת הגדול" מטעמים רבים. הטעם הראשון הוא שבשבת שלפני היציאה ממצרים, בעשירי בניסן, נצטוו ישראל במצווה הראשונה לקחת שה לקרבן